החלטת הנשיא על העברת הדיון לבית משפט השלום בנצרת ניתנה בשגגה מהסיבות הבאות: ראשית, מדובר באישרור החלטת בית המשפט שניתנה בחוסר סמכות, לאחר שב"כ המבקשת ביקשה להעביר לעיון הנשיא; שנית, מיקום הצדדים בקריית שמונה.
...
כב' השופט שטיין הורה על העברת ההליך תוך שהוא מנמק החלטה זו כדלקמן (סעיף 4 להחלטתו):
"4. סבורני, כי בנסיבות דנן שיקולי יעילות ואחידות בהכרעות שיפוטיות מחייבים את העברת ההליך מבית משפט השלום חיפה לבית משפט השלום נצרת (כמוסבר בעניין עיסאוי, פסקה 5).
נימקתי החלטתי זו בכך שהעברה זו תוביל לייעול הדיון המשפטי וחיסכון בזמן שיפוטי.
בעניין זה אין לקרוא את החלטתי באופן חלקי, ולהתייחס רק לרישא של המשפט ללא הסיפא שלו.
השבת הדיון שנקבע באופן מנהלי לפני שופטת אחרת (כפי שמבקש המערער), להבדיל- משופט שעסק בו מאז ומעולם, איננה השבת הדיון למקום היעיל ביותר לניהולו, ואני סבור כי לא לכך התכוון המחוקק כאשר אסר הסטת תיק לבימ"ש אחר, כאשר בימ"ש קמא כבר החל בשמיעתו.
לא מדובר במרחקים המכבידים באופן משמעותי על מי מהצדדים, המצדיק את פיצול הדיון במקרה זה.
לאור המסקנה אליה הגעתי, אינני רואה לנכון לדון ביתר טענות הצדדים שברובן נוגעות להליך עצמו, ובחלקן לשאלת קדימויות הזכויות שטיבן להתברר בהליך עצמו, ולא בשלב זה בפניי.
