] לפנַי []בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט א' ואגו) מיום 26.7.2021 בת"א 3839-04-21, במסגרתו נדחתה בקשת המבקשת להעברת מר תומר חסן מתפקידו כבורר בהליך בוררות המתנהל בין הצדדים (להלן: מר חסן או הבורר); וכן על החלטות ביניים שונות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי.
ביום 20.1.2020 ניתן על ידי הבורר פסק בוררות בו נקבע כי המשיבה תשמש כקבלן הגמר והקבלן הראשי של הפרויקט.
המבקשת עמדה על סרובה לקיים את הליך הבוררות לפני הבורר, ובסופו של דבר הגישה לבית המשפט המחוזי את ההליך מושא בקשה זו, שכותרתו "תביעה למינוי בורר". במסגרת זו טענה המבקשת כי חרף העובדה שהסכם הגמר נוקב בשמו של מר חסן כבורר מוסכם על הצדדים, "מר חסן איננו כשיר למלא את תפקידו והוא כבר הוכיח זאת בעבר". בתוך כך טענה המבקשת, בין היתר, כי הבורר נעדר הכישורים המקצועיים לשמש בתפקיד זה; בהליך הבוררות הקודם שנערך לפניו בין הצדדים לא היתקיים הליך משפטי ראוי וכי הבורר כפה את עמדתו על המבקשת; בין הבורר לבין הצדדים קיימים קשרי חברות, וקשריו עם המשיבה מעוררים חשש ממשי למשוא פנים; בפגישה שהתקיימה בחודש אוקטובר 2020 בין הבורר לנציגי הצדדים הודיע הבורר למבקשת, בטרם שמע את עמדתה, כי לא יפסוק לה את הפצוי הכספי הקבוע בהסכם הגמר בגין איחור המשיבה בבצוע העבודות או כל פיצוי אחר.
זאת, בראש ובראשונה, על בסיס הקביעה כי המבקשת לא הוכיחה כי הבורר אכן אמר את הדברים המיוחסים לו. קביעה זו התבססה על היתרשמותו של בית המשפט המחוזי מעדויותיהם של העדים שנשמעו לפניו, וככלל ערכאת העירעור לא תתערב בקביעות מעין אלו (רע"א 6428/18 עזרן נ' בר מור יזמים בע"מ, פסקה 11 (10.10.2018); רע"א 4226/15 מיראלי (מירלשווילי) נ' מיאלשווילי, פסקה 21 (6.1.2016)).
...
המבקשת עמדה על סירובה לקיים את הליך הבוררות לפני הבורר, ובסופו של דבר הגישה לבית המשפט המחוזי את ההליך מושא בקשה זו, שכותרתו "תביעה למינוי בורר". במסגרת זו טענה המבקשת כי חרף העובדה שהסכם הגמר נוקב בשמו של מר חסן כבורר מוסכם על הצדדים, "מר חסן איננו כשיר למלא את תפקידו והוא כבר הוכיח זאת בעבר". בתוך כך טענה המבקשת, בין היתר, כי הבורר נעדר הכישורים המקצועיים לשמש בתפקיד זה; בהליך הבוררות הקודם שנערך לפניו בין הצדדים לא התקיים הליך משפטי ראוי וכי הבורר כפה את עמדתו על המבקשת; בין הבורר לבין הצדדים קיימים קשרי חברות, וקשריו עם המשיבה מעוררים חשש ממשי למשוא פנים; בפגישה שהתקיימה בחודש אוקטובר 2020 בין הבורר לנציגי הצדדים הודיע הבורר למבקשת, בטרם שמע את עמדתה, כי לא יפסוק לה את הפיצוי הכספי הקבוע בהסכם הגמר בגין איחור המשיבה בביצוע העבודות או כל פיצוי אחר.
על רקע האמור, ובשים לב לחודשים הארוכים שחלפו מאז הפגישה הנזכרת לבין העלאת הטענה על ידי המבקשת, נקבע כי אין לומר כי המבקשת הרימה את נטל הראיה לגבי עצם אמירת הדברים על ידי הבורר.
בד בבד עם הגשת הבקשה הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי הבוררות לפני הבורר עד להכרעה בבקשה זו.
דיון והכרעה
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה.
הבקשה נדחית אפוא, ועמה הבקשה לעיכוב הליכי הבוררות.
