בקשה להעברת דיון בהתנגדות לביצוע שטר לבית משפט שלום נצרת

לפני בקשה להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט השלום בתל אביב-יפו, מכוח תניית שיפוט ייחודית הכלולה בשטר החוב ונספחיו, נושא התובענה (להלן: "שטר החוב").

המשיבים מצידם, הגישו היתנגדות לבצוע השטר, במסגרתה נטען, בין היתר, כי הסמכות לידון בהתנגדות נתונה לבית משפט השלום בנצרת.

המבקשת הגישה תשובה לתגובה במסגרתה נטען בתמצית, כי אין בהגשת השטר לבצוע בלישכת ההוצל"פ בנתניה כדי לגרוע מסמכותו הייחודית של בית המשפט בתל אביב-יפו לידון בהתנגדות; כי תניית השיפוט הודגשה כמתחייב; וכי משמדובר בחברות עסקיות ובהעדר תצהיר, הרי שהמשיבים לא הוכיחו כי מדובר בחוזה אחיד או כי בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

...

לעניין זה יפים הדברים שנפסקו ב-ת"א (ת"א) 33582-05-20 אלין סולאר בע"מ נ' ארגון גג בהנהלת יעקב אילוז בע"מ (3/12/20), ס' 32 והמובא בגדרו: "מעבר לדרוש, אעיר, כי אף אם הייתי קובעת כי המדובר בחוזה אחיד, וכי תניית השיפוט מהווה תנאי מקפח נוכח סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים, אזי לא היה מקום לקבל את בקשת המבקשים, עת לא שוכנעתי כי יהיה בניהול ההליכים בבית משפט זה כדי להרתיע את המבקשים מעמידה על זכויותיהם המשפטיות [ראו ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473, 480), וכן רע"א 1108/10 מאיר חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' ברפי (7.4.2010)]. לעניין זה יש לציין שהמדובר בהתקשרות חוזית מסחרית, בין צדדים עיסקיים, כאשר המבקשת היא חברה, ולא מצאתי כי ההתקשרות היא בין צדדים אשר יש להגדיר אחד מהם כ"צד חלש" לעסקה.

סוף דבר אשר על כן, דין הבקשה להעברת התביעה לבית המשפט השלום במחוז תל אביב - להתקבל.

המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בסך 1,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל.

בפני בקשה שהגישה המבקשת, התובעת בתיק דנן, להורות על העברת הדיון בהתנגדות לבצוע שטר לבתי משפט השלום (באר שבע) מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. המבקשת מבססת את בקשתה על תניית השיפוט המופיעה בשטר החוב.

השאלה הניצבת בפני היא מהו הדין במקרה בו ביהמ"ש אליו הועבר הדיון בהתנגדות (לבקשת הנתבע) , הוא בעל סמכות מקומית לכאורית לפי אחת מן החלופות המנויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי ואולם הסמכות המקומית לפי הסכם השיפוט, נתונה לביהמ"ש במחוז אחר (אשר התובע הגיש בקשת הבצוע ללישכת ההוצל"פ שליד ביהמ"ש זה)? שאלה זו היא חלק משאלה רחבה יותר בפרשנות תקנות ההוצאה לפועל לאחר תקונן בשנת 2018- כלום כוונת מחוקק המשנה הייתה לשלול מן התובע את הפררוגטיבה, שהייתה נתונה לו ערב התיקון, כי תביעתו תתברר בהתאם לאחת החלופות המנויות בתקנות סדר הדין האזרחי, לפי בחירתו, אם לאו? לאחרונה, השיבו בתי המשפט המחוזיים בנצרת ובירושלים על שאלה זו בחיוב ולפיהם: ".... נוכח תיקון זה בתקנות, ברי כי מקום בו בית המשפט שאליו העביר רשם ההוצל"פ את הבקשה לבצוע שטר עם ההיתנגדות (להלן: בית המשפט הנעבר), מוצא כי הוא אכן בעל סמכות מקומית לידון "בתביעה על פי השטר", עליו לידון בהתנגדות ולא להעבירה לבית משפט אחר.

...

זאת, אף אם אותו בית משפט אחר גם הוא בעל סמכות מקומית לדון בתביעה שטרית זו. ודוק: כפי שקבע בית משפט קמא, מקום בו מוגשת לבית המשפט הנעבר בקשה להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אחר, בשל חוסר סמכות מקומית, ובית המשפט הנעבר מוצא כי הוא אכן איננו מוסמך מקומית לדון בתביעה, עליו להיעתר לבקשה והוא איננו כפוף לכלל של "לא יעבירנו עוד", הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, שכן העברת הדיון אליו לא נעשתה על ידי בית משפט, אלא על ידי רשם ההוצאה לפועל.

כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בתי המשפט השלום במחוז דרום, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

התובעת בבקשתה לבצוע ציינה, כי הסמכות לידון בהתנגדות היא "כמפורט בשטר" שצורף לבקשה, שמופיעה בו תניית שיפוט בזו הלשון: "מקום השיפוט הייחודי לשטר זה יהיה בית המשפט המוסמך באיזור תל אביב יפו". בהתנגדות לבצוע שטר שהוגשה, על ידי מוחמד בלבד, בלישכת ההוצאה לפועל בנצרת, העלה מוחמד טענות שונות, ובין היתר עתר להעברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בנצרת בטענה שלו נתונה הסמכות המקומית לידון בהליך.

...

לאחר עיון בנימוקי הבקשה בתגובה ובתיק הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

התובעת הייתה רשאית להגיש את התביעה בבית משפט השלום במחוז תל אביב בהתאם לתניית השיפוט הקבועה בהסכם והיא זכאית להעברת בירור ההתנגדות שהגיש הנתבע לבית המשפט המוסמך בהתאם לה. המסקנה מכל האמור היא, כי הוכח קיומה של תניית שיפוט המקנה סמכות שיפוט מקומית ייחודית לבית משפט השלום בתל אביב יפו, שלא נמצאה כל עילה שלא לכבד אותה.

אשר על כן, אני מקבלת הבקשה ומורה על העברת ההליך לכב' נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב להמשך ניתובו.

בפני בקשה שהגישה המבקשת להורות על העברת הדיון בהתנגדות לבצוע שטר לביהמ"ש השלום תל אביב-יפו, מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. בפני בקשה שהגישה המבקשת, התובעת בתביעה דנן, להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בפתח תקווה מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר שהוגשה בלישכת ההוצל"פ באשדוד ע"ס של 10,249.82 ₪ שהוגשה בלישכת ההוצל"פ בתל אביב, וזאת לבצוע שיק החתום עליו המשיב לפקודת המבקשת במסגרת הסכם התנאים הכלליים (ניכיון שיקים) שנחתם בין הצדדים ביום 10.05.2022 (להלן: "ההסכם").

השאלה הניצבת בפני היא מהו הדין במקרה בו ביהמ"ש אליו הועבר הדיון בהתנגדות (לבקשת הנתבע), הוא בעל סמכות מקומית לכאורית לפי אחת מן החלופות המנויות בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי ואולם הסמכות המקומית לפי הסכם השיפוט, נתונה לביהמ"ש במחוז אחר (אשר התובעת הגישה בקשת הבצוע ללישכת ההוצל"פ שליד ביהמ"ש זה)? שאלה זו היא חלק משאלה רחבה יותר בפרשנות תקנות ההוצאה לפועל לאחר תקונן בשנת 2018 - כלום כוונת מחוקק המשנה הייתה לשלול מן התובע את הפררוגטיבה, שהייתה נתונה לו ערב התיקון, כי תביעתו תתברר בהתאם לאחת החלופות המנויות בתקנות סדר הדין האזרחי, לפי בחירתו, אם לאו? לאחרונה, השיבו בתי המשפט המחוזיים בנצרת ובירושלים על שאלה זו בחיוב ולפיהם: ".... נוכח תיקון זה בתקנות, ברי כי מקום בו בית המשפט שאליו העביר רשם ההוצל"פ את הבקשה לבצוע שטר עם ההיתנגדות (להלן: בית המשפט הנעבר), מוצא כי הוא אכן בעל סמכות מקומית לידון "בתביעה על פי השטר", עליו לידון בהתנגדות ולא להעבירה לבית משפט אחר.

...

זאת, אף אם אותו בית משפט אחר גם הוא בעל סמכות מקומית לדון בתביעה שטרית זו. ודוק: כפי שקבע בית משפט קמא, מקום בו מוגשת לבית המשפט הנעבר בקשה להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אחר, בשל חוסר סמכות מקומית, ובית המשפט הנעבר מוצא כי הוא אכן איננו מוסמך מקומית לדון בתביעה, עליו להיעתר לבקשה והוא איננו כפוף לכלל של "לא יעבירנו עוד", הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, שכן העברת הדיון אליו לא נעשתה על ידי בית משפט, אלא על ידי רשם ההוצאה לפועל.

כעולה מן המקובץ לעיל, פירשו בתי המשפט המחוזיים את התיקון לתקנות ההוצאה לפועל, כמבטל את הפררוגטיבה הנתונה לתובע לבחור בין החלופות השונות המתקיימות בתקנות סדר הדין האזרחי לבירור תביעתו, בקבעם כי ככל שביהמ"ש מוצא כי הוא בעל סמכות מקומית לדון בהתנגדות שהועברה אליו לבקשת החייב, לפי אחת מהחלופות הקבועות בתקנות, הרי שידון בה ולא "יעבירנה עוד", וזאת בדומה לכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.

לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

בפני בקשה שהגיש המבקש, התובע בתיק דנן, להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום שבמחוז תל אביב-יפו מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר חוב ע"ס של 120,000 ₪ אשר נחתם ע"י המבקש ונערך לפקודת המשיב.

השאלה היא כלום כוונת מחוקק המשנה הייתה לשלול מן התובע את הפררוגטיבה, שהייתה נתונה לו ערב התיקון, כי תביעתו תתברר בהתאם לאחת החלופות המנויות בתקנות סדר הדין האזרחי, לפי בחירתו, אם לאו? לאחרונה, השיבו בתי המשפט המחוזיים בנצרת ובירושלים על שאלה זו בחיוב ולפיהם: ".... נוכח תיקון זה בתקנות, ברי כי מקום בו בית המשפט שאליו העביר רשם ההוצל"פ את הבקשה לבצוע שטר עם ההיתנגדות (להלן: בית המשפט הנעבר), מוצא כי הוא אכן בעל סמכות מקומית לידון "בתביעה על פי השטר", עליו לידון בהתנגדות ולא להעבירה לבית משפט אחר.

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי המשיב הצביע על טעם המצדיק את הותרת הדיון בבית משפט זה כאשר האחרון לא התכחש לטענה כי מקום מגוריו הינו בתל-אביב, יתרה מזאת, עיון בבקשה ההתנגדות שהוגשה מעלה כי כתובת מגוריו של המשיב הינה רחוב יפת 97 ד' 7 תל אביב-יפו וזאת גם לפי מרשם האוכלוסין אשר צורף לבקשה, ואף לא כל נימוק אחר היכול להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה בהתאם לחלופות המנויות בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

משלא סתר המשיב את הטעמים שבעקבותיהם קנויה הסמכות המקומית לבתי המשפט שבמחוז תל אביב ולאור העובדה כי המבקש ציין מפורשות בבקשת הביצוע כי הסמכות המקומית נתונה למחוז תל אביב-יפו וכן נוכח כתובת מגוריו של המשיב, יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתיק.

לסיכום: כעולה מהאמור לעיל הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבתי משפט השלום שבמחוז תל-אביב יפו, לפיכך, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.