בקשה להמצאה כדין לחברה זרה לפי תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי

בפני בקשה להורות כי ההמצאה שבוצעה למשיבה 3 באמצעות המשיבים 1 ו-6 היא המצאה כדין בהתאם להוראות תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"דֿֿ–1984 (להלן: "תקנות סד"א").

אמנם, המבקש בבקשתו טען כי למען הזהירות הבקשה מוגשת הן בהתאם לתקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התמש"ד-1984 והן בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות החדשות, כאשר צודקים המשיבים כי היה עליו להגישה בהתאם לתקנות החדשות בלבד.

"במסגרת הרפורמה הותאמה לשונה של תקנה 163(ג) לתקנות החדשות לתכלית שניתנה לה בפסיקת בית המשפט, קרי לאפשרות להמציא מסמכים לחברה זרה, שאינה נימצאת בתחום השיפוט של המדינה, באמצעות נציג המצוי בתחומי המדינה והמייצגה בתחום העיסוק נשוא התביעה.

מן הכלל אל הפרט; ראשית, אני דוחה את טענת המבקש לפיה יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, הרי שבנוסחה של תקנה 158(ב) יש לדחות טענה זו: "הנמען ייחשב כמי שיודע את תוכנו של מיסמך אם הומצא לו לפי תקנות אלה" [ראו לעניין זה מאמרם של עידו באום ואסף טבקה, המצאת כתב הטענות הראשון: עליית ההמצאה, ירידת הידיעה ומעמד הבכורה של עורך הדין בתקנות סדק הדין האזרחי החדשות, משפטים על אתר יג (תש"פ), 163].

...

טענות המשיבים 1 ו- 6; לטענת המשיבים יש לדחות את הבקשה מהטעמים שלהלן: על המבקש היה לפנות אל בית המשפט בבקשה לקבל היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לדין.

סבורני כי כשם שמבחן "אותו העסק" על פי תקנה 482(א), כך גם בענייננו מבחן "אותו עניין" שלפי תקנה 163(ג).

אוסיף כי לעניין המונח "עניין" סבורני כי יש להחיל עליו את הפסיקה שניתנה בעניין המונחים של ניהול עסק או ניהול עבודה עבור הנתבע, במסגרתה נקבע כי אין לתת למונחים אלו משמעות דווקנית ויש לראותם כמתייחסים באופן רחב לפעילות הקשורה לעסקו או לעבודתו של הנתבע הזר [ע"א (ירושלים) 3543-09 Spiegel Verlag Rudolf Augstein GmbH & Co. KG נ' גיל קופטש (פורסם במאגרים, 16.01.2011)].

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ביחס לנתבע 1 ומקבלת את הבקשה ביחס לנתבעת 6 באופן בו אני קובעת כי הנתבעת 6 היא נציגת הנתבעת 3 לעניין ההמצאה וההמצאה לידי הנתבעת 6 תיראה כהמצאה לנתבעת 3 עם המצאת עותק מתורגם של כתב הטענות בתוך 10 ימים מהחלטתי.

המבקשת הבהירה כי תיבת הדוא"ל האמורה היא כתובת שפירסמה פייסבוק במסגרת פשרה בהליך של עתירה מינהלית אשר הוגשה נגדה בדרישה שהיא תרשם כחברה זרה המקיימת פעילות בישראל (עת"מ 25934-02-16).

באשר להמצאה לוואטסאפ ציינה המבקשת, כי ככל שפייסבוק תכפור בכך שההמצאה אליה מהוה גם המצאה לוואטסאפ אזי יש לדחות טענה זו, כיוון שההמצאה לפייסבוק או לפייסבוק ישראל כמוה כהמצאה לנציג של ווטספ, והמצאה כזו מהוה המצאה כדין בהתאם לתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

פייסבוק טוענת כי המבקשת מנסה ליגרור אותה להליך כדי לחסוך לעצמה את הצורך להמציא כדין את התביעה והבקשה לחברת ווטספ.

הערה זו חשובה לענייננו, כיוון שהמבקשת סברה בטעות כי אם היא תראה שבפועל מיסמך שהומצא לפייסבוק הועבר לוואטסאפ הרי שבכך היא תרים את הנטל המוטל עליה לפי תקנה 163(ג) (ראו בהקשר זה טענת המבקשת לפיה פנייתו של בן זוגה של המבקשת – ח"כ בן גביר – שהועברה לדוברת פייסבוק הועברה לוואטסאפ).

...

יישומם של הכללים האמורים לעיל מביא למסקנה כי אין לראות בפייסבוק "נציג" בישראל מטעם וואטסאפ.

במצב דברים זה, ולאחר שלא שוכנעתי כי פייסבוק ו-וואטסאפ חד הם, הרי שאין מקום ליתן צו זמני כמבוקש ולפיכך הבקשה נדחית.

לנוכח החלטתי זו פוקע גם הצו הארעי שניתן.

תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי מורה בזו הלשון: "התגורר הנמען מחוץ לתחומי המדינה ויש לו בתחומי המדינה נציג מטעמו המייצג אותו באופן קבוע בקשר לענייניו בישראל, ניתן להמציא לנציג אם התביעה נוגעת לאותו עניין". הוראה זו באה חלף תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושונה בניסוחה, אך דומה כי ביישומה של התקנה החדשה ניתן להחיל מבחנים דומים לאלה שנקבעו בפסיקה לגבי התקנה הקודמת (ראו גם ת"א (מח' ת"א) 3411-01-18 יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ Micron Technologies Inc.

הנטל להוכיח תנאים אלה מונח לפתחו של הטוען לקיומה של המצאה כדין לפי תקנה 163(ג), ובעניינינו: על המשיב (ראו למשל ת"א (מח' ת"א) 21479-11-14 מחצבות כינרת שותפות מוגבלת נ' ש.אל ציוד טכני בע"מ (26.4.2015)).

על פי התשתית שלפנינו, שוכנענו כי מתקיימים בעיניינו של המבקש התנאים הנקובים בתקנה 163(ג), לאמור: כי הוא משמש נציג מטעמן של המבקשות, המייצג אותן באופן קבוע בקשר לענייניהן בישראל.

המבקש אף מצהיר על עצמו כנציג המשפטי של החברה הסינית בכרטיס הביקור שצורף לתצהירו של המשיב וכי הכתובת של המבקשת 1 שהנה כאמור חברה זרה היא בעיר רחובות, מקום מושבת של הנתבעת 2 (החברה הישראלית), שאותה מנהל המבקש.

...

טענות הצדדים בתמצית לטענת המבקש, יש לדחות את התביעה נגדו מחמת חוסר סמכות עניינית ומחמת היעדר עילת תביעה אישית מאחר והמבקש אינו המעסיק של המשיב.

באשר לבקשה לסילוק על הסף מחמת היעדר המצאה כדין – נקדים ונאמר כי סבורים אנו שהתביעה הומצאה למבקשות כדין, ונסביר.

על פי התשתית שלפנינו, שוכנענו כי מתקיימים בעניינו של המבקש התנאים הנקובים בתקנה 163(ג), לאמור: כי הוא משמש נציג מטעמן של המבקשות, המייצג אותן באופן קבוע בקשר לענייניהן בישראל.

סוף דבר הבקשות לסילוק על הסף נדחות.

המבקשת מפנה להוראות תקנה 163 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט 2018 (להלן: "התקנות") ולשיטתה "נציג" לצורך המצאה לחברה זרה הוא מי שמייצגו דרך קבע בישראל.

מכל האמור, הרי שהורם הנטל ואף למעלה מכך ויש לקבוע כי ההמצאה בוצעה כדין מכוח תקנה 163(ג) לתקסד"א, התשע"ט - 2018 וכי המשיבה 3 תביא לידיעת החברה הזרה את דבר הגשת התביעה ואת תוכנה.

...

איני מקבל את טענת המשיבות לפיה שעה שלא הוגשה בקשה ספציפית בסוגיית ההמצאה אין להכריע בה, שכן בשים לב להשתלשלות העניינים בתיק ולשרשרת התגובות בעניין זה, עת הוגשה גם תגובת המבקשת בעניין ההמצאה ולה צורף תצהיר תומך ולאחריה הוגשה תגובה משלימה, הרי שדי בכך כדי להכריע בעניין זה וזאת גם בראי עקרונות היסוד שנקבעו בסעיפים 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 ולצורך ייעול ההליך וקידומו.

סבורני כי הסדרת היחסים במסגרת הסכם הפצה בוודאי יוצר בין שתי החברות הללו קשר הדוק.

מכל האמור, ברי כי המשיבה 3 היא הכתובת לכל פניה בעניינים הקשורים למשיבה 1 וכך עולה גם מראיות נוספות, מה שמטה את הכף לעבר המסקנה כי מערכת היחסים אינטנסיבית וקרובה.

באשר למבחן השני, ביחס "לאותו עניין" הרי שבראי האמור בפסיקה ובשים לב לעיסוקן של המשיבות ולראיות שהוגשו, סבורני כי גם מבחן זה מתקיים.

בבקשה להכרה בהמצאה נטען כי למבדא היא נציגה ומורשית לקבלת כתבי בי דין של TDK, בהתאם לתקנות 163(א) ו-(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי כוללת שני תנאים, המקבילים לאלו שנקבעו בתקנה 482 לתקנות הקודמות: תנאי אחד הוא כי התביעה תומצא ל"נציג" של הנתבע הזר ("מבחן הנציג").

אכן, המונח "עניין" הוא לכאורה רחב יותר מהמונחים "עסק" ו"עבודה", אולם מכיוון שהפסיקה ממילא פירשה בהרחבה את מבחן העסק לפי תקנה 482 לתקנות הקודמות, הרי שלמעשה לא חל שינוי בעיניין זה. כך או אחרת, הנקודה החשובה לענייננו היא שתקנה 163(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי פוסעת בעקבות התיקון משנת 2013 של תקנה 482 לתקנות הקודמות, ומחדדת כי התביעה צריכה להיות ב"אותו עניין" (ההדגשה הוספה) שהנציג מייצג בו את הנתבע הזר באופן קבוע.

הבקשה לקבוע כי לא בוצעה המצאה כדין ל-NHK רקע ועיקר טענות הצדדים בהחלטת כב' השופט שני מיום 11.12.2021 נקבע, כי על המבקש להמציא את "כתבי הטענות (לרבות הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית), ההזמנה לדיון" ומסמכים נוספים "באמצעות חברת שילוח בינלאומית". בהמשך ההחלטה נקבע, כי "ככל שמקום מושבה של המשיבה 2 הוא מדינה שהיא צד לאמנת האג, תבוצע ההמצאה בדרך הקבועה באמנת האג 1965, התשל"ו-1975, לרבות שפת התרגום". המבקש שלח ל-NHK את בקשת האישור כשהיא מתורגמת לאנגלית, באמצעות חברת השליחויות DHL.

לשיטת המבקש, יש לדחות את טענותיה של NHK ממספר סיבות: ראשית, היא לא הוכיחה כי בהתאם לדין היפני לא ניתן לשלוח את כתבי הטענות ישירות כשהם מתורגמים לאנגלית; שנית, היא הסכימה מרצונה לקבל את המסמכים, ורק כשבועיים אחר כך, בעצת עורכי דינה, חזרה בה מהסכמתה; שלישית, מכיוון שאין מחלוקת ש-NHK קיבלה בפועל את כתבי הטענות, ואנשיה יודעים אנגלית, הרי שמתקיימת תכלית ההמצאה, ובנסיבות אלו יש להעדיף את כלל הידיעה על פני כלל ההמצאה, וזאת הן מטעמי יעילות והן מטעמי תום לב. דיון והכרעה אמנת האג, אשר אומצה לדין הישראלי במסגרת תקנות האג, קובעת את האופן בו יש לבצע המצאה מחוץ לתחום השיפוט, למדינה החברה באמנה.

...

המסקנה היא, אפוא, כי לא בוצעה המצאה כדין ל-NHK.

סוף דבר הבקשה להכיר בהמצאה ל-TDK באמצעות המצאה ללמבדא נדחית, ונקבע בזאת כי לא בוצעה המצאה כדין ל-TDK.

הבקשה לקבוע כי בוצעה המצאה כדין ל-NHK נדחית, ונקבע בזאת כי לא בוצעה לה המצאה כדין.