מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר בשל סיבות מיוחדות

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבה 2 ("רוסמן") הגישה בקשה למחיקת בקשת האישור על הסף ולחילופין להעברת ההליך (לפי סעיף 7(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006) לבית משפט השלום בחיפה, שם מיתנהלת נגדה תובענה ייצוגית.
ההנחה תנתן בחשבונית בלבד, ללא פירסום מקדים, ובנוסף לכל הנחה אחרת בגין המוצרים שבהסדר.
ניתן לפטור את המשיב מן התשלום השני של האגרה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". הטעמים שנקבו בהם הצדדים הם בעיקר מתן תמריץ להסדרי פשרה.
התמריץ לשני הצדדים גבוה למדי, ואין סיבה להוסיף עליו.
קבוצת המבקשים: "כל מי שרכש ו/או צרך מוצרי חלב ו/או מוצרי בשר ו/או מוצרי דגים אשר נמכרים לפי משקל באריזה מראש או בתפזורת ו/או בכל דרך אחרת על ידי המשיבה בשבע השנים שקדמו למועד הגשת התביעה ובקשת האישור (8.2019) ועד למועד הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה". מובן כי לצורך בקשת אישור זו אין המדובר אלא במי שחויבו בתשלום עבור משקל האריזה.
...
אינני נעתרת לבקשה למתן פטור מתשלום חלקה השני של אגרת בית המשפט: כאמור בתקנה 7א(א)(3) בתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, במקום שהצדדים הגיעו להסדר של פשרה לפי סעיף 19 בחוק תובענות ייצוגיות, על המשיב לשלם את חלקה השני של האגרה, ולשפות את המבקש על סכום האגרה הראשון ששלם.
על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
אני מאשרת את ההודעה שהצדדים נסחו.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

יפים בהקשר זה הדברים שנאמרו בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2170/01 עובדיה נ' סלקום ישראל בע"מ תק-מח 2004(1) 3750, 3753 (2004): "בדיקה זו נועדה לוודא את רצינותה של התביעה ואת סכוייה על-מנת שלא תאושר כתובענה ייצוגית תביעה הנדונה לכשלון, ובכך תחסם דרכם של תובעים פוטנציאליים אחרים מלתבוע בגין אותה עילה, וחשוב לא פחות, היא נועדה לוודא שהנתבע לא ייחשף, שלא לצורך, להליך של תובענה ייצוגית, הכרוך לא אחת בהשלכות כלכליות דרמאטיות... אם בתום בדיקה זו, ונוכח מה שהוצג בפניו, מגיע בית-המשפט למסקנה כי סכוייה של התביעה האישית להיתקבל מוטלים בספק ואינם גבוהים, כי אז דין הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית להדחות". אין להקל ראש בנטל ההוכחה הנידרש מהמבקשת בשלב זה. הגם שהבקשה לאישור תביעה כייצוגית היא אך "הפרוזדור" שבאמצעותו ניתן להכנס לטרקלין ואין להפכו לטרקלין עצמו ולברר בו את כל השאלות שבירורן יפה במהלך בירור התביעה עצמה, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה ולדקדק בכל התנאים הדרושים מכוח חוק תובענות ייצוגיות (ת"צ (מחוזי מרכז) 21247-07-14 כהן נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (11.1.2017)).
מכל מקום, גם אם עניינה של המבקשת סבוך או מורכב יותר ממקרים אחרים בשל העידר הפרטים הנדרשים, הבנק אישר בתשובתו כי לא פנה למרשם האוכלוסין לאיתור הכתובת העדכנית, לא רק במקרה של המבקשת, אלא גם במקרים אחרים.
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א  10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ההנהלה הראשית (11.12.2008): "איננו סבורים כי העובדה שהמפקח על הבנקים הסדיר את העניין נשוא המחלוקת בעקבות ההליך המשפטי הנוכחי יש בה בנסיבות המקרה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בית המשפט המחוזי ציין כי תכליתו של מוסד התובענה הייצוגית אינה פיצוי כי אם אכיפה אך נדמה כי אמירה זאת, לא זו בלבד שהיא מצמצמת יתר על המידה את תכליות התובענה הייצוגית, אלא שיישומה בנסיבות המקרה חותר תחת תכלית האכיפה עצמה. הסיבה לכך היא שדחיית תובענה ייצוגית מן הטעם שלאחר הגשתה שינה הנתבע את דרכיו המפרות עלולה לתמרץ דוקא את ההפרה במקום את הציות". ראו אף את האמור ברע"א 3336/22 יורו מחלבות ארופה בע"מ נ' סבטוב (12.9.2022): "  עצם קיומה של רגולציה בתחום מסוים אינה כשלעצמה שוללת אפשרות של ניהול הליך ייצוגי. לכתחילה אחת ממטרותיו המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ... מתן אפשרות לפרט לנהל הליך ייצוגי גם בנושאים שבהם קיימת ביקורת ואכיפה מינהלית יש בה כדי לקדם את אכיפת הדין החל על הגורמים המבוקרים, ובכך לסייע בידי גורמי האכיפה ולהרתיע את השחקנים השונים הפועלים בשוק...
בנסיבות ענייננו, הנזק הנטען הוא, על פניו, בסכום נמוך יחסית מבחינתו של ציבור לקוחות הבנק, ואין זה סביר שרובם יפתחו בהליכים משפטיים אישיים, במיוחד לאור המשאבים הנדרשים לשם כך. לעומת זאת, ההכרעה בשאלות המשותפות באמצעות הליך ייצוגי, תחסוך התדיינויות משפטיות רבות ומיותרות ומשאבי כסף וזמן של חברי הקבוצה.
המזכירות תעביר עותק של החלטה זו למנהל בתי המשפט על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.
...
על רקע האמור הגישה המבקשת ביום 6.5.2018 את תביעתה ואת הבקשה לאישור דנן, המבוססת על הטענה לפיה הבנק מפר את חובת האיתור בה הוא חב כלפי בעלי זכויות בפיקדונות ללא תנועה שמעל חובת ההשקעה (להלן גם: "החשבונות הרדומים"), כאשר חובה זו קמה לבנק לראשונה בחלוף 10 חודשים מהמועד האחרון בו נוצר קשר עם בעל החשבון ולאחר מכן שבה וקמה לו מידי חצי שנה לפחות.
סוף דבר לשלב מקדמי זה הוכיחה המבקשת, במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת, הן את קיומה של עילת תביעה אישית והן את קיומה של עילת תביעה לקבוצה, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
בהתחשב בכל האמור לעיל, הרי שיש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית.
על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן: הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא קבוצה הכוללת את לקוחות הבנק, או יורשיהם החוקיים, אשר היו להם או יש להם, בתקופה הרלוונטית להליך זה, פיקדונות ללא תנועה ("חשבונות רדומים") ביתרת זכות בסכומים שלגביהם חלה חובת השקעה, ואשר אי איתורם או העיכוב באיתורם נבע מהתנהלותו המפרה של הבנק, דהיינו העדר פנייה למרשם האוכלוסין לשם השגת כתובתם העדכנית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"צ 35191-12-21 גלסברג ואח' נ' ניופאן בע"מ ואח' מספר בקשה: 9 לפני כבוד השופט ליאור גלברד המבקשים: 1. אוריאל רז המאושר 2. זיו גלסברג ע"י ב"כ עו"ד נדב אפלבאום וחנא עודה המשיבות: 1. ניופאן בע"מ 2. ניופאן פרו בע"מ 3. ניופאן אאוטלט בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתי עשהאל פסק דין
במסגרת קדם משפט שהתקיים לפניי ביום 21.6.2022 הגיעו הצדדים, בין היתר, להסכמות בדבר חומרים שיועברו לבאי כוח המבקשים על מנת לבחון את טענות המשיבות.
לפיכך לא הייתה כל סיבה ממשית להגיש את הבקשה לאישור.
הגשת הבקשה לאישור היא בגדר "ניסיון שקוף 'להיות הראשונים במירוץ' לשם גריפת רווח כלכלי מטעות אנוש". נטען עוד שאין מקום להביא בחשבון את הטירחה שהושקעה בהליך שצריך היה להמנע מהגשתו מראש ושעה שמדובר ב"מבקשים העוסקים ב'פס ייצור של תובענות ייצוגיות'".
אלו הם טעמיי: אין מחלוקת של ממש על כך שהודעת הפרסומת מושא הבקשה לאישור לא עמדה בדרישות סעיף 30א(ה)(1)(ג) לחוק התיקשורת במובן זה שלא צוינו בה כתובת דואר אלקטרוני למשלוח הודעת סרוב או פרטי קשר אחרים, כנדרש לפי ס"ק (ה)(1)(ב).
פטור שכזה שמור למקרים מיוחדים ולא מצאתי שמקרה זה נימנע עליהם.
...
מנימוקיה של בקשת ההסתלקות, בשים לב לטענות ההגנה של המשיבות והבדיקה שערכו המבקשים לעניין טענות אלה, אני סבור שאכן הסתלקות, שמטבעה גם אינה יוצרת מעשה בית דין, היא דרך ראויה להביא לסיומו של הליך זה. באשר לפסיקת גמול ושכר טרחה עותרים המבקשים לפסיקת גמול בסך 6,000 ₪ לכל אחד מהמבקשים; שכ"ט בסך של 28,000 ₪ בצירוף מע"מ לבאי כוחם והחזר הוצאות הכולל גם את חלקה הראשון של האגרה ששולם.
