בקשה להעברת מקום דיון בתביעה כספית לבית המשפט המחוזי בתל-אביב

עסקינן בבקשת הנתבעת (להלן גם: "מנורה") להעברת מקום הדיון בתיק דנן לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו או לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כפי שיפורט להלן.

בתובענה שאינה במקרקעין (בעניינינו, תובענה כספית) קביעת הסמכות המקומית הוסדרה בתקנה 7(א) רישא לתקסד"א, כהאי לישנא: "תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים..." כלומר, התקנה קבעה שתי אפשרויות ביחס לקביעת מחוז השיפוט בו רשאית התובעת להגיש את תובענתה: מקום עסקיה של מנורה או מקום המעשה או המחדל שבשלה תובעת.

לכן לכאורה נבחר מחוז שיפוט בהתאם לתקנה 7(א) לתקסד"א. יחד עם זאת מנורה בבקשתה ציינה, כי הגם שהיא "פועלת בכל הארץ, וגם בחיפה" הרי כל הזיקות המהותיות בתביעה המוליכות לשאלת הסמכות המקומית הראויה, מכוונות לבית המשפט המחוזי בתל אביב או במרכז (סעיף 15 לבקשת מנורה).

...

זכותה של תובעת לבחור ערכאה שלה סמכות מקומית בהתחשב בקצב שמיעת התיקים ורצונה בבירור מהיר של תביעתה, לא עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט; להיפך, מדובר בשיקולי יעילות וצדק מהיר, כפי שאף הוגדרו בעקרונות היסוד של התקסד"א. קבלת עמדתה של מנורה, לפיה יש ללכת לפי "זיקה מהותית" שתוכנה וטיבה כלל לא ברור, משמעותה יצירת דין חדש וצמצום החלופות הנוגעות לסמכות המקומית שבתקסד"א. מנורה מבקשת לייצר דין חדש, המטיב עמה והעוקף את הדין ואת ההלכות המשפטיות, ואין לאפשר לה לעשות כן. דיון והכרעה לאחר שקילת טענות שני הצדדים, שוכנעתי מטיעוני התובעת בתגובתה ולכן אני מורה על דחיית הבקשה.

אציין אף זאת – אין בשיקולי הסרבול והיעדר הנוחות בשל המרחק כדי לשנות את המסקנה אליה הגענו.

סוף דבר לאור האמור לעיל, הבקשה להעברת דיון מחוסר סמכות מקומית – נדחית.

המבקשת, היא הנתבעת, תשלם למשיבה (התובעת) הוצאות בקשה זו בסך כולל של 2,500 ₪ (כולל מע"מ).

בקשה של שני הנתבעים להעברת מקום הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב מטעמי סמכות מקומית.

נותרים אנו עם נוסח התביעה ממנו עולות שתי חלופות רלבאנטיות המקימות סמכותו של בית המשפט בתל אביב: מקום המעשה או המחדל בשלו תובעים (הניתוח מושא התביעה נערך בהרצליה); ומקום מגורים או עסקים של הנתבע (כאשר ביחס לשני הנתבעים, הכתובות שסופקו בכותרת התביעה הינן בהתאמה הרצליה, ורמת גן. היינו שוב, בשני המקרים, במחוז שיפוט תל אביב).

אדגים: כידוע, כאשר המדינה נתבעת יחד עם אחרים, ניתן להגיש תביעת ניזקי גוף או כספית בכל מחוז, שהרי את המדינה ניתן לתבוע בכל מחוז שיפוט (ברע 205/74 משה זיזי נ' ראש העיר, חברי המועצה, ובני העיר אשקלון פ"ד כט(1) 744).

...

הבקשה נדחית.

לאחר קבלת תגובת הנתבע לבקשה למתן סעד זמני, דחתה כב' השופטת עובדיה ביום 2.4.2023 את הבקשה וקבעה כדלקמן: "1. המבקש עותר למתן סעד זמני דחוף לעיכוב הליכים והגבלות שהוטלו עליו בתיק הוצל"פ המתנהל כנגדו אשר המשיב פועל בגדריו לגביית כספים המגיעים למשיב 2 במסגרת תפקידו כנאמן בפש"ר. 2. לאחר שעיינתי בבקשה ותגובה מצאתי כי יש מקום לדחיית הבקשה שהוגשה על הסף וזאת מאחר שאינה עומדת ולו אף ברמה הלכאורית בדרישות הקבועות למתן סעד זמני, זאת בשים לב לספק הניכר הקיים לעניין סמכות בית משפט זה לאור גובה חוב ההוצל"פ הנאמד בכ- 680,000 ש"ח ולהוראת סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל ; לריבוי ההליכים שכבר הוגשו על-ידי המבקש כנגד הנאמן המשיב 1; קלישות עילת התביעה האישית כנגדו בהליכים אשר מתנהלים בפקוח בית המשפט המוסמך וכונס הנכסים הרישמי, ותוצאות הליכים אלה שנמחקים בעקרם עקב מחדלי המבקש אשר מגישם מחדש בהליכים נוספים אחרים מבלי לפרט כנדרש את ההליכים הקודמים שהוגשו על ידו, עוללותיהם, הנטען בהם, ותוצאותיהם (ת.א 1389-20-21 בבית משפט השלום בתל אביב, תאד"מ 5579-08-22 בבית משפט השלום בבת ים, בקשות בטענת פרעתי לתיק ההוצל"פ; ומבלי להיתעלם גם מצו החוסם הקיים בעיניינו שנפסק בבית המשפט העליון בע"א 1062/20 מ"י נ' סימון ( 11.11.2021) 3. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית על סף. 4. המבקש יישא בהוצאות המשיב 1 בסך 10,000 ש"ח שישולמו תום 30 ימים מהיום. המזכירות מתבקשת להעביר התיק לס"נ כב' השופטת שבח". אך התובע בשלו המשיך להגיש בקשות נוספות למתן סעד זמני.

ביום 3.4.2023 עתר ב- "בקשה דחופה לסעד זמני בצרוף תצהיר והתחייבות. בקשה לביטול החלטה מיום 02/04/23 מחמת תרמית והתרשלות רבתי שביצע בית המשפט לדיון בפני כב' נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב". בהחלטת כב' סגנית הנשיא יהודית שבח מיום 3.4.2023 נדחתה בקשתו.

...

בנוסף, בשל קבלת הבקשה ולאור התנהלותו המטרידה של התובע והשימוש לרעה בהליכי משפט ישלם התובע לנתבע הוצאות בסך של 10,000 ₪ וכן הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ₪.

החלטתי ניתנה בתוקף תפקידי כרשם.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים וכן למרכז לגביית קנסות.

בפני בקשה שהגישה המבקשת להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב, וזאת מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בתביעה כספית שעניינה החזר כספי בגין ביטול עסקה טלפונית לרכישת רכב שבוצעה בין המשיב למבקשת ואשר בגינה העביר המשיב למבקשת סך של 22,000 ₪.

הסמכות המקומית כללי הסמכות המקומית מוסדרים היום בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), אשר קובעת מספר חלופות להקניית סמכות מקומית לבית המשפט בזו הלשון: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם." המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב על כתובת עסקה הרשום שהנו ברח' יגאל אלון 155 בתל אביב ובהתאם לכך צרפה נסח החברה והסכם שכירות של מקום עסקה בכדי לתמוך בטענתה.

...

המבקשת עוד טענה כי טענתו של המשיב מהווה שינוי חזית ביחס לאמור בכתב התביעה ומביאה אותנו למסקנה כי המדובר בשקר.

סבורני כי יש להחיל קביעה זו גם בהתקשרות עם חברות המספקות שירותים אחרים כדוגמת הנתבעת שהינה חברה העוסקת בייעוץ למכירת רכבים וייעוץ במימון הרכישות ואף במכירת רכבים.

לכן, בנסיבות העניין שלפנינו, הנני מוצאת לנכון לקבוע כי המקום או המחדל בשלו תובעים מצוי במחוז בו גר התובע, דהיינו מחוז חיפה, וזאת נוכח אופן ההתקשרות בעסקה טלפונית וכן מכוח הפסיקה בעניין זה. משכך, אינני מוצאת מקום להיעתר לבקשה להעברת התובענה למחוז תל אביב-יפו לסיכום: לאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה להעברת התובענה לבית משפט השלום שבמחוז תל אביב-יפו.

לפיכך, הבקשה להעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית - נדחית.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש המשיב נגד המבקשים בתנ"ג 42452-06-23 (להלן: הבקשה לאישור תביעה נגזרת), מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (להלן: המחלקה הכלכלית) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

אמנם המשיב תובע סעדים כספיים בגין עיסקאות שנעשו במקרקעין, אך דומה כי המקרקעין עצמם הם שעומדים בבסיס הבקשה.

...

בסופו של דבר הושג בין הצדדים הסכם פשרה – שהמשיב מתייחס אליו בבקשה לאישור תביעה נגזרת.

לכן ולנוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, אני מורה על העברת מקום בדיון בתנ"ג 42452-06-23 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

המשיב ישלם למבקשים הוצאות בסכום כולל של 1,000 ₪.