לעניין זה, הסמיך המחוקק את שופט בית משפט השלום הדן בהליך הפלילי להעבירו לבית משפט קהילתי הפועל באותו בית משפט, כמפורט בסעיף 220ג(א) לחוק:
"שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם בעבירה כאמור בסעיף 220ז יהיה נידון בבית משפט קהילתי שהוסמך באותו בית משפט ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באיזור שיפוטו או בסמוך אליו"
עוד נקבע בסעיף 220ג(ב) לחוק:
"על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, שופט בית משפט שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך כבית משפט קהילתי ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באיזור שיפוטו או בסמוך אליו, ובילבד שקבל לכך את אישורו של נשיא בית משפט השלום שבאותו מחוז או של סגן נשיא בית משפט השלום שהוא הסמיך לכך"
על פי הוראות אלה, עם התקיימות התנאים המהותיים המנויים בסעיף 220ד לחוק, מוסמך שופט בית משפט השלום להעביר הליך פלילי בעיניינו של נאשם לבית משפט קהילתי הפועל באותו בית משפט, או לבית משפט קהילתי הפועל באותו מחוז שיפוט (באישורו של נשיא בית משפט השלום או סגנו), ובילבד שמקום מגוריו של הנאשם נמצא באיזור שיפוטו של בית המשפט הקהילתי או בסמוך אליו.
כפועל יוצא, בבקשות מהסוג בו עסקינן, בית משפט זה אינו עורך למעשה כל בחינה מהותית נוספת במסגרת הבקשה להעברת מקום הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט.
אציין כי בהקשר זה טוענת המשיבה כי הותרת הסמכות להורות על העברת עניין לבית משפט קהילתי המצוי במחוז שיפוט אחר, בידי בית משפט זה, קשורה בשיקולים מערכתיים ובצורך לווסת את כמות התיקים בבתי המשפט הקהילתיים במחוזות השונים.
...
לאחר עיון, סבורני כי הפרשנות שהציע בא-כוח המבקשת אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק, ולפיכך אין מנוס מדחיית העמדה העקרונית שהציג.
אשר לעניינה הפרטני של המבקשת, דין בקשתה להתקבל, והכל כפי שיפורט להלן.
ראוי כי במסגרת בחינה זו ייתן המחוקק דעתו אף לסוגיה זו.
אשר לעניינה הפרטני של המבקשת – לנוכח הסכמת הצדדים, ולעמדת השופט א' לרנר בהחלטתו מיום 4.5.2023, דין הבקשה להתקבל.
