מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להעברת מקום דיון בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"א 1429/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המבקשים: בר רות ו15 אח' נ ג ד המשיבים: 1. רשות מקרקעי ישראל 2. אוסולד לובלין 3. שמואל אייזנברג 4. יהושע אלישברג 5. בתיה אלישברג 6. יעל יהודית בן- דוד 7. נחום משה גבריאלוב 8. רות גולדשטיין 9. אורנה גרוס 10. רמי הופמן 11. איה הרן 12. מינה וולף 13. משה וילוזינסקי 14. חברת בריטיש אנד קולוניאל אסטייט בע"מ 15. חברת מאגדי חברה להשקעות בע"מ 16. חברת מהדרין בע"מ 17. אורה טריואקס 18. משה טריואקס 19. שמואל כץ 20. גדעון כץ 21. ענת לבנטון 22. עקיבא לבני 23. בלהה לבריק 24. יוסף לואל 25. אלונה לוסטיג 26. "ליבי" קרן לבטחון ישראל 27. לאה יפה לנצר 28. גאולה לקס 29. אורנה רגינה מילט 30. גלוריה בטי מילט 31. רות מרכוס 32. ישראל סולגניק 33. עדינה סירוטה 34. סלפוי ישראל 35. עזבון המנוח אלרום גדעון ז"ל 36. עזבון המנוחה בירנצוויג חנה ז"ל 37. עזבון המנוחה בן אור בתיה ז"ל 38. עזבון המנוח בן דרור שמואל ז"ל 39. עזבון המנוח ברוטשטיין אמציה ז"ל 40. עזבון המנוח גולדשטיין יצחק אברהם ז"ל 41. עזבון המנוחה גרשון מרים ז"ל 42. עזבון המנוח הופמן יוסף ז"ל 43. עזבון המנוח הפנר אדמונד ז"ל 44. עזבון המנוח וילנסקי יעקב ז"ל 45. עזבון המנוחה ויסמן אורה ז"ל 46. עזבון המנוחה חיותמן אלה ז"ל 47. עזבון המנוח חצרוני דוד ז"ל 48. עזבון המנוחים טריואקס גבריאל ז"ל 49. עזבון המנוח יפה דן ז"ל 50. עזבון המנוח כהן ברוך ז"ל 51. עזבון המנוחה לב כרמלה ז"ל 52. עזבון המנוחה לנדו ימימה ז"ל 53. עזבון המנוחה מאור פנינה ז"ל 54. עזבון המנוח מילוסלבסקי דן ישראל ז"ל 55. עזבון המנוחה מרכוס סימה ז"ל 56. עזבון המנוחה סמל רבקה ז"ל 57. עזבון המנוחה ערוני דבורה ז"ל 58. עזבון המנוחים פיטרושקה יעקב ז"ל 59. עזבון המנוח פינשטיין יעקב ישראל ז"ל 60. עזבון המנוח פלדמן הדני אריה ז"ל 61. עזבון המנוח פניני חיים ז"ל 62. עזבון המנוח קורין אורי ז"ל 63. עזבון המנוחה רוהלד ורדה ז"ל 64. עזבון המנוח רוזנברג חנניה ז"ל 65. עזבון המנוח שכטר יצחק ז"ל 66. עזבון המנוחה שמואלזון חנה ז"ל 67. עזבון המנוח שמיר משה ז"ל 68. עזבון המנוחים שמרלינג אברהם ז"ל 69. עזבון המנוחה שרף לאה ז"ל 70. לילי דפנה פינגולד 71. ברינקה תלמה פינגולד 72. מיכאל פינגולד 73. הדני אילנה פלדמן 74. שמעון קושניר 75. מנחם קפלן 76. דליה קשמן 77. רעיה רוזנברג 78. פנינה שדה 79. שרה שמיר 80. צחי שרה 81. מיכל ברנט בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד יערית ברנן ][]החלטה
עניינו של ההליך בתביעה לפירוק שתוף במקרקעין.
...

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

וכלשון כתב התביעה (סעיף 52, ההדגשות לא במקור) – "ככל שהדיינים היו פועלים כחוק ומסרבים להעביר לנטר את צו הירושה, הייתה התביעה לפירוק שתוף 26546-01-13 שהגיש נטר נגד התובעים נמחקת על הסף. מתן צו הירושה לנטר אפשר את קיום התביעה נגד התובעים וגרם לתובעים לאבד את הרכוש שירשו. התובעים 1 ו-2 נזוקו ישירות ממעשי בה"ד, הואיל וללא צו ירושה הייתה התביעה לפירוק שתוף במקרקעין 26546-01-13 שהגיש נטר נגד שניהם נמחקת על הסף". ובמילים אחרות, אילו היה מוסתר מבית משפט השלום צו הירושה אשר הוצא כדין – אזי תביעת פירוק השתוף כנגד התובעים כאן הייתה נמחקת על הסף.
