מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להמצאת חומרי חקירה בעתירת הסגרה

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

מספר ימים לפני הדיון בעתירה, ביום 7.6.2021, הוגשה על ידי בא כוח העורר בקשה לפי תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), התשל"א–1970 (להלן: תקנות ההסגרה), ובה ביקש לקבל לידיו העתק מכלל חומרי החקירה שנאספו בידי הרשויות בישראל נגד העורר אשר עניינם משיק לחקירה האמריקאית; העתק מתוכן המחשבים והטלפונים של העורר שנתפסו לבקשת ארצות הברית; העתק מהמסמכים המתעדים את מעצרו של העורר; את "בדיקת ה-DNA הכפויה" שבוצעה לו; וכן תירגום לשפה העברית של בקשת ההסגרה ונספחיה.
עוד משיג העורר על החלטת בית המשפט המחוזי "לחייב את המשיבה [המשיב – י' א'] בהמצאת רשימת הקבצים של המחשבים והטלפונים של המבקש [העורר – י' א'] ולחילופין ככל שאין בידה רשימה כאמור, בהעתק דיגיטאלי של תוכן המחשבים והטלפונים" (ההדגשות אינן במקור – י' א').
...
בכל הנוגע להעברת ההודעות והתמלילים שנגבו מאחיינו ומאחותו של העורר, החלטת בית המשפט המחוזי נותרת על כנה, זאת בשים לב שהצדדים לא טענו בעניין זה. טענות ההגנה מן הצדק לבסוף, אני סבור כי אף טענות העורר לעניין הגנה מן הצדק, דינן להידחות.
לאור תכליות אלו, אני סבור כי יש לנהל את הליך ההסגרה באופן יעיל ומהיר ככל שניתן ולמנוע הימשכות ההליכים שלא לצורך – בין אם זו נובעת מריבוי בקשות מצד המבוקש, על מנת לדחות ככל שניתן את הקץ עד להסגרתו; בין אם כתוצאה משיהוי והתמשכות מצד רשויות האכיפה; ובין אם מהשתהות בית המשפט במתן החלטה (השוו ע"פ 2144/08 מונדרוביץ נ' מדינת ישראל, פסקאות 113–114 (14.1.2010)).
סוף דבר, תוצאת העררים כמפורט לעיל.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי תקנה 8 לתקנות ההסגרה (סדרי דין וכללי ראיות בעתירות), תשל"א-1970.
לכך יש להוסיף כי תלונות המבקש בכל הנוגע להתנהלות כלפיו מבוררות במח"ש ואף מטעם זה אין מקום לקיים חקירה מקבילה במסגרת הליך זה. אשר למבוקש בסעיף (4) - העתק מהזכד"ים המתעדים את מעצרו של המבקש לצורך הסגרה ואת בדיקת ה-DNA הכפויה שבוצעה לו, רואה אני מקום לחייב את המשיבה להמציא את החומר האמור.
...
יש לדחות את בקשת המבקש לקבלת מסמכים מתורגמים לעברית לטובתו שלו שכן התגורר בארצות הברית שנים ארוכות, שם ניהל את עסקיו באנגלית ואף את ענייניו המשפטיים ניהל באנגלית כאשר הועמד לדין בשנת 2005 בגין עבירות הלבנת הון.
מקובלת עלי טענת ב"כ המבקש ולפיה גם אם מסוגל המבקש להתנהל באנגלית יומיומית, קיים פער בין ידיעת שפה ברמה זו, שאינה שפת האם של המבקש, לבין ידיעת השפה הנדרשת לצורך הבנת מסמכי ההסגרה ובפרט כאשר מדובר במונחים מתחום האינטרנט וההון.
סוף דבר המשיבה תמציא את החומר בהתאם לאמור בסעיפים 6ז, 9, 12, 15 לעיל.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בבקשה עותר המשיב להמצאת חומר חקירה "הנוגע לעתירה" שעניינו ראיות אלקטרוניות, הודעות דוא"ל, רשומות דואר, תרשומות טלפוניות, דו"ח ביקור שותפים והכל כפי שפורטו בתצהיר הסוכן שצורף לעתירה; פרטי ביקור "הסוכן" במחסנים בהם עשה המשיב שימוש והודעות או תצהירים שנמסרו על ידי עובדי המקום; רשומות חפושי גוגל שנעשו על ידי המשיב והרלוונטיות למיוחס לו, וכן התכתבויות רלוואנטיות בין המשיב לשותפיו.
בקשת המשיב כי יומצא לו החומר הנזכר בתצהירי התובע והסוכן ואשר אינו מצוי בידי העותרת אינה מתיישבת לא עם ההלכות בכל הנוגע להקף החומר אותו יש להמציא במסגרת תקנה 8 המצוי "בידי העותרת" ולא עם ההלכות בכל הנוגע לתכלית הגלוי שאיננה ארגון ההגנה לגופו אלא כזו הרלוואנטי לעתירת ההסגרה.
...
לטענת העותרת בקשות אלו דינן להידחות על הסף.
כפי שציינה העותרת הבקשה כפי שהוגשה היא בגדר "מסע דיג" נטול תשתית ראייתית מינימאלית, ומטעם זה דינה להידחות.
לפיכך ולנוכח ההלכות בעניין זה (ר' לאחרונה בש"פ 4953/21 יצחק כהן נ. היועץ המשפטי לממשלה) דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת העותרת אין מקום להמצאת רשימה כאמור, ודאי לא להעברת החומר שכן הטעמים אותם פירט המשיב 3 אינם רלוואנטיים לבקשת ההסגרה והופכים את הנטלים הפסיקתיים בעיניין זה. בנוגע לקבצים מדובר ביצירת רשימה חדשה, יש מאין, או לחילופין להעביר עותק מהקבצים עצמם, דבר שאף לא נעשה בתיקים פליליים רגילים.
ב"כ המשיב 4 אינו עותר לתרגומו לעברית של כלל החומר אלא לתרגומן של שתי בקשות ההסגרה (הנוכחית וזו של דוד בראל) וכן לתרגומן של 7 חקירות של העדים הגרמניים (צורפו כנספח 37 לעתירה) וכן של שתי חקירות של עובדות החברה בגאורגיה שצורפו במסגרת חומרי החקירה החדשים בעיניינו של בראל.
...
לפיכך איני רואה מקום להיעתר לה. בקשתו של המשיב 4 היא כאמור מצומצמת יותר ומתייחסת למספר הודעות ולבקשות ההסגרה עצמן.
עם זאת, ב"כ המשיב לא חלקו בתגובתם על הטענה ולפיה משיב זה עובד כיום בחברה שההתנהלות בה באנגלית וכי מציג עצמו כמי שדובר אנגלית ברמה של שפת אם. לפיכך, גם הבקשה בעניינו של משיב זה דינה להידחות.
סוף דבר העותרת תמציא עד ליום 12.6.22 רשימה מפורטת בהתאם לאמור לעיל.

