בקשה להעביר למומחה מטעם בית המשפט אנליזה של הממצאים

ועוד נכתב בסיכום הממצאים: "א. בקדוח אפעה 13 נימצאו ריכוזים חריגים של יונים שלא מאפיינים את אקוויפר חבורת יהודה בנגב (למעט קדוחי הבקע). ב. ריכוזים חריגים של יונים שנמצאו באפעה 13, נמצאים בריכוזים גבוהים בשפכים של רותם אמפרט ופריקלס. ... ה. הרכב כימי של המים, אפיניות, יחסים יוניים ויחסים מולריים מרמזים על סבירות גבוהה לקשר הידרולוגי בין מי השפכים של רותם אמפרט ופריקלס לבין הרכב המים כפי שנימצא בקדוח אפעה 13. ו. ניתוח היחסים המולריים של MG/CA בשפכים של פריקלס אינו מתאים ליחסים המולריים של אפעה 13, עקב הריכוזים הנמוכים יחסית של CA בשפכים של פריקלס. נתון זה אינו שולל כאמור את האפשרות שיש תרומת מים דרך הבולען לאקוויפר המיוצג על ידי אפעה 13. ז. הניתוח מתבסס על אנליזות לא מלאות ונתונים חלקיים שעמדו לרשות המחברים". מחברי הדוח סייגו כאמור את מסקנותיהם: "אפשרות אחרת לערכי המליחות החריגים באפעה 13 היא עירבוב עם מי תמלחת עתיקה. בהסתמך על נתונים חלקיים, הן הניתוח ההידרוגיאולוגי והן הניתוח הכימי מרמזים על זהום. כדי לאמת או לשלול טענה זו מומלץ לבצע מחקר משלים שיכלול מעבר לאמור לעיל גם אנליזות של פחמן-14 וטריטיום על מנת לקבוע את גיל המים בקדוח אפעה 13". דוח של ד"ר אביהו בורג (מהמכון הגיאולוגי) ושל ד"ר הרצל נאור (מחברת מקורות), האגף להידרולוגיה "קדוח אפעה 13 ממצאים המצביעים על זהום אקוויפר חבורת יהודה במישור רותם והמלצות לשיקומו" מפברואר 2000 צורף כנספח ז לבקשת האישור (עמ' 254-219 לבקשת האישור).

במקרה כזה, אפשר כי היה מקום למנות בהמשך, מומחה מטעם בית המשפט כדי לסייע בהכרעה בתחום זה. אשר לטענה בדבר המצאות חומרים במים שאין מקורם במשיבות – בסעיף 5.4.4 לחוו"ד המומחה פרופ' לב נאמר: "באפעה 13 א נמצא כלורופורם בריכוז של 2.9 מקג"ל. זה אינו רכוז גבוה אולם לא ניתן להיתעלם ממנו ולהתייחס אליו כזיהום מקרי. כלורופורם הוא מאפיין בולט של פעילות תעשייתית או תוצר של חיטוי מים ומכאן שבתהליך הייצור של הגורם המזהם היה מעורב כלורופרם. דא עקא, כלורופורם אינו משמש כלל כחומר גלם ברותם אמפרט. ... כלורופורם יכול להווצר גם בתהליכי חיטוי מי שתייה וקולחים אולם לא מצאתי מקור פוטנציאלי למי שתייה או לשפכים ביתיים במעלה אקוויפר חבורת יהודה להוציא את איזור ערד ודימונה. אינני גאולוג, ואין בכוונתי לטעון לזכות או לשלילת אפשרות כזו ללא מודל הידרוגאולוגי שמשלב גם ממצאים כימיים". לטענת המשיבות, המצאות כלורופורם ו TBP שוללת את הקשר בין המשיבות לזיהום.

ר' למשל עמ' 40 לדוח מרכדו; נספח ו לתשובת המבקשים – רישא לסיכום הדיון מיום 1.8.1989: " בישיבה נעשתה סקירה כללית על השפכים המורמים מהמפעלים במישור רותם, מהמפעל לייצור חומצה של פוספטים בנגב, מרותם דשנים וממפעל פריקלאס. שפכים חומציים של פו"ב ופריקלאס נשפכים למאגר הנקרה אגם א', שפכים לא חומציים ממתקן לשטיפת פוספט מרותם דשנים מועברים לאגם ב' ושפכים של פריקלאס ברמת מלחים גבוהה מוזרמים לבריכה קיימת בתוך המפעל. בכל שלושת המאגרים הנ"ל מחלחלים השפכים לקרקע"; עמ' 9, סיפא 10 רישא לנספח 11 לתשובת המשיבות.