חלק שני – אין מקום לידון בתביעה ויש לסלקה על הסף כללי התובעים טוענים שבשל חשיפת צו הירושה שהוצא כדין, הם נאלצו להיתמודד עם תביעה לפירוק שתוף במקרקעין.
אין מקום לאפשר הליך משפטי נפרד, שבו תתבקש מדינת ישראל כנתבעת כאן לפצות בגין פסק דין או ניהול הליך אחר במדינת ישראל במסגרת תביעת פירוק שתוף המקרקעין.
...
התובעים טוענים שאלמלא היה מומצא צו הירושה, הרי התביעה לפירוק השיתוף הייתה נדחית על הסף (סעיף 16 לכתב התביעה).
אין מקום לאפשר הגשת תביעות שמשמען היא פגיעה בעצמאות השיפוטית, ולעניין זה ר' למשל דברי כב' הש' מ' מזוז במסגרת ע"א 3359/18, מדינת ישראל נ' מוסא איברהים עלי אדם (מיום 2/9/2018, הש' י' עמית, מ' מזוז, י' וילנר) שם נקבע כך – "מכלול השיקולים שפורטו, ובפרט התכליות העיקריות של מוסד החסינות - השמירה על העצמאות השיפוטית, אי התלות האישית ושמירה על תפקודה התקין של מערכת השפיטה מפני השפעות זרות ושיקולים זרים - מטה לדעתי את הכף באופן ברור לעבר הקביעה כי החסינות השיפוטית לפי סעיף 8 לפקודה היא חסינות מהותית". וכן בהמשך (ההדגשות לא במקור) – "מתן אפשרות לתבוע את המדינה בגין מעשיו של נושא משרה שיפוטית מהווה למעשה עקיפה של החסינות השיפוטית והוא אינו מתיישב עם התכליות של חסינות זו, שכן אין הוא מבטיח את הגשמתן של תכליות אלה. המסקנה הפרשנית לפיה יש לראות את החסינות המוקנית לרשות השופטת ולנושאי משרה שיפוטית כחסינות מהותית נובעת מכך שהתכליות העיקריות המונחות ביסוד החסינות לא תושגנה אם ניתן יהיה לעקפה ולהעמיד לבירור את השאלה האם נושא משרה שיפוטית פלוני התרשל במילוי תפקידו - על דרך של הגשת התביעה נגד המדינה" וכן - "גם אם תביעה עקיפה כזו אינה חושפת את נושא המשרה השיפוטית לחיוב כספי אישי, עדיין עיקר הנזקים והחששות מקיומה של תביעה אישית ממשיכים להתקיים. חשיפה לתביעות משפטיות, גם אם באופן עקיף, וכפועל יוצא חשיפתם של נושאי משרה שיפוטית לתיוגים שליליים, עלולה לעורר חשש לשקילתם של אינטרסים אישיים, או למראית-עין של שקילתם של אינטרסים כאלה, הזרים לסכסוך המובא לפני נושא המשרה השיפוטית" להרחבה ר' גם ע"א 8164/20, שולמית אייל נ' יניב אינסל נאמן (מיום 25/5/2022, הנ' א' חיות, המש' לנ' ע' פוגלמן, הש' ד' מינץ) וכן רע"א 118/21, ד"ר משה וינברג ושות', עורכי דין ונוטריונים נ' מדינת ישראל (מיום 21/1/2021, הש' י' עמית) או ע"א 10015/17, גדעון רוה נ' מדינת ישראל - רשות האכיפה והגבייה‏ (מיום 10/10/2018, הש' י' עמית, מ' מזוז, ד' מינץ).
סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה נדחית.
אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך כול של 8,000 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט א' ברנד) מיום 25.10.2022, בת"א 29983-02-16, שבמסגרתה נדונו בקשות הדדיות שהוכתרו בכותרות: "בקשה למתן תוקף של פסק דין" ובקשה "להעברת פסק בורר, היתייחסות לבקשה לאישורו ובקשה לביטולו", שכאמור בהחלטת בית משפט קמא מהוות למעשה - למרות פגמים פרוצדוראליים - בקשות הדדיות לאישור פסק בוררות ולביטולו.
