בקשה להעברת תביעה לבית משפט מחוזי בשל סמכות עניינית

בשלב זה ביקש התובע להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי – נוכח טענתו כי נזקיו עולים על גבול סמכותו העניינית של בית משפט השלום.

...

המעבידה מכחישה את טענות התובע בכל הנוגע לנסיבות התרחשות התאונה וטוענת כי הפגיעה לא התרחשה כפי שטען התובע ולכן יש לדחות את התביעה.

סיכום – לאור כל האמור מעלה, אני מורה כדלקמן: התביעה נגד הנתבעות 1-2 (המעבידה) מתקבלת.

התביעה נגד הנתבעת 3 (בית החולים) נדחית.

צר לי שהתובע לא שקל את עמדתו לגבי הצורך בהמשך ההליכים למול נתבעת זו. התובע ישלם לנתבעת 3 הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בשיעור מתון בלבד בסך של 7,500 ₪ + מע"מ, ויובהר כי הסכום אינו משקף את ההוצאות של הנתבעת 3, והינו לפנים משורת הדין נוכח נתוניו של התובע.

לפני בקשה להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשל חוסר סמכות מקומית.

המבקשת הוסיפה ואף ציטטה בין השאר מדברי ההסבר לתקנות בנוגע לתקנה 7(ב) הנ"ל, לפיהם: "יש לזכור כי מטרת כללי הסמכות המקומית היא ליצור איזון בין הצדדים המתדיינים בנטייה להיתחשב במקום מושבו של הנתבע, בין היתר, כדי להקל על הדיון ולייעלו, ולמנוע, בין השאר, היתעמרות בבעל דין יריב באמצעות הגשת תביעות לבית משפט מרוחק..." כן טענה המבקשת, כי העלאת טענות המשיב לנזק הנגרם בשל אי פירסום הצהרת נגישות כמו גם באשר לפרטי הנגישות בצורה כוללנית, רלוואנטית אם כבר לגולשים המצויים באיזור הדרום אשר מבקשים לרכוש דירות ומשתמשים בשרותי המבקשת בשל איזור עיסוקה.

סעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006, אשר מסדיר את נושא הסמכות העניינית והמקומית לידון בהליך של תובענה ייצוגית, קובע כך: "בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לידון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור;" כב' השופט גרוסקופף היתייחס בהחלטתו בת"צ 57574-12-13(מחוזי מרכז) כהן נ' מדיקל בע"מ ואח' (נבו 24.4.2014) (להלן: "עניין מדיקל") לסעיף 5(ב)(1) הנ"ל, וקבע כי המחוקק דחה את הגישה לפיה הסמכות המקומית לידון בתובענה ייצוגית נקבעת על פי עילת התביעה האישית.

...

מן האמור, אני סבורה כי אף אם יש ממש בטענה לקיומה של נטייה מסוימת להתחשב במקום מושבו של הנתבע לצורך קביעת הסמכות המקומית, גם בתביעות שעניינן פרסום או סחר ברשת האינטרנט (שחלות לגביהן הוראות תקנה 7(ב) לתקנות), הרי לא זה בהכרח המקרה המתאים לכך.

סיכום: מן המקובץ לעיל , הבקשה להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נדחית.

המזכירת תשגר החלטתי זו, לב"כ הצדדים.

יתרה מכך, גם אילו היה מדובר בעובדות שיכולות להביא להגדלת התביעה, ולהוצאתה בשל כך מסמכות בית משפט שלום לבית משפט מחוזי – וזהו החריג היחידי לכלל של קביעת הסמכות בעת הגשת התביעה – לא היה בכך דבר כל עוד לא התבקש ולא הותר תיקון התביעה.

התוצאה הסופית היא, שבהעדר סמכות עניינית לידון בתובענה – אני מורה מכוח סעיף 79 לחוק על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום ברחובות, שהוא בית משפט השלום במחוז מרכז הקרוב ביותר למקום מגורי הנתבע.

...

ומה שקובע את הסמכות בסופו של דבר הוא הסעד האופרטיבי המבוקש אשר ניתן לקבלו בתביעה, ולא הסעד שניתן היה לקבלו אלמלא הייתה הגבלה כזו מטעמה של התובעת.

התוצאה הסופית היא, שבהיעדר סמכות עניינית לדון בתובענה – אני מורה מכוח סעיף 79 לחוק על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום ברחובות, שהוא בית משפט השלום במחוז מרכז הקרוב ביותר למקום מגורי הנתבע.

בתגובה לבקשה טענה המבקשת כי שני הסעדים העקריים שתבעה מצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי, שכן הסכם הפשרה עוסק במכר מקרקעין, והסכם המחאת הזכויות עוסק בזכויות בתיק ההוצאה לפועל ששווין הנוכחי עומד על כ-5 מיליון ש"ח. ביום 24.2.2022, עוד טרם ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בסוגיית הסעדים הזמניים ובסוגיית הסמכות העניינית, פנה המשיב לבית משפט השלום בבקשה להורות על העברת הדיון בתביעתו לבית המשפט המחוזי על מנת שתדון עם תביעת המבקשת.

...

ריבוי ההליכים והמחלוקות הוביל להסכם פשרה בין המשיבה לבין המבקשת שנערך ביום 17.5.2016, על פיו המבקשת תשלם למשיבה סך של 475,415 ש"ח כנגד המחאת זכויותיה הכספיות בתיק ההוצאה לפועל; וכן תשלם לה סכום נוסף של 420,000 דולר ארה"ב עבור ביטול העסקה בינה לבין סאמי בנוגע לזכויות במקרקעין (להלן: הסכם הפשרה).

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתשובות לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי מכוח תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להל: התקנות) ולדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

משלא ניתנה לכך הדעת במסגרת החלטתו של בית המשפט המחוזי, אין מנוס מלהשיב אליו את הדיון על מנת שישלים את מלאכתו בסוגיה זו. אשר על כן הערעור מתקבל בחלקו במובן זה שהדיון יוחזר לבית המשפט המחוזי כאמור בפסקה 13 לעיל.

יום לאחר הגשת הסיכומים – ביום 26/6/22 – הגיש התובע "בקשה לתיקון כתב התביעה ולהעברת התיק לבית המשפט המחוזי בשל העידר סמכות עניינית". הבקשה הוגשה ללא תצהיר בטענה שהיא מבוססת, כביכול, על קביעותיו של פרופ' ניסקה, המומחה מטעם בית המשפט.

...

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצויים בסך 25,000 ₪; אגרות משפט בסך 715 ₪; שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21% מסכום הפיצויים.

מנגד, ישלם התובע לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪ שנפסקו לחובתו ביום 11/5/2022, והוצאות אחרות שהושתו על התובע לטובת הנתבעת וטרם שולמו.

כמו כן, ישלם התובע לאוצר המדינה הוצאות בסך 2,000 ₪.