בהליך תיק הסגרה (תה"ג) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף נטען כי על התפיסה והעברת החומרים חל סעיף 29 לחוק עזרה משפטית שאינו מחייב דיון טרם העברת החומר ואילו סעיף 30 לאותו חוק אינו חל. ביום 5.2.23 הגיש המשיב 3 "בקשה לביטול הליך ההסגרה בשל טענות הגנה מן הצדק ובשל כך שקיום ההסגרה בנסיבות סותר את תקנת הציבור". בין היתר נטען כי ביום 26.1.23 העבירה העותרת למשיבים את צוי החיפוש מכוחם נתפסו הקלסרים שהועברו לגרמניה ועיון בהם מעלה כי לא ניתנה רשות להעברתם לגרמניה ואף נכתב בצוים כי בידי בעלי הרכוש הזכות לפנות בבקשה לשיחרור תפוס בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי.
בקשות עיון בקלסרים ב"כ המשיבים 1 ו-4 שהגישו בקשות עיון מפורטות בעיניין חומרי החקירה, צימצמו בדיון מיום 6.2.23, לאור תגובת העותרת, בקשתם לעניינים הבאים: ב"כ המשיב 1 עתרה בכל הנוגע למסמך 467 בקלסר 6, להבהרה האם מדובר במידע הכולל ראיות גולמיות או שמא מדובר בבקשה לעזרה בין מדינות שאז אינה עומדת על הבקשה.
לפיכך עתרה לקבלתם אך ככל שהמסמכים האמורים כוללים גירסא של בר אל ביחס למיוחס לו. עוד עתרה ב"כ המשיב 4 לקבלת צוי המצאת מסמכים מבנקים ובקשות להמצאת מסמכים מבנקים בישראל כשאלו רלוואנטיים לטענתה בשים לב לכך שמיוחסת למשיב אי העברת כספים למשתמשים בפלטרפורמה, והעותרת צרפה לעתירה מסמכים בנקאיים רבים תוך התבססות עליהם.
...
לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית.
הכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים איני רואה מקום להורות לעותרת לקבל חזרה את הארגזים שהועברו לגרמניה, לצורך הכנת רשימת חומרי חקירה שתועבר לעיון ב"כ המשיבים, על מנת שיתאפשר להם להגיש בקשות לעיון במסמך כזה או אחר, וזאת מהטעמים שיפורטו.
לפיכך הבקשה בעניין זה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו