בקשה להעברת מקום דיון בתיק פירוק מחמת פסילת שופט

בית משפט השלום בנצרת ת"א 55019-01-21 חאמד ואח' נ' דלקנית נכסים והשקעות בע"מ ואח' מספר בקשה:16 בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא מבקשים 1. איימן שאמי 2.רביע חלבי ע"י ב"כ עו"ד אדמון יונה משיבים 1.ריאד חאמד 2.אדיב חאמד 3.יסמין חאמד 4.לביב חאמד 5. חאפז חאמד 6.פריד חאמד ע"י ב"כ עו"ד נועם פרץ פסק דין

המשיבים הגישו תביעה אשר עניינה ביטול הסכם השכירות והשבת החזקה בתחנה לידיהם, ולתשלום פיצויים בגין הנזק שניגרם לתחנה; בין היתר נטען, כי ההסכם הופר על ידי הנתבעים מהטעמים: שלא קיים רישיון לעסק מזה 5 שנים, קיימים חובות מצטברים בנכס, ליקויים ונזק קיים בנכס שרק הולך ומחמיר, פסילת משאבות עקב דגימות פסולות מטעם משרד האנרגיה ומעורבות פלילית במקום בגין מהילת מים ודלק.

חברה זו, וכמתואר לעיל, רכשה את נכסה של "דלקנית", במסגרת הסדר הנושים שהיתקבל בתיק פירוק השתוף של חברת "דלקנית". בתאריך 28.1.2015 הוחלף השם של חברת איימן שאמי הנ"ל ל-"א.ש. דלקית הכרמל בע"מ" (הנתבעת 2) (להלן: "א.ש. דלקית הכרמל") (סעיף 18 לכתב ההגנה מטעם המבקשים).

במסגרת העברת המניות מבעלות רביע חלבי לבעלות "רק סע דלקים", חתמו אלשייך וחלבי על "הסכם התחייבות", בתאריך 23.6.2016, בו נקבע כי אלשייך הוא האחראי הבלעדי לכל נזק, תביעה, דרישה, תשלום או חוב שיושת על חלבי בגין תקופת היותו בעל המניות ב- "א.ש. דלקית הכרמל" (סעיף 24 לבקשה).

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי למסקנה, כי דינה להיתקבל, ויש להורות על דחיית התביעה על הסף בשל העדר עילה כנגד המבקשים.

...

לסיכום - דינה של התביעה, להיות מסולקת על הסף, בשל כך שהיא אינה מגלה עילה נגד המבקשים, וזאת בהתאם להוראת תקנה 41(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

סוף דבר דין הבקשה להתקבל, אני מורה על מחיקת התביעה על הסף כנגד המבקשים, הנתבעים 5-6.

המשיבים ישלמו למבקשים הוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ), וזאת תוך 30 יום מהיום אחרת הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

יש לציין כי הבקשה הוגשה במאוחד עם בקשה לפסלות שופט, בה אתן החלטה במסמך נפרד.

ביום 14.6.22 הוגשו 2 הבקשות הדחופות כאמור ונטען כי לא היה מקום להעביר הבקשה לתגובת הנתבעים ובהתאם להוראות תקנה 97 בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות הישנות"), היה מקום ליתן פסק דין כמבוקש.

סבורני כי בנסיבות, לאור היתנהלות התובעים בהליך ובכלל זה הכרתם בגופי מדינת ישראל כמייצגי הנתבעות, רצונם להגיע להסכמות באמצעות ניהול מו"מ מול המדינה ועובדת קיומו של כתב הגנה בתיק, הרי שאין מקום להעתר לבקשת התובעים למתן פסק דין בהעדר הגנה.

השאלה מתי יקבע בית משפט כי בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט נדונה בפסיקה וכך נקבע בעיניין זה: "מתי יקבע בית המשפט כי בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט? קשה להגדיר מראש את מכלול המצבים והפעולות שייחשבו לשימוש לרעה (ראו: ע"א 8166/11 חברת אלי ראובן בנייה והשקעות בע"מ (בפרוק) נ' נ. אלה ובניו חברה קבלנית לבניין (1972) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 22 (12.4.2015)). עם זאת, ניתן בהחלט לעמוד על המאפיינים המסייעים לזהות מקרים שכאלה. יפים לעניין זה דבריה של הנשיאה ד' ביניש בעיניין שנפ:

משאיני השופט שדן בתיק העקרי, לא מצאתי ליתן סעד קצוני בגין הפרת החובות הקבועות בתקנות כאמור, למעט חיוב הנתבעים בהוצאות משמעותית לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ₪ (ראו בעיניין זה : פס"ד אנגל לעיל) בשים לב לבזבוז זמן שפוטי משווע וחוסר תם הלב בהתנהלות הדיונית מצד המבקשים.

...

כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי- כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין.

לאור האמור לעיל, הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נדחית.

המזכירות תעביר החלטתי זו לכב' השופטת לינדנשטראוס אשר תחליט באשר לאופן המשך ניהול התיק.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) מיום 3.7.22 בתיק תמ"ש 27681-01-21 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה הורה בית המשפט קמא לצדדים, להודיע תוצאות ההתמחרות ביניהם עד ליום 31.7.22, והכל כפי שיפורט להלן.

לטענת המבקש בבקשת רשות העירעור, לאחר שנודע לאם על ההתמחרות הצפויה, היא הגישה ביום 16.6.22 הודעה דחופה מטעמה בתיק קמא, במסגרתה ציינה כי היא מעבירה למבקש באופן בלתי חוזר את כל זכויותיה בדיירות המוגנת נשוא ההסכם מיום 18.11.20, וכי היא מבקשת לפעול למכר הנכס בשוק החופשי או בהתמחרות בין הצדדים.

ביום 23.6.22 ניתנה החלטה בתיק קמא, כהאי לישנא: "אימם של הצדדים אינה צד להליך, והחלטותיה אינן רלוואנטיות לאופן נהולו. ההליך ימשיך כפי שהתחיל ועפ"י המצב העובדתי והמשפטי שהיה עם פתיחתו. ככל שהתובע מבקש לשנות מהמצב העובדתי והמשפטי - יחזור בו מהתביעה, ישלם הוצאותיה של הנתבעת בעטיו של ההליך שננקט לשוא, ויגיש תביעה חדשה אשר תדון עפ"י התור, ככל שהתובע מבקש לעשות כן, יודיע עד ליום 30.6.22 ויינתן צו להגשת טיעון בשאלת ההוצאות. ככל שהתובע מבקש להמשיך בהליך כפי שהתחיל, כי אז בדיון שהתקיים לפניי ביום 25.4.22 ניתנה הצעתי לבצוע היתמחרות, ועל הצדדים לפעול בהתאם ולהודיע תוצאות ההתמחרות עד ליום 31.7.22". ביום 29.6.22 הגיש המבקש הודעה ובקשה לפירוק שתוף בנכס, במסגרתה הבהיר כי אין בכוונתו לשנות את תביעתו, בפרט כשאין שינוי בטענותיו הן העובדתיות והן המשפטיות.

המבקש מעוניין למכור את זכויותיו לכל המרבה במחיר, ומעולם בכתב התביעה לא דרש את מכר זכויותיו כתפוסות, אלא אך הציג את המצב העובדתי הקיים והתחייבותו כלפי האם, ואין בכך פסול.

המבקש ביקש למנות כונס נכסים לצורך פירוק השתוף בנכס ומכירתו לכל המרבה במחיר.

בכל הקשור לבקשת המבקש למינוי כונס נכסים למכר הנכס, חרף העובדה כי בית משפט קמא לא דן בה בהחלטו מיום 3.7.2022, סבורני כי אין מקום למינוי כונס נכסים בתיק קמא, שעה שנראה כי עסקינן בפרוק שתוף בנכס שאיננו מורכב או מסובך, ואין צורך להכביד על הצדדים בהוצאות בנידון.

...

ביום 14.7.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא כדלקמן: "אני קובעת ישיבת קדם משפט לצורך התמחרות בין הצדדים בפיקוח בית המשפט ביום 24.10.22 בשעה 10:00". טענות המבקש בבקשת רשות הערעור המבקש חזר בבקשת רשות הערעור על טענותיו שהובאו בבקשה קמא מיום 29.6.22, והוסיף כדלקמן: טעה בית משפט קמא עת חסם את דרכו של המבקש מקבלת סעד שפורט באופן ברור בכתב תביעתו.

מעבר לצורך, אף אם נדון בטענות המבקש שהופנו כלפי שתי ההחלטות קמא הנ"ל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בכל הקשור לבקשת המבקש למינוי כונס נכסים למכר הנכס, חרף העובדה כי בית משפט קמא לא דן בה בהחלטו מיום 3.7.2022, סבורני כי אין מקום למינוי כונס נכסים בתיק קמא, שעה שנראה כי עסקינן בפירוק שיתוף בנכס שאיננו מורכב או מסובך, ואין צורך להכביד על הצדדים בהוצאות בנדון.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעינייני מישפחה בחיפה (כב' השופטת רויטל באום) מיום 3.7.22 בתיק תמ"ש 27681-01-21 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה הורה בית המשפט קמא לצדדים, להודיע תוצאות ההתמחרות ביניהם עד ליום 31.7.22, והכל כפי שיפורט להלן.

לטענת המבקש בבקשת רשות העירעור, לאחר שנודע לאם על ההתמחרות הצפויה, היא הגישה ביום 16.6.22 הודעה דחופה מטעמה בתיק קמא, במסגרתה ציינה כי היא מעבירה למבקש באופן בלתי חוזר את כל זכויותיה בדיירות המוגנת נשוא ההסכם מיום 18.11.20, וכי היא מבקשת לפעול למכר הנכס בשוק החופשי או בהתמחרות בין הצדדים.

ביום 23.6.22 ניתנה החלטה בתיק קמא, כהאי לישנא: "אימם של הצדדים אינה צד להליך, והחלטותיה אינן רלוואנטיות לאופן נהולו. ההליך ימשיך כפי שהתחיל ועפ"י המצב העובדתי והמשפטי שהיה עם פתיחתו. ככל שהתובע מבקש לשנות מהמצב העובדתי והמשפטי - יחזור בו מהתביעה, ישלם הוצאותיה של הנתבעת בעטיו של ההליך שננקט לשוא, ויגיש תביעה חדשה אשר תדון עפ"י התור, ככל שהתובע מבקש לעשות כן, יודיע עד ליום 30.6.22 ויינתן צו להגשת טיעון בשאלת ההוצאות. ככל שהתובע מבקש להמשיך בהליך כפי שהתחיל, כי אז בדיון שהתקיים לפניי ביום 25.4.22 ניתנה הצעתי לבצוע היתמחרות, ועל הצדדים לפעול בהתאם ולהודיע תוצאות ההתמחרות עד ליום 31.7.22". ביום 29.6.22 הגיש המבקש הודעה ובקשה לפירוק שתוף בנכס, במסגרתה הבהיר כי אין בכוונתו לשנות את תביעתו, בפרט כשאין שינוי בטענותיו הן העובדתיות והן המשפטיות.

המבקש מעוניין למכור את זכויותיו לכל המרבה במחיר, ומעולם בכתב התביעה לא דרש את מכר זכויותיו כתפוסות, אלא אך הציג את המצב העובדתי הקיים והתחייבותו כלפי האם, ואין בכך פסול.

המבקש ביקש למנות כונס נכסים לצורך פירוק השתוף בנכס ומכירתו לכל המרבה במחיר.

בכל הקשור לבקשת המבקש למינוי כונס נכסים למכר הנכס, חרף העובדה כי בית משפט קמא לא דן בה בהחלטו מיום 3.7.2022, סבורני כי אין מקום למינוי כונס נכסים בתיק קמא, שעה שנראה כי עסקינן בפרוק שתוף בנכס שאיננו מורכב או מסובך, ואין צורך להכביד על הצדדים בהוצאות בנידון.

...

ביום 14.7.22 ניתנה החלטת בית המשפט קמא כדלקמן: "אני קובעת ישיבת קדם משפט לצורך התמחרות בין הצדדים בפיקוח בית המשפט ביום 24.10.22 בשעה 10:00". טענות המבקש בבקשת רשות הערעור המבקש חזר בבקשת רשות הערעור על טענותיו שהובאו בבקשה קמא מיום 29.6.22, והוסיף כדלקמן: טעה בית משפט קמא עת חסם את דרכו של המבקש מקבלת סעד שפורט באופן ברור בכתב תביעתו.

מעבר לצורך, אף אם נדון בטענות המבקש שהופנו כלפי שתי ההחלטות קמא הנ"ל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בכל הקשור לבקשת המבקש למינוי כונס נכסים למכר הנכס, חרף העובדה כי בית משפט קמא לא דן בה בהחלטו מיום 3.7.2022, סבורני כי אין מקום למינוי כונס נכסים בתיק קמא, שעה שנראה כי עסקינן בפירוק שיתוף בנכס שאיננו מורכב או מסובך, ואין צורך להכביד על הצדדים בהוצאות בנדון.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

המפרק, עו"ד מיכה צמיר (להלן – המפרק) הגיש בקשה לפי סעיף 77א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט) לפסלות המותב דנן מלהמשיך ולדון בתיק פירוק זה (להלן – בקשת הפסלות).

לעמדת המפרק בבקשת הפסלות, המותב גיבש מראש עמדתו כי אין לנהל הליכים בתיק הפרוק דנן נגד גורמים (בני מישפחה וחברות קשורות) הקשורים במר עמוס אופיר, בעל המניות של חברת שער הגבינות שיווק מזון בע"מ (בפרוק) (להלן – מר אופיר והחברה, בהתאמה), אשר נטען על ידי המפרק כי יש לחייבם להשיב את שוויה של פעילות החברה שהועברה אליהם ואשר לשיטת המפרק הוברחה ונגזלה על ידם מהחברה.

שקלתי את עמדת המפרק, אך בהנתן העובדה כי גם הכנ"ר סבור כעת כי אין מקום לבקשה, לאחר שבחן עניינית את הטענות שהועלו על ידי המשיבים במסגרת תגובתם לבקשה, בהנתן העובדה כי על אף שניתנה האפשרות לגב' קדרון להגיש עמדתה לתיק ביהמ"ש, כפי שבקש הכנ"ר שיעשה – לא הוגשה תגובה שכזו, ואף לא הייתה היום התייצבות לדיון של ה"ה קדרון - סבורני כי בנסיבות העניין אין עוד מקום לבקשת המפרק.

בית המשפט העליון לא עסק כלל בנושא בקשה 22 ומחיקתה, מאחר וכאמור המפרק לא השיג על החלטה זו. באשר להחלטת בית המשפט לחייב את קופת הפרוק ואת המפרק באופן אישי בהוצאותיהם של מר אופיר והחברות הקשורות בגין בקשה 22 – גם עניין זה אינו מקים עילת פסלות, ואף בנושא זה הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי המפרק וניתנה החלטה גם בעיניין זה על ידי בית המשפט העליון, כבוד השופט ע. גרוסקופף במסגרת רע"א 1102/23.

...

כך או כך, משמצא בית המשפט העליון לנכון לקבל את ערעוריהם של קדרון – אין בכך כדי להקים עילה לפסלות המותב דנן.

בית המשפט מצא כי אין מקום שלא להיענות לבקשתם זו, לא כל שכן בהיעדר כל התנגדות של יתר הצדדים לדיון למתן האפשרות לטעון.

סוף דבר: דין בקשת הפסלות להידחות על הסף, ולחילופין – לגופו של עניין, לאור כל הנימוקים שהובאו לעיל.