הטעות שאירעה אצל המשיבות בנוגע לרשימת החסומים הובילה את המבקשים, בצדק, למסקנה כי יכול שהמשיבות שלחו את ההודעה מושא הבקשה לאישור ללקוחות רבים שלא נתנו הסכמה.
סוף דבר: אני מאשר למבקשים ולבאי כוחם להסתלק מן הבקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבות ולקבל מהמשיבות גמול, שכר הטרחה והחזר בגין חלקה הראשון של האגרה כאמור לעיל.
בנוסף, אני מורה על מחיקת התביעות האישיות ללא צו להוצאות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

סעיף 19(ב)(1) לחוק קובע לאמור: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". הוראה זו באה למנוע את החשש כי הצדדים להליך יגיעו להסדר פשרה שיחייב את כלל חברי הקבוצה, תוך העדפת טובתם האישית על פני טובתם של שאר חברי הקבוצה.
ההסדר גם ראוי במובן זה שהוא מבטיח ניצול מירבי של ההטבה, שכן שווי התרומה יחושב לפי הניצול בפועל, התרומה תשקף שווי ממשי שכן היא תחושב לפי עלות צרכן בהזמנה רגילה, וככל וסכום הפשרה לא ינוצל במלואו, תועבר היתרה הלא מנוצלת לקרן לניהול ולחלוקת כספים.
לבסוף, בתובענות ייצוגיות אין צורך לתמרץ הגעה להסדרי פשרה, שכן ממילא קיים תמריץ ואין סיבה להוסיף לו גם פטור מאגרה.
תקנה 7א(א)(3) לתקנות האגרות קובעת כי אם בית משפט אישר הסדר פשרה ישלם המשיב את החלק השני של האגרה וישפה את המבקש בגין האגרה ששילם, אלא אם בית משפט הורה אחרת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". לא מצאתי כי בנסיבות בפני קיימים אותם טעמים מיוחדים, לא בגין אופן ניהול ההליך (היתקיים דיון וניתנו הערות בעקבותיהן תוקן הסדר הפשרה), ולא בשל נסיבות אחרות כגון מהות בקשת האישור, מיהות הצדדים, ועוד.
...
לאור האמור, ומשהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 19 לחוק, אני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש למשיבה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם למבקש גמול בסכום של 15,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום וכן תשפה אותו בגין תשלום האגרה ששילם.
כן תשלם המשיבה שכ"ט ב"כ המבקש בסכום של 135,000 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד חשבונית מס כחוק), כאשר 70% משכר הטרחה ישולם בתוך 30 יום מהיום ו - 30% משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום ממועד הגשת דו"ח הביצוע כאמור לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשים טוענים כי בקשת פנקס ארד ובקשת גרנות כלל לא עוסקות בסל ההיריון הכללי בתוכניות השב"ן של קופות החולים ובהתאם אין מדובר באותה קבוצה, אין מדובר באותו כסוי בתוכניות השב"ן ואף הסיבות של מכבי לסרוב לשיפוי המבקשים שונות – בבקשת פנקס ארד ובבקשת גרנות מכבי טענה שם כי עד לינואר 2022 הייתה קיימת מיגבלה בחוק בישראל על אפשרותם של גברים להיתקשר בהסכם לנשיאת עוברים בחו"ל – מיגבלה שלא קיימת בבקשה דנן.
פסיקת בית המשפט העליון קבעה לא אחת כי המחוקק קבע בחוק תובענות ייצוגיות מסלול דיוני מיוחד המתוה את האופן בו תטופל בקשה להעברת מקום דיון בבקשה לאישור תובענות ייצוגיות במקרים בהם הוגשה בקשה מוקדמת לבית משפט אחר (ע"א 1533/12 אלקיים נ' GlaxoSmithKline (נבו 11.4.12)).
...
במצב עניינים זה, באתי לכדי מסקנה כי בבסיס שלושת הבקשות האמורות מתעוררות שאלות משותפות של עובדה ושל משפט, שהעיקרית בהן היא האם המשיבות נהגו באופן מפלה, תוך הפרת הדין, בכך שהן מונעות מגברים המשלמים פרמיה נוספת עבור תוכניות השב"ן לקבל החזרים להוצאות שהוציאו עבור הבאת ילדם לעולם והוצאות אחרות שהוציאו עבור התינוק שלהם.
מכאן וגם מן הטעם הזה, נוכח הוראותיו של סעיף 7(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, סבורני כי יש להעביר את הדיון בבקשת שמעוני לפני השופטת הדנה בבקשות פנקס-ארד וגרנות.
אשר על כן, ובשים לב לכל האמור לעיל, אני מורה בזאת על העברת הדיון בבקשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב למותב בראשות כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו