מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להעברת בוררים בשל חשש למשוא פנים

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפתח הדיון יובהר כי משטענות המבקשים בעיניין הפרת חובת הגילוי, ניגוד עניינים או פגיעה בכללי הצדק הטבעי בשל פגישות במעמד צד אחד עם קורץ, נדחו, הרי שדין הבקשה לביטול פסקי הבוררות מכוח עילת הביטול הקבועה בסעיף 24(10) לחוק הבוררות, מחמת חשש ממשי למשוא פנים או בשל פגיעה במראית פני הצדק, בשל הטעמים שפורטו בבקשה להעברת הבורר מתפקידו, להדחות.
...
בנסיבות אלה, דין הבקשה לביטול הפסק בעניין גבון להידחות על הסף מחמת האיחור בהגשתה (רע"א 4707/06 טנא סוכנויות לביטוח בע"מ נ' אחים לבקוביץ' (6.1.2010)).
למעלה מן הצורך יצוין שבחקירתו הנגדית חזר אבנר קורץ והצהיר שהוא לא העיד, גם לא במעמד צד אחד, בפני הבורר בכל הנוגע לעניין גבון, כך שדין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים.
סיכום הבקשה על כל סעדיה, נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בעליון נפסק כדקלמן:

הלכה היא כי על מנת להעביר בורר מתפקידו מכוח סעיף 11(1) לחוק הבוררות בשל חשש ממשוא פנים, על המבקש להוכיח בראיות אובייקטיביות חשש ממשי למשוא פנים [רע"א 296/08 ארט-בי חברה בערבות מוגבלת (בפרוק) נ' עזבון ליברמן, פסקה 115 (5.12.2010)].
...
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה.
אשר על כן בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מנורה הוסיפה וטענה כי לו ידעה על קיומו של קשר זה, בודאי על הצהרת עו"ד אפרת כי הנו ידידו של הבורר, לא הייתה מסכימה כי הבורר ינהל את הבוררות שבינה לבין המשיבים, מחמת חשש למשוא פנים ולניגוד עניינים.
אלא שבנוגע למצבים אלו נפסק כי ה"מדובר במקרים חריגים ואין בהם כדי לפגוע במבחן המקובל בפסיקה לאורך השנים לפיו על הטוען לפסלות להוכיח באמות מידה אובייקטיביות חשש ממשי למשוא פנים" (ארט-בי פסקה 109), וכי "על פי ההלכה המבחן לפסלות בורר ולהעברתו מתפקידו איננו מבחן מראית פני הצדק, כי אם המבחן המחמיר יותר הדורש חשש ממשי למשוא פנים" (שם, פסקה 153).
בארט-בי לא נשללה האפשרות להשתית בקשה להעברת בורר מתפקידו על דיני הטעות (פסקה 158) כעילה עצמאית, הגם ששם נדונה טעות לפי סעיף 14(ב) לחוק החוזים, ואינני רואה סיבה שלא לאפשר הסתמכות שכזו גם עת עסקינן בעתירת ביטול פסק בורר, מה עוד שלכאורה מנורה מצויה בגדרה של הטעות לפי סעיף 14(א) לחוק החוזים.
...
עו"ד אפרת מוסיף וטוען כי ידע על מינוי השופט ארבל כבורר רק "שכבר ההליכים היו בעיצומם...הרבה יותר מאוחר. השם הוזכר אגב אורחא בשיחה עם בתי...אז שאלתי איך זה מתנהל, מי מנהל היא אמרה לי שדן ארבל. נראה לי הוגן וטוב מפני שהמוניטין שלו טובים", אלא שבהקשר זה נראית לי יותר עמדת ב"כ מנורה לפיה לא יתכן שעו"ד אפרת ניתק את עצמו מהתיק ולא התעניין מי מונה בתור בורר, שהרי לא מדובר באנשים רחוקים, אלא ביחסים נורמליים בין אב לבתו אותה הוא אוהב וגאה בה. חזקה על מי שחרד לגורל בתו ומעוניין שההליך המשפטי נגדה יעבור לגישור/בוררות, כי אף יתעניין האם אכן מונה מגשר או בורר, ואם כן, מיהו.
המסקנה לעיל מעבירה אותנו, מטבע הדברים, למתחם נוסף והוא הטעות לפי סעיף 14 לחוק החוזים, משמנורה טוענת כי דין פסק הבורר להתבטל אף מחמת טעותה.
המשיבים ישלמו למבקשת את הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 75,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם לאחר מכן ביקשה חברת שיף באמצעות הנתבע להעביר את הבורר מתפקידו וזאת לאחר שהבורר כבר קיים כחמש ישיבות של שמיעת עדים ולאחר שקבל את בקשת התובעת והעמותה לחייב את חברת שיף להפקיד ערובה להוצאות ונתן פסק בורר חלקי למחיקת תביעת שיף בשל אי הפקדת הערובה שקבע, או אז הגישה חברת שיף באמצעות הנתבע, בקשה לביטול פסק הבורר החלקי וכן בקשה להעברת הבורר מתפקידו בשל חשש ממשי למשוא פנים וטענות נוספות.
...
בנסיבות, אין מנוס מלחייב את התובעים בהוצאות המשפט של הנתבע.
גם אם בית המשפט מוצא לנכון להרים גבה, בלשון המעטה, על חלק מההתנהלות של הנתבע כפי שתוארה ועולה במסגרת תיק זה (בפרט העלאת טענות הקנוניה במינוי שני הבוררים, שלא נמצא כל יסוד סביר להעלאתן), הרי שבסופו של דבר, התנהלות הנתבע בכלל ולרבות זו הקשורה לטענות הקנוניה הנזכרות לעיל, נמצאה כמי שאיננה מזכה את התובעים בסעדים המבוקשים וזאת משורה של נימוקים שפורטו בהרחבה במסגרת פסק הדין.
אשר על כן, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪ ובנוסף לכך מחייב את התובע לשלם לנתבע 20,000 ₪ כשכר טרחת עו"ד. כל הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לתובעים.

בהליך המרצת פתיחה בוררות (הפ"ב) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

באותו הליך נשמעו הוכחות והוגשו סיכומים, אך בטרם ניתן פסק דין הגיש נדב בקשה להפסקת ההליך מן הטעם שהבוררים משכו ידם מעיסוק בתיק לאחר שהמבקשים הגישו לבית הדין בקשה אחרת לפסלות הדיינים בשל חשש למשוא פנים.
על כן, על הטוען לקיומה של עילת פסלות של הבורר להוכיח בהתבסס על ראיות אובייקטיביות כי קיים חשש ממשי למשוא פנים המצדיק את העברת הבורר מתפקידו.
...
לסיכום – בחינת נסיבות המקרה מלמדת כי לא מתקיים במקרה זה חשש ממשי למשוא פנים על פי מבחן אובייקטיבי, המצדיק העברת הבוררים מתפקידם.
לאור כל האמור, הבקשה להעברת הבוררים מתפקידם, נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו