בקשה להעברת דיון לבית משפט מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט

לכאורה, ניתן היה לנקוט בדרך המלך של העברת הדיון בעתירה לבית המשפט האזרחי המוסמך, וזאת מכוח סמכותי לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.

משנדחתה טענתה, יש לחייבה בהוצאות לטובת המשיבה 3, שטענה בעיניין, ואף העלתה את הסוגיה מיוזמתה עוד בטרם ביקשתי את היתייחסות הצדדים (זאת במסגרת תשובתה לבקשת העותרת להארכת מועד להגשת העתירה).

...

ואולם המונח "דחייה" מקושר אסוציאטיבית לדוקטרינה של מעשה בית דין, ולכן אני סבור שנכון יותר יהיה כעת, משהשתנו התקנות, להורות על מחיקה מחוסר סמכות.

סופו של דבר, אני מוחק את העתירה על הסף מחוסר סמכות עניינית.

לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את העותרת לשלם למשיבה 3, לידי ב"כ, תוך 30 יום מהיום, שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בלבד.

בהתאם לתקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד: " לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט". בהתאם להלכה ולאור תקנה זו בצרוף עם סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, עדיפה תמיד העברת הדיון לבית המשפט המוסמך חלף דחיית התובענה, מקום בו הדבר אפשרי.

...

הנתבעת עמדה על כך שדין התביעה להימחק ולא להיות מועברת לביה"מ שלום.

לאחר ששקלתי את טענות התובעים והנתבעת שוכנעתי כי אכן התביעה אינה בסמכותו העניינית של ביה"מ זה ואולם,לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי יש להורות על מחיקתה.

ראו רע"א 7987/10 מדינת ישראל נ' עמותת מוסדות "חזון ישעיה": "על בתי המשפט לבחון היטב תביעות בהן מתבקש סעד כספי ואשר בגדרן משיג התובע על החלטה מנהלית כזו או אחרת של רשות. רק באותם המקרים בהם מדובר בתקיפה עקיפה תוכר סמכותו של בית המשפט האזרחי. ואולם, באותם המקרים בהם הלכה למעשה מדובר בתקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אין לאפשר עקיפה של הליך העתירה המנהלית, על סדרי הדין הקבועים לגביה, באמצעות ניסוח מניפולטיבי של כתב הטענות". אלא שבמקרה זה לא שוכנעתי כי מדובר בתקיפה ישירה של החלטה מנהלית,או בניסיון לעקוף את התקיפה הישירה באמצעות הגשת התביעה,שהרי המדובר במעשה עשוי והתביעה היחידה הרלוונטית הינה לפיצוי בגין הנזקים הנטענים.

לאור כל האמור, אני מורה להעביר את התביעה שבנדון, לבית משפט השלום במחוז חיפה (שיקבע בהתאם לניתוב נשיא ביה"מ שלום במחוז), וזאת מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט.

בפני בקשה להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך במחוז תל-אביב מחמת העידר סמכות מקומית לבית משפט זה. עסקינן בתביעה לבצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה המבקשת כנגד המשיבה ע"ס של 10,429.10 ₪ בגין הלוואה שנטלה האחרונה מהמבקשת בסך של 40,000 ₪ למימון עסקה שעשתה המשיבה לרכישת רכב ואשר המשיבה לא עמדה בתנאי פרעונה.

לאחרונה פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לידון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

...

המבקשת מבססת את בקשתה להעברת הדיון על התנאי המופיע בסעיף 24 להסכם ההתקשרות בין הצדדים שכותרתו "הסכם אשראי ומשכון", לפיו: "מקום השיפוט הייחודי לצורך הסכם זה נקבע בזאת בבית המשפט המוסמך במחוז תל אביב". המבקשת טענה בבקשתה כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית המקנה סמכות מקומית בלעדית לבית המשפט השלום במחוז ת"א לדון ולפיכך יש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום במחוז ת"א. מאידך, טענה המשיבה בתגובתה לבקשה להעברת הדיון, כי הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לבית משפט זה הואיל ומקום מגוריה של המשיבה (כאבול) הינו בתחום שיפוטו של ביהמ"ש השלום במחוז חיפה; כמו גם העובדה כי משרדיה של המבקשת פרוסים לשיטת המשיבה בכל רחבי הארץ וכי מקום עריכת ההסכם וביצוע התשלום כמו גם רכישת הרכב נשוא ההלוואה- נעשו כולם באעבלין שבמחוז חיפה ;ולפיכך עתרה להעברת הדיון בהתנגדות לבית משפט זה, בקשה לה נעתר כב' רשם ההוצאה לפועל.

