יפים בהקשר זה הדברים שנאמרו בת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2170/01 עובדיה נ' סלקום ישראל בע"מ תק-מח 2004(1) 3750, 3753 (2004):
"בדיקה זו נועדה לוודא את רצינותה של התביעה ואת סכוייה על-מנת שלא תאושר כתובענה ייצוגית תביעה הנדונה לכשלון, ובכך תחסם דרכם של תובעים פוטנציאליים אחרים מלתבוע בגין אותה עילה, וחשוב לא פחות, היא נועדה לוודא שהנתבע לא ייחשף, שלא לצורך, להליך של תובענה ייצוגית, הכרוך לא אחת בהשלכות כלכליות דרמאטיות... אם בתום בדיקה זו, ונוכח מה שהוצג בפניו, מגיע בית-המשפט למסקנה כי סכוייה של התביעה האישית להיתקבל מוטלים בספק ואינם גבוהים, כי אז דין הבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית להדחות".
אין להקל ראש בנטל ההוכחה הנידרש מהמבקשת בשלב זה. הגם שהבקשה לאישור תביעה כייצוגית היא אך "הפרוזדור" שבאמצעותו ניתן להכנס לטרקלין ואין להפכו לטרקלין עצמו ולברר בו את כל השאלות שבירורן יפה במהלך בירור התביעה עצמה, ראוי לעבור פרוזדור זה בזהירות מרובה ולדקדק בכל התנאים הדרושים מכוח חוק תובענות ייצוגיות (ת"צ (מחוזי מרכז) 21247-07-14 כהן נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (11.1.2017)).
מכל מקום, גם אם עניינה של המבקשת סבוך או מורכב יותר ממקרים אחרים בשל העידר הפרטים הנדרשים, הבנק אישר בתשובתו כי לא פנה למרשם האוכלוסין לאיתור הכתובת העדכנית, לא רק במקרה של המבקשת, אלא גם במקרים אחרים.
יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"א 10262/05 אביב שירותים משפטיים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, ההנהלה הראשית (11.12.2008):
"איננו סבורים כי העובדה שהמפקח על הבנקים הסדיר את העניין נשוא המחלוקת בעקבות ההליך המשפטי הנוכחי יש בה בנסיבות המקרה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בית המשפט המחוזי ציין כי תכליתו של מוסד התובענה הייצוגית אינה פיצוי כי אם אכיפה אך נדמה כי אמירה זאת, לא זו בלבד שהיא מצמצמת יתר על המידה את תכליות התובענה הייצוגית, אלא שיישומה בנסיבות המקרה חותר תחת תכלית האכיפה עצמה. הסיבה לכך היא שדחיית תובענה ייצוגית מן הטעם שלאחר הגשתה שינה הנתבע את דרכיו המפרות עלולה לתמרץ דוקא את ההפרה במקום את הציות".
ראו אף את האמור ברע"א 3336/22 יורו מחלבות ארופה בע"מ נ' סבטוב (12.9.2022):
" עצם קיומה של רגולציה בתחום מסוים אינה כשלעצמה שוללת אפשרות של ניהול הליך ייצוגי. לכתחילה אחת ממטרותיו המוצהרות של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 ... מתן אפשרות לפרט לנהל הליך ייצוגי גם בנושאים שבהם קיימת ביקורת ואכיפה מינהלית יש בה כדי לקדם את אכיפת הדין החל על הגורמים המבוקרים, ובכך לסייע בידי גורמי האכיפה ולהרתיע את השחקנים השונים הפועלים בשוק...
בנסיבות ענייננו, הנזק הנטען הוא, על פניו, בסכום נמוך יחסית מבחינתו של ציבור לקוחות הבנק, ואין זה סביר שרובם יפתחו בהליכים משפטיים אישיים, במיוחד לאור המשאבים הנדרשים לשם כך. לעומת זאת, ההכרעה בשאלות המשותפות באמצעות הליך ייצוגי, תחסוך התדיינויות משפטיות רבות ומיותרות ומשאבי כסף וזמן של חברי הקבוצה.
המזכירות תעביר עותק של החלטה זו למנהל בתי המשפט על מנת שיעדכן את פנקס התובענות הייצוגיות.
...
על רקע האמור הגישה המבקשת ביום 6.5.2018 את תביעתה ואת הבקשה לאישור דנן, המבוססת על הטענה לפיה הבנק מפר את חובת האיתור בה הוא חב כלפי בעלי זכויות בפיקדונות ללא תנועה שמעל חובת ההשקעה (להלן גם: "החשבונות הרדומים"), כאשר חובה זו קמה לבנק לראשונה בחלוף 10 חודשים מהמועד האחרון בו נוצר קשר עם בעל החשבון ולאחר מכן שבה וקמה לו מידי חצי שנה לפחות.
סוף דבר
לשלב מקדמי זה הוכיחה המבקשת, במידת ההוכחה הלכאורית הנדרשת, הן את קיומה של עילת תביעה אישית והן את קיומה של עילת תביעה לקבוצה, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.
בהתחשב בכל האמור לעיל, הרי שיש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית.
על פי סעיף 14(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה כדלהלן:
הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית היא קבוצה הכוללת את לקוחות הבנק, או יורשיהם החוקיים, אשר היו להם או יש להם, בתקופה הרלוונטית להליך זה, פיקדונות ללא תנועה ("חשבונות רדומים") ביתרת זכות בסכומים שלגביהם חלה חובת השקעה, ואשר אי איתורם או העיכוב באיתורם נבע מהתנהלותו המפרה של הבנק, דהיינו העדר פנייה למרשם האוכלוסין לשם השגת כתובתם העדכנית.