בקשה להעברת שופט עקב שינויים בפרוטוקולים

בתיק קוים דיון מוקדם בפני כב' הרשמת אסתר שחור והצדדים ביקשו להעביר את עניינם להכרעת שופט על יסוד המצוי בו לפיכך הובא בפני למתן פסק דין זה. הכרעת הדין ההיבט הנורמאטיבי באשר לועדה שמתכנסת לאחר שניתן פסק דין המחזיר אליה את עניינו של המבוטח, נקבע בפסיקה "משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לועדה, עם הוראות, יהיה על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע (ארצי) נה/29-01 מנחם פרנקל -המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד 160, בעמ' 162).

כאבי ברכיים, פגיעה בעצב הטריגימינלי 5% לכל ליקוי עם השלכות תפקודיות המגבילות את העורר בבצוע מטלות הדורשות שמיעה מיטבית לרבות תיקשורת בין אישית ברמה גבוהה חשיפה לרעש מזיק, מאמץ גופני משמעותי, מטלות הדורשות קשב ורכוז וזכרון בקמה (צ"ל: "ברמה") גבוהה במיוחד בשל שינה לא מרעננת, דחק ולחץ נפשי, אולם למרות מגבלותיו ובהיתחשב במכלול נסיבותיו כולל גילו השכלתו וניסיונו התעסוקתי כפי שפורטו, הועדה אינה מוצאת עילה לשינוי החלטה קודמת לפיה לא איבד לתקופה נשוא ערר זה את כושרו לעבודה כדי 50%, יכול לעבוד בעבודות בעלות אופי פקידותי משרדי בקוו אחורי ללא קהל עבודות פנים מפעליות קלות ופשוטות כולל ביקורת טיב בישיבה ליד שולחן עבודה תצפיתן בחדר בקרה.

ויושם קץ לסאגה זו. סוף דבר ענינו של המערער יועבר לועדה בהרכב חדש אשר תידון בעררו על קביעת הדרג הראשון לעניין אי כושר מיום 2.2.20 מבראשית ! יודגש כי לא יגולו לה פרוטוקולים קודמים של ועדות ערר אי כושר המאוחרות לקביעת הדרג הראשון מיום 2.2.20 .ב"כ המשיב ידאג לכך.

...

לנוכח ריבוי הפעמים בהם שב עניינו של המערער לוועדה בהרכב זה כפי שפורט לעיל, אין מנוס מהשבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש עם הנחיות ברורות.

ויושם קץ לסאגה זו. סוף דבר ענינו של המערער יועבר לוועדה בהרכב חדש אשר תדון בעררו על קביעת הדרג הראשון לעניין אי כושר מיום 2.2.20 מבראשית ! יודגש כי לא יגולו לה פרוטוקולים קודמים של ועדות ערר אי כושר המאוחרות לקביעת הדרג הראשון מיום 2.2.20 .ב"כ המשיב ידאג לכך.

על הועדה לשקול את כושרו להשתכר ולציין את כלל לקויותיו, וכלל מוגבלויותיו , ולנמק כל קביעה וכל מסקנה בעניין אי הכושר.

ב. הפרוטוקול אינו משקף את הדיון ואף לא נימסר בתום הדיון, "לטובת שינוי תוכן הפרוטוקול מצידה של השופטת". ג. התבטאויות שונות של המותב המעידות על "בעיה ממשית וחשש אובייקטיבי לתיק". ד. תיקון סכום התביעה על ידי המותב, באמצעות הפחתתו מהסך של 600,000 ₪ לסך של 300,000 ₪.

טענות התובעים בהחלטתי מיום 19.12.2023 הוריתי על העברת הבקשה לתגובת התובעים, אשר הגישו תגובתם ביום 21.12.23.

בנסיבות אלה גם טענתם זו של התובעים אין בה כדי לבסס את בקשת הפסילה או לתמוך בה. התבטאויות המותב במהלך הדיון התבטאות המותב כי הוא מכיר את תופעת הטבע הכרוכה בנפילת פירות מסוגי עצים מסוימים, אין בה כדי להעיד על גיבוש דיעה מוקדמת בלתי ניתנת לשינוי על ידי המותב ו/או על קיומו של משוא פנים בניהול המשפט ובודאי שאין בה כדי לבסס תשתית ראייתית אובייקטיבית למשוא פנים.

...

כבר עתה אומר כי דין הבקשה, על כל חלקיה, להידחות ולהלן הבהרותיי.

מכאן איפוא החלטתי זו. המסגרת המשפטית סעיפי החוק הרלוונטי לענייננו הינם: סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש] תשמ"ד-1984 (להלן: "החוק") ותקנה 173 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט - 2018 (להלן: "התקנות"), הקובעים לאמור.

סוף דבר בהינתן כל האמור אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

ברקע, הועדה הרפואית לעררים מיום 18.1.17 דנה בתביעתו להחמרת מצב וקבעה את נכותו הצמיתה של המערער בשיעור 28% (20% -סעיף 35(1)(ג) בשל שינויים נווניים המגבילים את יכולת התיפקוד בשימוש בקרסול וכף רגל שמאל ו- 10% לפי סעיף 48(3)(א) בגין הגבלה ניכרת של תנועות הקרסול).

פסק הדין המחזיר בהליך זה נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול התאמת סעיף נכות בהתאם לסעיף 32 לרשימת הליקויים בשים לב לכך שלגבי עצבים מסוימים הנמנים בסעיף 32 מוענקת נכות בגין הפרעה תפקודית ולא נידרשת פגיעה מוטורית דוקא". הועדה נושא העירעור, שהיתכנסה מכוח פסק הדין המחזיר דנה בעיניינו של המערער בהתאם להוראות פסק הדין וקובעת כך:"הועדה היתכנסה מתוקף פס"ד 25/5/21 וקראה לעומק את פרוטוקולי הדיונים ואת טענות בא כוח המערער והמשיב, שהועלו בשנית בועדה היום. הועדה קראה את ההסכמה והסיכום של כבוד השופט גולדברג שהנחה את הועדה לחזור ולדון ולשקול התאמת סעיף בהתאם לסעיף 32 בשים לב לכך שלגבי עצבים מסוימים הנמנים בסעיף זה מוענקת נכות תפקודית ולא נידרשת מיגבלה מוטורית דוקא. הועדה קראה שוב את מימצאי בדיקתו ע"י הועדה, ומסמכים מעברו כולל בתחום הנורולוגי: ד"ר גרנובסקי 8/2/19, ד"ר קרקבי 6/2/20 ו- 13/2/20. סיכום ביקור פרופ' ורדי 1/2/20, ד"ר מאיר מור 27/1/20 ועוד. כפי שהועדה כבר התייחסה בישיבתה המקורית, מדובר בפגיעה תחושתית שמקורה בעצב סורלי בקרסול ימין ללא הפרעה מוטורית. עצב זה מורכב מסעיפים תחושתיים בלבד בפזור מוגבל מאוד בחלק צידי של כף הרגל. למעשה זהו העצב היחידי שהנו תחושתי בלבד שמבחינה רפואית היה נהוג, וגם היום, לבצע לדוגמא ביופסיית עצב על מנת לאבחן מחלות מע' עצבים ההיקפיות. הסיבה לכך שהיו מבצעים קטיעות של העצב לשם איבחון רפואי היא שלמעשה לא נותרת לאדם הפרעה תפקודית מלבד הפרעה תחושתית שמוגבלת לשטח מצומצם במקום (כף רגל) שלא משתמש בשטח זה לשם תיפקוד או הגנה כלשהיא. מכך אנו למדים שפגיעה תחושתית בעצב סורלי אינה גורמת להפרעה תפקודית כלשהיא ולמעט ההפרעה הסובייקטיבית התחושתית לא גורמת לאי נוחות נוספת לאדם. זו הסיבה שהועדה אינה רואה לנכון להשתמש בסעיף אחר מאשר סעיף שבאופן ספציפי מתייחס להפרעה תחושתית ומקנה 0% נכות. הועדה דוחה את העירעור ומאששת את החלטתה הקודמת". (ההדגשה במקור, ע.א.) בעיניין חובת ההנמקה של הוועדה לעררים כבר נפסק, כי הוועדה היא גוף מעיין שפוטי ומוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה.

המערער ביקש להעביר איפוא עניינו לועדה בהרכב אחר.

...

היכולת להסיק אפוא מסקנה על "פרשנות סובייקטיבית" של מומחה בועדת ערר, מהחלטות כאלו, היא קלושה עד בלתי אפשרית.

לא נפל אפוא פגם בהחלטת הוועדה ודין הערעור להידחות.

הערעור נדחה אפוא לאור כל המפורט לעיל.