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להעברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום במחוז תל אביב, או שמא יש לשעות לטענת המשיב לפיה הסמכות המקומית לדון בהתנגדות נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

ר' החלטתי בת"ט (עכו) 2918-11-18 סלוסייל בע"מ נ' ביטון [פורסם בנבו].

לאור האמור לעיל אני מורה כי הדיון בתיק יועבר לכב' נשיא בתי המשפט השלום אשר במחוז תל-אביב יפו לצורך ניתובו.

בפניי בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת העדר סמכות מקומית, לחלופין מחיקתה מחמת העדר סמכות מקומית ולחילופי חילופין מתן הוראות בדבר העברת הדיון בה לבית משפט השלום במחוז ירושלים.

תקנה 101 (ב) לתקנות מוסיפה וקובעת כי "לא ייעתר בית המשפט או הרשם לבקשת דחיה מחוסר סמכות, אם נראה לו שיש להעביר את העניין לבית משפט או לבית-דין מוסמך לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט".  17.

...

לעניין זה ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון הוצאה לאור, מהדורה שביעית (1995), בעמ' 384: "העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה. היינו, את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז – ורק אז – אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה, ולשמעה?" (לעניין זה ראו גם פסק הדין בע"א 163/84‏  ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' חברת העובדים העברית השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ, פ''ד לח(4) 001) ומכאן לענייננו.

אף לא שוכנעתי כי קבלת הבקשה תפגע בתובעת באופן שיש בו לפגוע בזכות הגישה שלה לערכאות, או כי תניית השיפוט הנה מקפחת, בשים לב לאופן הפעולה של הנתבעת, כמתואר בכתב התשובה.

אשר על כן אני מקבלת את הבקשה בחלקה ומורה על העברת הדיון בתביעה לנשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, אשר ינתב את התיק לשמיעה.

במסגרת דברי ההסבר לתקנות 2018, אשר פורסמו באתר משרד המשפטים ביום 16.12.2020 צויין לעניין זה (שם בעמ' 21) כי: "... אשר לעילה של 'חוסר סמכות' שהופיעה בתקנות הקודמות ואיננה מופיעה בתקנות אלה – כאשר נטענת טענה של חוסר סמכות, בדרך כלל בית המשפט או הרשם אינו נעתר לבקשת הדחייה אם נראה לו שיש להעביר את התובענה לבית המשפט או לבית דין מוסמך אחר לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט..." יישום האמור לענייננו מוביל למסקנה כי אין להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית וכי יש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך עניינית - הוא לבית המשפט השלום, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

...

עוד נטען על ידי המבקשת כי לאור העובדה שהמשיבות בחרו שלא להשיב לגופן של טענותיה לעניין שווי הסעד המבוקש בסמכותו של בית משפט השלום, הרי שיש להיעתר לבקשה.

עוד ציינה המבקשת כי ככל שלא תתקבל טענתה לעניין היעדר הסמכות, מתבקש בית המשפט ליתן את הוראותיו בדבר הדיון בבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר יריבות דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ובשים לב להוראות הדין וההלכה הפסוקה, מצאתי כי דין בקשת המבקשת לסילוק על הסף מחמת היעדרסמכות עניינית להידחות, ויפורט.

במסגרת דברי ההסבר לתקנות 2018, אשר פורסמו באתר משרד המשפטים ביום 16.12.2020 צויין לעניין זה (שם בעמ' 21) כי: "... אשר לעילה של 'חוסר סמכות' שהופיעה בתקנות הקודמות ואיננה מופיעה בתקנות אלה – כאשר נטענת טענה של חוסר סמכות, בדרך כלל בית המשפט או הרשם אינו נעתר לבקשת הדחייה אם נראה לו שיש להעביר את התובענה לבית המשפט או לבית דין מוסמך אחר לפי סעיף 79 לחוק בתי המשפט..." יישום האמור לענייננו מוביל למסקנה כי אין להורות על דחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית וכי יש להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך עניינית - הוא לבית המשפט השלום, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.