בית המשפט המחוזי שם דחה את בקשת האישור ואת פרשנות המבקש שם למונח "קניין הציבור", וקבע: "לאחר ששקלתי, את האפשרויות הפרשניות למונח "קניין הציבור" ולמונח "נתונים לשליטתה של המדינה", כפי שפורט לעיל, שוכנעתי כי לא ניתן לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי המבקש למונח "קניין הציבור". הובהר ממקרא לשון החוק בשלמותו, כי המים הם קניין צבורי יקר ערך, כאשר השמוש בהם נעשה בכפוף לרגולציה ולפיקוח הדוק של הממשלה.

...

במצב דברים זה אין מנוס מדחיית בקשת האישור על הסף, חרף המסקנה כי הוכחה עילת תביעה לכאורה, וחרף ההכרה בחשיבות פעילות המבקשים להצלת מקורות המים והטבע.

בנסיבותיו של ההליך, חרף הסיכון שבפניו עמדו המשיבות בגין ההליך, ואשר בשלו ברי כי הוציאו הוצאות לא מבוטלות, הרי שבהינתן כובד השיקול של אי הרתעת תובעים פוטנציאליים, ובייחוד כאשר מדובר במאבקים סביבתיים שתכליתם העיקרית הגנה על הטבע ועל האינטרס הציבורי, ולא התעשרות הפרטים התובעים, וכאשר בוססה לכאורה טענת המבקשים לפיה אחראיות המשיבות לכל הפחות לחלק ניכר מזיהום מקורות המים, סבורני, כי נכון שלא לעשות צו להוצאות.

בקשת האישור נדחית אפוא.

לפניי בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחית הנוספת אשר מונתה מטעם בית הדין, ד"ר קרין ציקל שלום (להלן: "המומחית").

בהתאם להלכה הפסוקה –   "... אחר קבלת חוות דעת המומחה מטעמו, שבה הוא פורש משנתו בתשובותיו לשאלות שנשאל, יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות, שהרי שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט. במקרים המתאימים, בהיעדר תשובה מניחת דעת של המומחה לשאלות ההבהרה, יש לאפשר להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות; ובכך יש למצות, ככלל, את הליך מינוי המומחה"[footnoteRef:1] (ההדגשה הוספה - ר.ג.) [1: עב"ל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי נ' בן סימון, פס' 7(א) לפסק-דינו של השופט (כתוארו אז) פליטמן (פורסם בנבו, 8.3.2010).

האם מארועי חשיפה אלו ניתן ללמוד על רמת החשיפה של התובע לחומר הספציפי TCE? ככל שאכן ניתן ללמוד מאירועים אלה על רמת החשיפה של התובע ל-TCE, כב' המומחית מתבקשת להבהיר מה ניתן ללמוד מאירועים אלה על מידת החשיפה של התובע ל- TCE והאם מדובר בחשיפה ברמה גבוהה? הינך מופנית לעבודת המטא-אנליזה משנת 2012 הקושרת סרטן כליה עם חשיפה גבוהה של ממיס ה-TCE באויר של 35 חל"מ. האם תסכימי כי אין בידיך כל נתון המעיד על רמות החשיפה של התובע בכלל או בפרט כאלה שקבועים במאמר זה? על רקע תשבותך לעיל, נא הסבירי קביעתך שלפיה קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין סרטן הכליה בסבירות העולה על 50% ומידת ההשפעה העולה על 20%, כאשר הספרות המקצועית שסקרת בחוות דעתך (כמו המדריך משנת 2009 ומטא-אנליזה משנת 2012) מצאו קיומו של קשר רק עם עבודות המאופיינות בחשיפה לרמות גבוהות מאוד של TCE? הינך מופנית לרשימת העבודות שפורטה בעמוד האחרון של חוות דעתך.

במדריך של האיחוד האירופי נקבע כי: "הממצאים תומכים בהגדרת TCE (טריכלורואתילן) כגורם לסרטן כליה באדם אך רק במקרים המעטים המאופיינים בחשיפה לרמות גבוהות מאוד של הממיס בעבר ובמיוחד לחשיפות שיא". הינך מתבקשת להסביר כיצד קבעת קיומו של קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% ומידת ההשפעה העולה על 20% לנוכח הנקבע במדריך זה ולאור העובדות אשר הועברו אליך.

...

כיצד לאור העובדה שבעובדות לא נקבע דבר לעניין אופן, תדירות והיקף בשימוש כלי חימום הגעת למסקנה כי יש קשר סיבתי למחלת סרטן הריאות? ו.5.

על רקע האמור, נא הסברך לקביעתך כי "במקרה ייחודי הזה לסרטן ריאות יש קשר מובהק לחשיפה תעסוקתית כפי שתוארה בעובדות". האם תסכימי כי הגידול בריאות שאובחן בשנת 2015 הינו הגידול השלישי שהתגלה אצל התובע? האם תסכימי כי ביום 29.1.18 התובע עבר ניתוח לכריתת פוליפ מהמעי הגס? האם תסכימי כי מדובר ב-3 סרטנים ראשוניים? הינך מתבקשת לעיין בצילום (המצ"ב) מהטקסטבוק באונקולוגיה של De Vita et al. על פי מאמר זה אותרו עד היום 13 גנים שונים הגורמים לשכיחות יתר בסרטן הכליה, ובין היתר לסוג של RCC שהתגלה אצל התובע.

האם תסכימי כי לאור כל האמור, המסקנה היא כי לא ניתן לקבוע בסבירות העולה על 50% כי קיים קשר סיבתי בין המחלות של התובע סרטן הכליה וסרטן הריאות לעבודתו? האם תסכימי כי ניתן לקבוע כי מידת ההשפעה של העבודה פחותה מ-20% ואינה משמעותית בהשוואה לגורמי סיכון אחרים? החלטה לעניין העברת השאלות למומחית תינתן בנפרד ותשלח לצדדים ולמומחית.

התובע אשר הבקשה הועברה לתגובתו , היתנגד לה. רקע עובדתי בהתאם להחלטה מיום 30.09.2020, מונה ד"ר יעקב פעילן (להלן: ד"ר פעילן), אורתופד, לשמש כמומחה מטעם בית הדין לחוות דעתו בשאלות המפורטות בהחלטה.

שאובחנה לפי תלונות וממצאים בבדיקה גופנית.

האם תסכים כי על פי המאמר המצ"ב, מטרת הסקירה השיטתית והמטה-אנליזה הייתה לבדוק אילו גורמי סיכון הקשורים לעבודה עלולים לגרום לפגיעות ספציפיות ברקמות הרכות של הכתפיים? קבוצת החוקרים חיפשה במאגרי המידע האלקטרוניים של Medline ו Embase מאמרים שפורסמו בין 2009 עד למרץ 2016.

אחר קבלת חוות דעת המומחה מטעמו, שבה הוא פורש משנתו בתשובותיו לשאלות שנשאל, יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות, שהרי שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט.

...

" מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בבקשת הנתבע לפסילת המומחה ומינוי מומחה רפואי נוסף ובתגובתו של התובע לבקשה, תשובותיו של ד"ר בשוראי לשאלות ההבהרה, ובהתחשב בהנחיות הנשיאה, הוראות הפסיקה ונסיבות המקרה בענייננו, סבורני כי המקרה אינו נכנס בגדר המקרים החריגים המצדיקים פסילת מומחה או מינוי מומחה רפואי נוסף ואפרט.

סוף דבר לאור האמור לעיל, בקשת הנתבע למינוי מומחה רפואי נוסף ופסילת חוות דעתו של ד"ר בשוראי נדחית.

לאחר שלא עלה בידי הצדדים להסכים על זהות המומחה מיניתי את ד"ר שרוני פלדמן כמומחה מטעם בית המשפט ולצורך עבודתו הוריתי לצדדים בהחלטה מיום 19.3.20 להעביר אליו – "את כתבי טענותיהם ונספחיהם, לרבות חוות דעת מטעמם – ככל שישנן כאלה – וכל מיסמך או ראיה שיבקש לקבל". המומחה ד"ר פלדמן ביקש מיוזמתו מן התובע את רשימת השגיאות שראה במערכת, שתכלול פונקציות שאינן עובדות, היכן נדרשו פונקציות אלה, האם הפונקציה קיימת בתוכנה, מה נעשה כדי להיתמודד עם הבעיה ומה הקושי שהיא יוצרת.

" על פי מימצאי המומחה עולה כי גרסת התוכנה שנמסרה לבדיקתו אינה גרסה סופית המיועדת למכירה והפעלה אלא גרסת ביניים בשלב מיתקדם אך טרם השלמת כל הבדיקות הנדרשות לשם הפעלתה כמוצר מוגמר בר שימוש.

באותן מערכות של אתרים הם עבדו, פעלו? ראינו את המערכת עולה, לא עשינו אנליזה.

...

בסופו של דבר לא הוכיח התובע כל עוול שגרם לו המומחה ואף נמנע מלהציג – למומחה ולבית המשפט – ראיה מהותית ורלוונטית שלטענתו היתה בשליטתו בדמות הגרסה האחרונה של התוכנה המצויה בידיו.

במצב דברים זה, לא רק שהתובע לא הוכיח כי לא קיבל בסופו של דבר תוכנה שאינה מתפקדת אלא שהתנהלותו ומחדליו לצד החזקות הקבועות בדין מובילים למסקנה ההפוכה – כי הוא מחזיק ומשתמש בגרסה סופית ופעילה של התוכנה נושא התובענה לאחר שבמועד מסויים לאחר 8.11.16 השלים הנתבע את הנדרש על מנת להביאה למצב זה על גבי גרסת קוד שהיתה שמורה בשרת התובע, שמאוחר יותר הסיר והסתיר, וזאת מבלי שהתובע השקיע בכך עלות נוספת.

הפועל היוצא מן האמור לעיל הוא שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 13,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום השבתם – 23.3.17 – ועד הפרעון המלא.

" בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם בית המשפט ובסיכומים מטעם הנתבעת ביקש בא-כוחה לטעון נגד מומחיות המומחה בתחום הכימיה והביולוגיה ועל כן כי ממצאיו אינם מעלים ואינם מורידים לעניין תובענה זו מאחר שפעילות המערכת מבוססת על תהליכים כימיים וביולוגיים שאינם בתחום מומחיותו כמהנדס מכונות.

דא עקא, מאחר שמדובר בתהליך כה חשוב מתוך כלל פעילות המערכת ובשים לב לטענת הנתבעת כי סגירת המפוחים תשבש את פעילותה במידה ניכרת, שלא לומר לחלוטין, מפתיעה העובדה שבחומר הטכני שהועבר לעיון המומחה מטעם בית המשפט – הכולל את תוכנית המערכת – אין כל היתייחסות לתיכנון התהליך הביולוגי וכפועל יוצא מכך קביעת המומחה, בהמשך לקביעתו בדבר מרכזיות התהליך הביולוגי, היא כי – "חוסר המידע הקשור לתהליך הביולוגי (כאן כנראה נשמטה המילה "לא" בהדפסה) מאפשר בדיקת התאמת ציוד האוורור לדרישת התהליך ולעומסי המזהמים האורגניים בשפכי מי השטיפה".

לעומת זאת, המומחה מטעם בית המשפט – שלא איחזור ואנמק את עדיפות עמדתו האובייקטיבית על פני זו של מומחה מטעם בעל-דין מסויים – אשר טענה זו של הנתבעת הונחה לפתחו, קבע בחוות דעתו במפורש – "מניתוח תוצאות האנליזה אני מניח כי לא מדובר בהזרמה ישירה של מי גבינה למערך הביוב, בעיקר בגלל נוכחות של רכוז שומן גבוהה שאינה אופיינית כלל למי גבינה" (פסקה 4.1, ההדגשה במקור ובדומה קבע גם בסיפת פסקה ד' בתשובה לשאלה הראשונה התשובות לשאלות ההבהרה של הנתבעת אל המומחה).

...

נמצא כי הסברו של המומחה מטעם בית המשפט סביר והגיוני, לא קועקע בדרך כלשהי בחקירתו הנגדית ואין כל סיבה להניח שמומחה מטעם בית המשפט היה מוטה מטעם כלשהו להבדיל מן המומחה מטעם הנתבעת, ועל כן אני מקבל את הסברו ודוחה טענה זו של הנתבעת.

לאור האמור אני סבור כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענתה כי הזרמה עודפת של שפכים על ידי התובעת מעבר לכמות המתוכננת גרמה למערכת נזק שהוא זה שהביא לכך שלא סיפקה את התוצאה המצופה ממנה.

סיכום התוצאה הסופית היא שהתביעה מתקבלת בחלקה ולאור המפורט לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 193,050 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם – 6.12.16 (מוצג 3 ממוצגי התובעת).