בנסיבות אלה, רשאי היה בית המשפט לאשר את פסק הבוררות מכוח סעיף 26 (א) לחוק הבוררות שלפיו "בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עוות דין". יתר טענותיהם של המבקשים מכוונות כנגד קביעות עובדתיות שנקבעו על ידי בית משפט קמא שמצוי בנבכי ההיתדיינות שמתנהלת בין הצדדים בתביעה לפירוק שתוף במקרקעין מזה שנים רבות.
בשולי הדברים אעיר כי מבחינה פרוצדוראלית לא היה מקום לידון בבקשות לאישור או ביטול פסק בוררות במסגרת הדיון בתביעה לפירוק שתוף.
...
כך גם לא שוכנעתי כי נדרשת התערבות של ערכאת הערעור מטעמי צדק או שיש בהחלטת בית משפט קמא כדי לגרום למבקשים עיוות דין.
ואולם, בית משפט קמא התייחס לדברים באופן מפורש וציין כי על אף שהורה לבורר ליתן פסק בוררות מנומק הרי שהמסמך המכונן את הבוררות וקובע את סמכות הבורר הוא הסכם הבוררות שבו נקבע כי הבורר יכריע במחלוקות שבין הצדדים בדרך של העברת הסכמים שיהיו "הסכמים סופיים שיחייבו את הצדדים ואינם ניתנים לשינוי ו/או ביטול על ידי אף צד..". לא ראיתי הצדקה להתערב בקביעת בית משפט קמא כי חרף ההחלטה מיום 13.4.2022 "התשתית המהותית ממנה יונק הבורר את סמכותו להכריע במחלוקת בין הצדדים אינה החלטתי אלא הסכם הבוררות בין הצדדים". זאת ועוד, בנסיבות העניין ונוכח קביעת בית משפט קמא כי ההסכמים שהועברו על ידי הבורר נותנים מענה ומהווים הכרעה בכל הסוגיות שנותרו שנויות במחלוקת, ניתן אף לראות באמור בפסק הבוררות כי "ההסכמים כפי שהועברו לצדדים ביום 24.6.21 ומצורפים בהמשך להחלטה זו הינם פסק הבורר" - משום הנמקה קצרה ומספקת בהתאם להסכם הבוררות שמכוחו מונה הבורר.
סיכומם של דברים, הבקשה אינה עומדת באמות המידה שנקבעו למתן רשות ערעור בענייני בוררות כך שדינה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

רקע והליכים עד כה: בתאריך 18.1.23, הגישה התובעת תביעה לפירוק שתוף במקרקעין ברח' יג' 1 בצפת, הידועים כגוש 13060 חלקה 6 (להלן: "הנכס").
כונסי הנכסים טענו כי במצב דברים זה, לא היה מקום לקיים בשלב זה המתחרות והיא בוטלה.
דיון והכרעה: תביעה זו הוגשה לפירוק השתוף בנכס על דרך מכירתו וזאת לבקשת הצדדים.
לעניין הסבירות, בין מכלול השיקולים לביטול מיכרז הכירה הפסיקה בשיקולים של הצורך לדאוג לחסכון תקציבי וכן שמירה על רכוש הציבור, שלא יועבר לידיים פרטיות בלא תמורה נאותה, כשיקולים נאותים (ראו: בג"ץ 106/88 חמודה נ' המועצה המקומית כפר מנדא [3]; רע"א 202/98 צרפתי צבי ושות' חברה לבנין וקבלנות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל [4]).
...
לאור האמור, דין הבקשה להידחות.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הכרעת בית המשפט קמא – בית משפט קמא דן והכריע בסוגיות כדלקמן: האם המערער נחשב כדייר מוגן? מי נשא בעלויות שפוץ דירת המנוחה? בית משפט קמא קבע כי חרף העדרה של המשיבה 3 ניתן היה לידון בתובענה לפירוק שתוף, בהתאם להוראת סע' 37 לחוק המקרקעין, ואת היעדרה ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות.
עוד טען המערער כי שגה בית משפט קמא עת היתעלם מדרישתו לקזז את הוצאותיו בגין ניהול התביעות מול הבעלים וכן הסכום ששילם מכיסו ומכספו בסך של 50,655 ₪ לרכישת הדירה, כעולה מאסמכתא על העברת סכום זה מחשבונו לטובת נ' ביום 20.03.08, כעולה מנספח כב' להודעת הערערור (נספח 16 לתצהיר עדותו הראשית) ויש לראות בו כמי שמימן את רכישתה, דבר התומך בטענתו בדבר זכויותיו בדירה, ולמצער, מזכה אותו בקבלת סכום זה במסגרת ההיתחשבנות הכוללת לכשיפורק השתוף בדירה.
