בקשה להעברת כספים לנאמן פשיטת רגל

אין צורך להכביר מלים על כי נאמן הנו פקיד בית המשפט וזרוע מזרועותיו, אף לא על החובות המוגברות המוטלות עליו מתוקף תפקידו זה. משכך – אין להסכין עם המנעותו של המבקש להעביר למשיב את כספי הנאמנות כבר ביום 14.08.2017, כפי שהורה כבוד השופט ברנר בהחלטתו מיום 21.07.2017, משביום זה טרם היה בידיו צו עיקול, שהרי זה ניתן כאמור רק ביום 23.08.2017.

נותר איפוא לאזן בין טענת המשיב להפרת המבקש את החלטת השופט ברנר מיום 21.07.2017 תוך עשיית דין עצמי, לרבות האנטרס הלגיטימי של המשיב להבטיח כי כספי הנאמנות ישמשו למטרה לשמה הופקדו בידיו של הנאמן, לבין עמדת המבקש כי הטענות המועלות נגדו, מתוקף תפקידו כנאמן, תתבררנה במסגרת תיק פשיטת הרגל ובהתאם להוראותיו של בית משפט של פשיטת רגל, במובחן מירשם ההוצל"פ. אשר על כן אנו מורים כדלקמן: העירעור מתקבל במובן זה שתיק ההוצל"פ שמספרו 526779-12-17 – ייסגר וצו העיקול שהוטל על חשבון הפקדון המנוהל ע"י המבקש בבנק הפועלים – יבוטל.

...

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כבוד השופט גלעד הס) מיום 23.12.2018 לפיו נדחה הערעור שהגיש המבקש על החלטת רשמת ההוצל"פ (הרשמת יעל קינן מרקוביץ) מיום 02.08.2018 אשר הורתה "כי עיקול כספי החייב המוחזקים אצל צד ג', כאמור בבקשת הזוכה, עד לסך של 180,000 ₪, יוותר על כנו", במסגרתו הלין גם על דחיית בקשתו לסגירת תיק ההוצל"פ. המבקש הינו עורך-דין אשר ייצג בשעתו את המשיב, כנושה, בהליך נגד החייב מנשה ישראלי ז"ל (להלן- החייב) שהוכרז פושט רגל, במסגרתו מונה המבקש כנאמן.

בהחלטתו מיום 21.07.2017 קבע כבוד השופט ברנר, במסגרת תיק הפש"ר, כדלקמן: "עמדתו של הנאמן אינה מקובלת עלי.

נותר אפוא לאזן בין טענת המשיב להפרת המבקש את החלטת השופט ברנר מיום 21.07.2017 תוך עשיית דין עצמי, לרבות האינטרס הלגיטימי של המשיב להבטיח כי כספי הנאמנות ישמשו למטרה לשמה הופקדו בידיו של הנאמן, לבין עמדת המבקש כי הטענות המועלות נגדו, מתוקף תפקידו כנאמן, תתבררנה במסגרת תיק פשיטת הרגל ובהתאם להוראותיו של בית משפט של פשיטת רגל, במובחן מרשם ההוצל"פ. אשר על כן אנו מורים כדלקמן: הערעור מתקבל במובן זה שתיק ההוצל"פ שמספרו 526779-12-17 – ייסגר וצו העיקול שהוטל על חשבון הפיקדון המנוהל ע"י המבקש בבנק הפועלים – יבוטל.

משהערעור מתקבל אך מן הטעם הדיוני, ובשים לב לאי קיום החלטת השופט ברנר במועדה - לא נזכה את המבקש בהוצאות.

בפברואר 2019 הגיש הנאמן בקשה להורות על העברת כספי הנאמנות לקופת הכנוס (בסך של 840,000 ₪ לאחר תשלום מיסים וארנונה).

בנוסף, נסיבות העניין אינן תואמות את הפסיקה שאליה מפנה הערייה, שכן שם הנושים שפעלו לטובת כלל הנושים אף הוציאו הוצאות לשם כך. הערייה עמדה על בקשתה והוסיפה, כי על מנת לגלות נכסים של חייבים בהליכי פשיטת רגל יצרה תאום בין מערכות המיחשוב שלה ונקבעו נהלים לתיאום בין המחלקות השונות בערייה, כך שכאשר מתגלה המידע ניתן יהיה להעבירו לבעל התפקיד לצורך תפיסת הנכס.

...

סבורני כי גם שיקולי מדיניות משפטית ראויה על רקע עקרונות ותכלית הליך חדלות הפירעון מובילים לדחיית הבקשה.

יש לברך על כך שמערכות המחשוב של העירייה מאפשרות תיאום בין המחלקות השונות לצורך העניין ועל מנת לפעול לגבייה מרבית של חובות חייבים בפשיטת רגל, אך בסופו של דבר, יש לשאוף לכך ומצופה שכך יהיה.

סוף דבר הבקשה לתגמול מיוחד, נדחית.

(ב) לבקשת פושט הרגל או הנאמן רשאי בית המשפט לאשר לשלם לפושט הרגל מתוך הכספים המגיעים לנאמן, סכומים נוספים, כפי שייראה לו צודק.

שם נקבע: "הסעיף נמצא בפרק בפקודה שכותרתו "מימוש נכסים", אשר עוסק במימושם של הנכסים המוקנים לנאמן במסגרת פשיטת הרגל.

יתר בקשות הצדדים; בכל הנוגע לטענות הצדדים ביחס לכספים שנתפסו על ידי מעבידתה הקודמת של החייבת, הרי שבהתאם לסעיפים 42 ו- 91 לפקודה, מדובר בכספים המוקנים לנאמן, זאת אף בהתאם לסעיף ט' לצוו הכנוס שניתן לחייבת לפיו: "הכספים המעוקלים שנצברו אצל המעביד ו/או בחשבון הבנק, וכן הכספים שנגבו מן החייבת בתיקי ההוצאה לפועל, אשר לא הועברו לזוכה במועד המצאת צו זה, יועברו לקופת הכנוס בתוך 30 יום מהיום". לא מצאתי כל נימוק מטעם החייבת המצדיק העברת כספים אלה על חשבון הפיגורים.

...

בנסיבות אלה, באיזון הראוי בין טענות הצדדים, יש לקבל את בקשת המנהלת המיוחדת ולהורות על העברת צו התשלומים החודשי ממעסיקה של החייבת ישירות לקופת הכינוס.

אני מורה על העברת כספים אלה לקופת הכינוס.

בכל הנוגע לבקשת החייבת להשיב לידיה את כספי הפנסיה המוגנים, הרי שדין בקשה זו להידחות.

הסעד ההצהרתי אמנם 'נבלע' בסעדים האופרטיביים שהתבקשו במפורש, לעניין ביטול מכר הנכס או העברת הכספים לקופת פשיטת הרגל, אלא שזהו 'הפרוזדור' שעל הנאמן לחצות, לצורך הגעה 'לטרקלין' המבוקש.

...

בנסיבות אלה המלצתי לנאמן שלא לעמוד על הבקשה לביטול המכר, אלא להסתפק בדרישה כספית לקבלת תמורת המכר לטובת נושיו של החייב, במקום שהכספים יועברו לקופת הפירוק של רוביקון, ודומה היה אותה שעה שהנאמן אכן קיבל המלצה זו. לפיכך, בתום דיון ממושך ניתנה החלטתי בגדרה ציינתי את הצהרתו של כונס הנכסים כי לא יחלק את יתרת תמורת מימוש הנכס עד להודעה חדשה.

נקבע שם כי המשכון השני בטל אך ורק כלפי הנושה בעל המשכון המוקדם, אך לא בטל כלפי הנאמן לנכסי החייב שם (ראה גם החלטתי בעניין פר"ק (מחוזי ת"א) 6438-11-17 עו"ד מור נרדיה, כונס נכסים לאכיפת שעבודים קבועים על נכסי מיצויוסי בדרך שלך בע"מ נ' יהודה אריה פרלמן (נבו 13.03.2018)).

סיכום נוכח האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

כונס הנכסים יעדכן את רשם ההוצאה לפועל בדבר החלטתי זו ויפעל בהתאם להוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

במסגרת עסקת המכר, קיבל הנאשם לידיו, כנאמן, שני שיקים, בסכום כולל בן 550,000 ₪, אותם היה אמור להעביר לצורך סילוק חלק מיתרת המשכנתא הרובצת על הנכס.

כאשר ביקשו המתלוננים להעביר כספי הנאמנות לצורך חיסול המשכנתא, בהתאם לסיכום שבעסקת המכר, היתחמק הנאשם, בתירוצים שונים, כשבוע ימים, ולאחר מכן, מסר למתלוננים, כי העביר הסכום לחשבון המשכנתא, ביודעו כי הדבר אינו נכון.

ראיות לעונש בהתאם להסדר הטיעון, הוגשו, בהסכמת הצדדים, במהלך שמיעת פרשת העונש, המוצגים הבאים: · אמרות הנאשם וחקירותיו במשטרת ישראל (ת/3א' – ד'); · דוח עימות בין הנאשם לאחד המתלוננים (ת/4); · אמרות המתלוננים נפגעי העבירה (ת/5, וכן ת/6א' - ג'); · הסכם מכר הדירה נושא האישום הראשון (ת/7); · תדפיסי חשבון מחשבון הנאמנות (ת/8); · הסכם פשרה בן נפגעי העבירה באישום הראשון לבן הבנק (ת/9), ממנו עולה, כי הוסכם שהבנק ישלם לנפגעי העבירה סך בן 520,000 ₪; · חשבונית מס בגין שכ"ט טירחה בסך 20,000 ₪ ששולם ע"י הנפגעים באישום הראשון לעורך דין שייצג אותם בתביעה אל מול הבנק (ת/10); · החלטת בית המשפט המחוזי בדבר ביטול ההליכים בתיק פשיטת הרגל (ת/11).

...

כאשר ביקשו המתלוננים להעביר כספי הנאמנות לצורך חיסול המשכנתא, בהתאם לסיכום שבעסקת המכר, התחמק הנאשם, בתירוצים שונים, כשבוע ימים, ולאחר מכן, מסר למתלוננים, כי העביר הסכום לחשבון המשכנתא, ביודעו כי הדבר אינו נכון.

; · בגזר הדין ת.פ. 1368-12-08 מדינת ישראל נ' מן (פורסם במאגרים), נדון עו"ד אשר שלח יד בכספי לקוחותיו, בסכומים בני מאות אלפי ₪ לעונש מאסר בפועל בן 45 חדשים, בצירוף עיצומים כספיים; · בגזר הדין ת"פ 2293/08 מדינת ישראל נ' עפרוני (פורסם במאגרים – 2009) נדון נאשם, אשר, במסגרת עבודותו במסגרת עורך הדין קיבל במרמה סך בן קרוב ל 500,000 ₪ - לעונש מאסר בפועל בן 3 שנים, ביחד עם עיצום כספי בסך 500,000 ₪ · בגזר הדין ת.פ. 7196/02 מדינת ישראל נ' צארום, נדון נאשם, עו"ד, אשר גזל, במרמה, כספים בסך של מאות אלפי ₪ מלקוחות לעונש מאסר בפועל בן שנתיים; · בגזר הדין ת"פ 43563-06-15 מדינת ישראל נ' סילאג'י (פורסם במאגרים 2017) נדון עורך דין, בעשור השמיני לחייו, לעונש מאסר בפועל בן שנה, בצירוף עיצומים כספיים משמעותיים בגין משיכת שלא כדין של כספים שיועדו לניצולי שואה, כשבית המשפט מצא לציין, כי ראה להקל בעונשו בין היתר בשל גילו המתקדם ומצבו הבריאותי.

סוף דבר, מוצא בית המשפט להשית על הנאשם העונשים כדלקמן: 12 חדשי מאסר בפועל; 12 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז 1977, פרק י"א; 6 חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין, תשל"ז 1977, פרק י"א; קנס בסך 25,000 ₪ או חמישה חודשי מאסר תמורתו; פיצוי לנפגעי העבירה באישום הראשון בסך 50,000 ₪.