בית משפט השלום בבת ים ת"א 17776-10-20 ל. קוקה גרופ בע"מ ואח' נ' עבד ואח' מספר בקשה:94 לפני כבוד השופטת אפרת אור-אליאס, סגנית נשיא המבקשות (הנתבעים) 1. יעקב עבד 2. מיתוס חברה לניהול בע"מ 3. מיי גילטו בע"מ 4. מאץ-מור ניהול מסעדות בע"מ 5. מיתוס גריל בר בע"מ 6. פיש מרקט בע"מ 7. ע.י ניהול מסעדות בע"מ 8. סטריט פוד רוטשילד בע"מ 9. סטריט פוד ביי מיתוס בע"מ 10. אקא ניהול מסעדות בע"מ 11. מיתוס מיט מרקט בע"מ 12. שיפודי ציפורה בע"מ המשיבות (התובעות) 1. ל. קוקה גרופ בע"מ 2. ליאור קוקה החלטה

עוד ציינתי כי בנסיבות העניין, נוכח האמור, כאשר התובענה ערב קביעתה להוכחות ובהיתחשב בעובדה שככל שלתובעות טענות כנגד הנתבעים הנוספים, תוכל להעלותן במסגרת הליך נפרד ובהיתחשב בהתנהלותן המחדלית, אין מקום להעתר לה. באותו דיון היתקיים דיון ממושך מחוץ לפרוטוקול בו שיקפתי לצדדים את האופן שבו אני רואה את התובענות בשלב זה. בנוסף, התובענה נקבעה להוכחות וסיכומים בעל פה, לאחר שכל אחד מהצדדים התבקש להעריך את משכי הזמן לחקירת העדים.

בעקבות בקשות לשינוי מועד הפישור וקושי בתיאום מועד לפישור מחד, ורצון הצדדים לקיים את ההליך מאידך, הגישו הצדדים, ביום 13.12.2022, בקשה מוסכמת לתיאום מועד לישיבת פישור ובטול ישיבת ההוכחות.

הנימוק לבקשה הוא כי "מדובר בעד שאינו בשליטת הנתבעים ועדותו מהותית, הואיל והוא היה זה שניהל מו"מ טרם חתימת הסכם ההיתקשרות ישירות עם מר יעקב עבד ועימו בין היתר סוכמו התחייבויותיה". הבקשה הועברה לתשובה והתשובה הועברה לתגובה.

...

כאמור, לאחר עיון במכלול הטענות, באתי לכדי מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בהתחשב בהתנהלות הנתבעים, המפורטת לעיל, המנוגדת להחלטות מפורשות שניתנו על ידי, בפגיעה האפשרית בתובעות בשל ההתנהלות האמורה (בכובען כנתבעות שכנגד) ובמועד הקבוע לקיום ההוכחות בתובענה זו, סבורתני כי אין מקום להיעתר לבקשה, כמו גם לא ניתן לרפא את הפגם בפסיקת הוצאות.

בהתחשב במכלול האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 46021-10-20 מדינת ישראל נ' עוז 17 במאי 2023 לפני כבוד השופט טל חבקין, סגן נשיא התובעת: מדינת ישראל על ידי עו"ד מיטל בסלי דובדבני מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) הנתבעים: 1. שאול עוז על ידי עו"ד ישראל אהרוני 2. יושוקידה בע"מ (ניתן פסק דין)

החלפת השטחים נדרשה עקב שינוי דרכי הגישה לבית החולים, ויצחק קיבל זכות דיירות מוגנת במושכר דנא.

כפי שהעיד מר שושן, בעל יושוקידה, לא דובר בהסכם ייעוץ אלא בהסכם שכירות לכל דבר ועניין, והנתבע (ואולי גם יושוקידה עצמה) ביקש להסוותו בדרך זו (עמ' 21 לפרוטוקול, שו' 37; עמ' 25, שו' 17 ואילך).

למעשה, הנתבע אישר בכתב הגנתו שהסכם הייעוץ נועד להעביר את תפעול העסק לאחר "כפי שנהוג אצל עמידר". ולא היא! המדובר למעשה בהסכם שכירות משנה שהנתבע ביקש להסוותו.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת במובן זה שניתן סעד הצהרתי הקובע שהנתבע חדל להיות דייר מוגן בנכס.

לא נעלם מעיני שבסופו של דבר בית המשפט לא נדרש לחוות הדעת של המומחית שמינה, והוצאה זו נמצאה מיותרת והתובעת נשאה בה. עם זאת, ראיתי לפסוק את ההוצאות בסכום מתון בשים לב שבכל זאת הנתבע איבד את זכויותיו בנכס שבו החזיק שנים רבות; ואף שטענותיו במישור האישי (למעט ממצבו הרפואי) לא בוססו כדבעי, אפשר שבחלקן יש מן האמת.

על כן הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסכום מתון של 8,000 ש"ח, ומעבר לכך כל צד יישא בהוצאותיו.