בקשה להמרת ערבון בהודעת קיזוז בערעור על פסק דין לשון הרע

המשיב עתר בתביעתו לתשלום זכויות שונות בגין תקופת העסקתו וסיומה, ובכלל זה, הפרישי שכר עבודה ופצוי הלנת שכר, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, פצויי פיטורים ופצוי הלנת פצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופצוי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965.

המערערת חויבה לשלם למשיב שכר טירחת עו"ד בסך 40,000 ש"ח, בצרוף הוצאות משפט בסך 2,000 ש"ח. המשיב חויב לשלם לנתבעים 1-2, אשר התביעה נגדם נדחתה, שכר טירחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח, בצרוף הוצאות משפט בסך 500 ש"ח. המערערת הגישה ערעור על פסק הדין ביום 17.2.2020 (להלן: העירעור העקרי).

תקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה) מסדירה את האפשרות להגיש ערעור שכנגד, וזו לשונה: "היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בעירעור שהחלטת בית הדין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב העירעור כאמור בתקנה 98, אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בעירעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים".   תקנה 99 לתקנות בית הדין לעבודה מקנה למשיב בעירעור, בדומה לתקנה המקבילה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי, אף שבחר בשלב ראשון שלא לעשות כן. זאת, הואיל והעניין מובא ממילא לפני ערכאת העירעור.

אשר לנושאי העירעור שכנגד – בכתב העירעור העקרי משיגה המערערת על פסיקת בית הדין האיזורי בעניינים הבאים: זכאות המשיב לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, לרבות תחשיב הסכום שנפסק ברכיב זה; אי קזוז מלוא יתרת חוב השכר הנטענת של המשיב למערערת בסך 53,730 ש"ח; פסיקת חלף הודעה מוקדמת; זכאות המשיב לפדיון חופשה, לרבות תחשיב הסכום שנפסק ברכיב זה; זכאות המשיב לפדיון דמי ההבראה; פסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד למשיב, לרבות שיעור הסכומים שנפסקו ברכיב זה. בכתב העירעור שכנגד מבקש המשיב להשיג על פסיקת בית הדין האיזורי בעניינים הבאים: דחיית התביעה נגד הנתבעים 1 ו- 2 ואי חיובם האישי בסכומים שנפסקו; גובה הסכום שנפסק ברכיב הגמול עבור עבודה בשעות נוספות; קזוז סך של 29,019 ש"ח מהסכומים שנפסקו למשיב בגין חוב למערערת; שיעור סכום הוצאות המשפט שנפסקו לזכות המשיב.

לטענת המערערת, כתב העירעור העקרי הומצא למשיב במסירה למשרד בא כוחו ביום 25.2.2020, יחד עם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

...

עם זאת, יש לקבל את הערעור שכנגד לרישום רק בחלק מרכיביו, וככל שהוא מופנה כלפי המערערת בלבד.

התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.

יישום אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה על נסיבות המקרה שלפני מבסס את המסקנה, כי שלושה מתוך העניינים המובאים בערעור שכנגד, מקיימים את הזיקה המהותית הנדרשת בין הערעור העיקרי לערעור שכנגד, כפי שזו פורשה בהרחבה בפסיקה: א) גובה הסכום הפסוק ברכיב הגמול עבור עבודה בשעות נוספות; ב) קיזוז חוב בסך 29,019 ש"ח של המשיב למערערת; ג) שיעור סכום הוצאות המשפט שנפסקו למשיב.

ואולם, כבר לאחר זמן קצר בפעילות העובד כיועץ עצמאי, נתגלה סיכסוך בין הצדדים, שהביאם להגשת תביעות ענק זה כנגד זה. אלה הן התביעות המונחות לפני ביה"ד. התובע מצידו מבקש מביה"ד, שייפסקו לזכותו "פצויי פיטורים" וכן "מענק בגין שווי החברה" (להלן גם: "המענק").

לעומת זאת, נסיבות הפסקת העבודה אינן כאלו שהצריכו "שימוע" אצל המעביד, ועיתוי ההפסקה היה מוסכם, ולא הצריך מתן "הודעה מוקדמת". "פצויי פיטורים"; "פדיון חופשה" ו"פדיון דמי הבראה": השלמת כתב הויתור והסכם הייעוץ, צריכה להיות על ידי צירוף של "פצויי פיטורים" בסך 80,000 ₪ (12 : 24 X 40,000 ₪).

שהרי אז, כלל לא קוימו "יחסי עובד ומעביד". כך גם בהקשר ל"תביעת לשון הרע" שנולדה לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, עם יישום הסכם הייעוץ, ולכאורה כלל אינה בסמכות ביה"ד. על כל פנים, מה שהוכח הוא כי התובע שהתחייב בכתב הויתור ובהסכם הייעוץ שלא להתחרות עם מעבידו במשך שנה תמימה, לא מילא את התחייבותו בהתייחס לתקופה קצרה, של עד 3 חודשים.

כל סכום שחייב המעסיק לשלם לעובד ( לאחר הקיזוזים שצוינו) , לפי פסק דין זה, יישא הפרישי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה (25.4.14) ועד תשלומם בפועל.

ערעור: בזכות, תוך 30 יום.

...

סוף דבר: מדובר בהסכמה שבין הצדדים הגלומה בכתב הוויתור והסכם הייעוץ; ואין הצדקה ליתן למי מהצדדים להשתחרר ממנה כעת, הגם שההסכמה אינה מושלמת.

ביה"ד משתמש בסמכותו להשלים ההסכם, על פי נסיבות כריתתו, ולפיכך אנו קובעים, כדלקמן: המעסיק (נתבעות 1 ו- 2) מחויבות לשלם לעובד (תובע מס' 1) סך של 700,000 ₪ , מהם רשאי המעסיק לקזז סך של 150,000 ₪, בקשר להפרת ההסכמה ל"אי תחרות"; ובסה"כ ישלם המעסיק לעובד בקשר לכך, סך של 550,000 ₪.

יוצא אפוא שבהקשר האמור, המעסיק נותר חייב לעובד סך של 24,982 ₪.

ביום 22.12.14 ניתנה הצעה על ידי כב' השופט כרמי בבית המשפט המחוזי, כי העירעור יסולק ובתנאי שהתובעת תשלם לנתבעת סך של 700 ש"ח. הצדדים הסכימו להצעה והתובעת ביקשה קזוז הסכום האמור, מתוך סכום הערבון שהפקידה בבית המשפט המחוזי.

התאגיד ביקש להבהיר, כי שליחת הודעה אחת של עיקול יכולה להניב עילה אחת של פירסום לשון הרע.

בית המשפט קבע: "כבר נקבע בפסיקה לא אחת, כי משלוח צו עיקול אשר מציג אדם כמי שאינו משלם את חובותיו באופן שלא היה מנוס מהטלת עיקולים על רכושו, מהוה פירסום לשון הרע נגדו, משום שהם עלולים לפגוע בשמו הטוב, להשפילו ולעשותו מטרה ללעג או לבוז. ראה לעניין זה: ת.א. (ת"א) 60625/06 זוהר עמרם וחנה נ' מד"א ואח' [פורסם בנבו] וכן ת.א. (ת"א) 25746/07 אחימן שמואל נ' המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות [פורסם בנבו] תק-של 2009 (1) 11448 וכן ת.א. (ת"א) 22407/08 רונית הרפז זיו נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)." במסגרת פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי ירושלים ע"א (ירושלים) 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים נאמר כי בעצם הצגתו של המערער, כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם את חובותיו, יש כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב, בעיניו של בנקאי סביר, ללא כל קשר לגובה העיקול.

...

" אני סבור כי רישום פנימי ואשר המידע בו אינפורמטיבי, אין בו כדי להוות לשון הרע.

ציון העובדה שהחוב הועבר לטיפול עורך דין הינו אמת ונהנה מהגנת "אמת דיברתי". סבורני, שאין לחסום עובדות הרשות להשתמש במידע הקיים במאגרי הנתבעת.

מכל המקובץ, בהתאם לסמכותי, אני קובע שהנתבעת תשלם לתובעים סך של 13,000 ₪ וכן 8,000 ₪ הוצאות משפט.

ההליך נסוב על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בעירעור על פסק דין של בית משפט השלום בנצרת, שניתן בתביעה שהגיש המבקש נגד המשיב לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

במצב זה, אין מניעה מלהמיר את החובה להפקיד עירבון בהפקדת הודעת קזוז, וזאת בלא קשר למצבו הכלכלי של המבקש ולסכויי ההליך, שכן הקזוז מעניק למשיב בטוחה שערכה אינו נופל מהפקדת עירבון.

...

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה ובחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי ניתן להיעתר לבקשה באופן חלקי ולהסתפק בהודעת קיזוז מצד המבקש לגבי סכום של 11,400 ₪, תוך חיובו להפקיד את יתרת הסכום בסך 3,600 ש"ח. המשיב לא הכחיש את החוב האמור במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת במובן זה שהמבקש יוכל להפקיד בבית המשפט הודעת קיזוז בלתי מותנית לטובת המשיב, המאפשרת למשיב לקזז חוב הוצאות של המבקש בהליך זה – אם ייפסקו – עד לסך של 11,400 ₪ (בצירוף הצמדה וריבית כחוק) מכספים שהמשיב חב לו. בנוסף, על המבקש להפקיד בבית המשפט ערבון בסך של 3,600 ₪.