כאשר הנטל המוטל על המבקש לשלול את הזכות לפירוק השתוף הנו כבד מאוד, ונדירים ביותר המקרים בהם נדחתה תביעה לסעד מסוג זה. אשר לטענת המערער כי הוא השקיע כ 100,000 ₪ בשפוץ הדירה, זו של המערער התבררה בבית משפט קמא ונקבע כי טענה זו הנה טענת סרק שנטענה בעלמא ללא ביסוס ראייתי כלשהוא.
למעשה, ניתן לסכם הדברים ביחס לדחיית טענות המערער לזכויות דיירות מוגנת או אחרות המעכבות פירוק שתוף, כדלקמן: אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה בו; אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.
...
כמו כן סבורים אנו כי די בעובדה עליה עמד בית משפט קמא, לפיה רכישת המנוחה זכויות הבעלות בדירה, כשאף לשיטת המערער הדבר נעשה בסיועו, איפסה מחדש זכויות דיירות שהיו, או קטעה רצף זכויות אלה, אם היו, לטובת המערער.
למעשה, ניתן לסכם הדברים ביחס לדחיית טענות המערער לזכויות דיירות מוגנת או אחרות המעכבות פירוק שיתוף, כדלקמן: אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה בו; אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.
אשר על כן, בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2018, דין הערעור להידחות, בכל הנוגע לדחיית טענות המערער לזכויות של דיירות מוגנת; למתן צו הפינוי וכן ביחס לקבלת התביעה לפירוק השיתוף ושאר ההוראות שניתנו לשם עריכת הפירוק בפועל על דרך מכירה למרבה במחיר לרבות מינוי כונסי נכסים.
לצד זאת אנו סבורים כי יש ממש בטענות המערער לפיהן בכל הנוגע לטענותיו בדבר השקעות והוצאות שהוציא על הדירה ועל ההליכים המשפטיים שניהלה המנוחה בעבר אל מול נ', וכן כי נשא מכספו בתשלום התמורה בגין רכישת הדירה מנ' ובסך של 50,566 ₪, וכי בית משפט קמא לא נתן את המשקל המתאים לטענותיו שגובו בחלקן לפחות באסמכתאות במסגרת תצהיר עדותו הראשית על נספחיו, ובעיקר נספחים 16,12 ו-17, ולא ערך דיון ובדיקה ממצים ביחס אליהם, שעה שנספחים אלה הם בבחינת אסמכתאות, אם לא בחלקן קבלות או חשבוניות ממש, המעידות על הוצאות שונות שאין לשלול את הקשר בינן לבין השבחת הדירה והשקעה בה במרוצת השנים.
הגם שבית משפט קמא נימק דחית טענות המערער בעניין הוצאות על הדירה והשבחתה וכן בגין הליכים משפטיים, בלא פחות מאשר שלושה נימוקים: העדר אסמכתאות מתאימות; הימנעות המערער מלתבוע סכומים אלה משך שנים רבות; הודאתו- הודאת בעל דין בנשיאת המנוחה בתשלומים אלה, משתמך תצהירו בפסק דין בו נקבע שהמנוחה נשאה בעלויות אלה, אין בידינו לקבל הנמקותיו אלה של בית משפט קמא כמי שדי בהן כדי לדחות טענות המערער, וסבורים אנו כי מן הראוי לשוב ולבחון טענות המערער בעניין זה, בשים לב לנספחי תצהיר עדותו הראשית (כשהכספים שהוציא המערער על פי נספחיו מסתכמים בכ-70,000 ₪ הוצאות על הדירה ו-60,800 ₪ בגין ייצוג המנוחה בהליכים משפטיים לרבות הוצאות קשורות) ולהכריע בהן מחדש, על יסוד התשתית הראייתית המלאה שהניחו הצדדים לפני בית משפט קמא ומלוא הטענות שהעלו לפניו.
בהקשר זה סבורים אנו כי משום נסיבותיו המיוחדות של המקרה, מגורי המערער עם הוריו משך עשרות שנים, קשה להלום תוצאה לפיה טענותיו נדחות בשל אי שמירה על קבלות או חשבוניות מלאות בגין ההוצאות הנטענות, ודומה כי מקרה זה הצדיק הנמכת והגמשת הרף הראייתי לשם עמידה בנטל הראיה והשכנוע המוטלים עליו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו