בקשה להכרה בפסק חוץ במינוי אפוטרופוס

בבקשה נכתב כי הקטין שוהה במסגרת נ' וכי הוגשה בקשה להכיר בקטין כנזקק.

בתמצית, בהתייחס לרקע עד כה, אפנה להחלטה מיום 26.12.2018 בהליך 61835-02-17 שם נאלץ בית המשפט לחייב את האב לשתף פעולה עם כנוס וועדת השמה; החלטה מיום 26.02.2019 בהליך 11985-11-18 שם הורה בית המשפט על מינוי אפוטרופוס לדין מאחר והאב הכשיל כנוס וועדת השמה; החלטה מיום 10.12.2019 בהליך 70479-02-19 שם הוענקו לאֵם סמכויות בלעדיות בעינייני חינוך של הקטין מאחר והאב לא אִפשר ביקור סדיר של הקטין בבית הספר, ולא אִפשר מעורבות גורמי אִבחון וטפול, וגם לא קיים החלטת וועדת שיבוץ; החלטה מיום 06.01.2020 בהליך 11985-11-18 ובהליך 70479-02-19 במסגרתה בוטלה לינת הקטין בבית האב באמצע השבוע מאחר ולמרות התרעות שניתנו, האב המשיך לא לאפשר ביקור סדיר של הקטין בבית הספר; החלטה מיום 08.01.2020 בהליך 11985-11-18 שם היתנגד האב ליישום המלצות פרופ' צלניק אשר ערך לקטין הערכה נוירולוגית; החלטה מיום 30.01.2020 בהליך 70479-02-19 שם ניתנה לאֵם משמורת זמנית בלעדית; החלטה מיום 17.02.2020 בהליך 11985-11-18 שם, לאחר שהאב המשיך לסכל הגעתו של הקטין לבית הספר, הועברו זמני השהות למרכז קשר; הערת בית המשפט המחוזי לאב בהחלטה מיום 29.07.2020 ברמ"ש 5195-07-20 לפיה התרכז בעיקר ולא "ברדיפה בלתי פוסקת אחר כל מי שנוגע בתיקים בעיניין הקטינים". החלטה מיום 26.11.2020 בהליך 70479-02-19 המפרטת ארוכות את הרקע למעורבות עו"ס לחוק נוער ומתן האפוטרופסות הבלעדית לאֵם עבור הקטינים בעינייני חינוך ובריאות, בשל היתדרדרות במצב הקטינים שבסיסה בסיכול קיומם של תכנית הטיפול והחינוך; החלטה ברמ"ש 5279-12-19 בית המשפט המחוזי, סעיף 18 לפסק הדין שם המציין כי האב מחליט על דעת עצמו בנושאים הקשורים לקטינים ללא היתחשבות בתסקירים, מחנכים ויועצים ומסכל עריכת תכנית לימודית וטיפולית לקטין, וכפי שאוזכרה בהחלטתי בעיניין דומה שניתנה ביום 09.06.2021 בהליך 25492-03-20; החלטה מיום 15.07.2021 בהליך 70479-02-19 שם נקבע המשך של המפגשים בין האב ובין הקטין ייערכו במרכז הקשר; החלטה מיום 09.09.2021 הליך 11985-11-18 שם, בהחלטה ארוכה ומפורטת המחזיקה 10 עומדים, שבתי ופירטתי המלצות גורמי הטיפול, הרקע להליכים, העדר שתוף הפעולה של האב שהביא להתדרדרות במצבם של הקטינים, היתנגדות האב לטיפולים ולאִבחונים, ובשל כך דחיית בקשת האב שהוגשה שם; פסק הדין ברמ"ש 4603-09-21 הדוחה ערעור האב ומציין כי ההחלטות ניתנו על-פי עמדות גורמי המיקצוע; עידכון עו"ס לסדרי דין נושא תאריך 31.10.2021 המציין כי האב טרם מסר כתובת מגוריו ואינו מגיב לדוא"ל שנשלח אליו; החלטות מיום 02.11.2021 ומיום 04.11.2021 בהליך 11985-11-18 המאפשרות לעו"ס לסדרי דין לערוך ביקור בבית האב בלווי משטרת ישראל בשל סרוב האב לשתף פעולה; עידכון עו"ס לסדרי דין נושא 08.11.2021 לפיו האב טרם מסר כתובתו; החלטה מיום 14.11.2021 בהליך 11985-11-18 בה שב בית המשפט והתריע בפני האב כי אם לא ימסור כתובתו על-מנת לאפשר ביקור בית, יוטלו עליו הוצאות; החלטת בית המשפט המחוזי ברמ"ש 4961-11-21 הדוחה בר"ע על צו חרום שניתן במסגרתו הוצא הקטין לדיור נ'; החלטה מיום 22.11.2021 בצו ביניים המפרט את הרקע ומאשר את הוצאת הקטין לסידור חוץ ביתי ב-נ'; פסק דין בענ"א 57492-11-21 הדוחה ערעור המשיב על צו הביניים שניתן; החלטה מיום 12.12.2021 בהליך 11985-11-18 בהתייחס לסרוב האב לקיים מפגשים במרכז קשר – ועוד.

...

סופו של דבר לאחר שהאב גם לא פתח את ביתו בעת שהגיעו גורמי הטיפול לאסוף את הקטין למסגרת נ' נאלצה עו"ס חוק נוער להגיע לבית האב, במועד נוסף והפעם בליווי משטרת ישראל על-מנת לאסוף את הקטין ולהשיבו למסגרת.

בסעיף 25 לפסק הדין כב' השופט סילמן שם נכתב כי עמדת המבקשת שהוגשה שם הייתה כי: "על האב יהיה לשתף פעולה עם הבדיקות לבחינת התאמתו כהורה משמורן ועם המלצות שיתלוו לכך. כמו כן, על האב להסכים להמשך שהות הקטין במסגרת עד סוף שנת הלימודים, ולאחר שמצבו של הקטין יתייצב, ניתן יהיה לערוך לו אבחון נוסף על-ידי גורם מקצועי, ועל האב יהיה לשתף פעולה עם אבחון זה. חופשות בבית האב תישקלנה לאחר שהאב יאפשר ביקור בית בביתו לפני הגעת הקטין ומהלך שהותו בבית". בית המשפט המחוזי, בהתייחס למשפחה ולנסיבות כאן, כתב בפסק הדין שניתן בהליך ענ"א 21734-02-22 הנ"ל (ערעור שהוגש על החלטתי ליתן את צו הביניים שהארכתו נדונה בפסק דין זה) כתב כי: "לאחר שקראתי ושמעתי טענות הצדדים, ועיינתי בתיק ביהמ"ש קמא אני מוצא כי דין הערעור להידחות.

לפיכך, אני נעתרת לתובענה וקובעת כי תוקפו של צו הביניים שניתן ביום 08.02.2022, הוארך ביום 23.03.2022 – מוארך עד ליום 31.08.2022.

ביום 4.1.2021 הגישה המבקשת את הבקשה למינויה כאפוטרופסית לקטינים, במסגרתה טענה כי פנתה למשרד הפנים בישראל על מנת לרשום את הקטינים בישראל כילדיה, ונענתה כי עליה להביא אישורים על פרי בטן או פסק דין על אמהות.

לטענת המבקשת, המקור החוקי למינויה כאפוטרופסית לקטינים הוא בין היתר סעיף 33 לחוק הכשרות, שהרי לא יעלה על הדעת שהקטינים יוותרו ללא אפוטרופוס או כי ייקבע שהאחראי עליהם אינה המבקשת שהיא ההורה היחיד שהם מכירים והדואגת להם מרגע לידתם.

להכיר מכוח ס' 11 לחוק אכיפת פסק חוץ, התשי"ח 1958- .

...

מקובלת עליי עמדת המשיב בעניין זה, כי יש לפעול להסדרת ההורות וכי מינוי אפוטרופוס לקטינים אינו סעד ממצה.

איני מקבלת את גישת המשיב לפיה משעה שעד כה התנהלה המבקשת מבלי להסדיר את האפוטרופסות, עליה להמשיך לפעול כך. אמנם מאז הגיעה לישראל בחודש ינואר 2020 הצליחה המבקשת להתנהל בענייני הקטינים, אולם עובדה זו אין משמעותה שיש להורות לה להמשיך לעשות כן מבלי להסמיכה באופן פורמלי.

בהתאם למפורט לעיל – אני מורה על מינוי המבקשת כאפוטרופסית זמנית לקטינים וזאת עד לתום בירור התביעה לכינון הורות או עד החלטה אחרת.

הקושי הוא לברור בין שיקולים שונים, שכולם טובים וראויים לתשומת - לב, אך סותרים זה את זה, ועלינו לקבוע את סדר עדיפותם" כאן המקום להדגיש כי לא עומדת לפניי תביעה למתן צו הורות פסיקתי או תביעה לאפוטרופסות אלא תביעה למשמורת משותפת וקביעת הסדרי שהות ועל כן, יובהר כבר עתה כי פסק דין זה יעסוק אך ורק בזכותה של התובעת למפגשים וקשר רציף בינה לבין הקטין וכפי שהטיבה להסביר התובעת במסגרת עדותה כי היא הגישה את התביעה בה עסקינן "מתוך הרגש שיש לי ומתוך האחריות שהרגשתי מאז ומעולם כלפי (הקטין)." (עמ' 49 מול שורות - 7 .

– הלא היא ההורות מכוח "זיקה לזיקה". אדן זה מאפשר להכיר בהורותו של אדם נטול זיקה גנטית או פיזיולוגית ליילוד, מכוח הקשר הזוגי שהוא מקיים עם ההורה בעל זיקות ההורות הקלאסיות (שם, פסקה 7 לפסק הדין).

המשפטי לממשלה או בא כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיוזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענינו של קטין, של פסול דין ושל חסוי, אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס - לדין, ואם בדרך אחרת.

מחומר הראיות שצורף עולה כי התובעת והנתבעת התגוררו יחד כיחידה משפחתית כלכלית משותפת, כאשר כפי שהצהירה והעידה התובעת ואף צרפה אסמכתות לעניין זה , היא אשר שילמה עבור רוב מנות הזרע עת עברו בנות הזוג הליך של הפרייה חוץ גופית לצורך הבאת צאצאים לעולם.

...

לעניין זה הגיעה המומחית למסקנה לאחר שראתה את האינטראקציה בין הקטין לתובעת וסבורה היא "שעצם הקונפליקט סביב הקשר הוא

כעת לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק וכן את עמדתה של המומחית מטעם בית המשפט אשר בחוות דעת מעמיקה ומפורטת פרסה את כלל הדינמיקה שהייתה בין הצדדים במהלך ניהול ההליכים והיא אשר הביעה דאגה רבה לרווחתו הנפשית של הקטין ככל שהקשר בינו לבין התובעת ינותק כליל, ובכך חיזקה את דעתי כי טובת הקטין מושא תביעה זו היא לקשר הורי עם התובעת וכפי שנקבע בהחלטתי הזמנית בראשיתו של ההליך.

לא מצאתי לשנות את מגבלת סכום המתנות שהוטלה על התובעת במסגרת החלטתי הזמנית.

בית משפט לעינייני מישפחה בקריית גת א"פ 30903-07-22 ט' נ' מ' ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט בן שלו מבקשת ב. ט. ת"ז XXX ע"י ב"כ עו"ד דורית עטיה גנות משיבים 1.א.מ. ת"ז XXX 2.ב"כ היועמ"ש - ע"י ב"כ עו"ד שגיא לצ'א פסק דין

מתן הסכמה לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, לרבות נטילת תרופות, ביצוע בדיקות דם וקבלת חיסונים הניתנים לכלל ילדי ישראל, ולמעט טפול רפואי המנוי בתוספת לחוק זכויות החולה; מתן הסכמה לאיבחון התפתחותי ולטיפול מקובל בליקויים, ובכלל זה בליקוי התפתחותי, בליקויי למידה, שמיעה או דיבור או במוגבלות פיזית או חושית אחרת; מתן הסכמה לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ולטיפול פסיכולוגי, בהתאם לתוכנית הטיפול ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד, בכפוף להוראות חוק הנוער וחוק טפול בחולי נפש, התשנ"א -1991; הפניה לועדת השמה לפי חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988, בהתאם לתכנית הטיפול, ולפי הנחיית מנחה האומנה שמונה לילד; בחירת בית הספר, גן הילדים, מעון יום, מעון יום שקומי או מסגרת חינוכית אחרת, שבהם ילמד הילד, ואולם בחירת בית הספר או גן הילדים תהיה כפופה ככל האפשר, לבחירת הורה הילד בהיתחשב באורח חייו ודרכו החינוכית, בסוג מוסדות החינוך כלהלן: ממלכתי – דתי, מוכר שאינו רישמי, מוסד במעמד פטור או מוסד חינוך תרבותי- ייחודי; לא בחר הורה הילד בסוג מוסד חינוך, תיעשה הבחירה בידי האומן באישור מנחה האומנה שמונה לילד, בהיתחשב באורח החיים ובדרך החינוכית שבהם גדל הילד עד השמתו; בחירת חוגים שבהם ישתתף הילד בעת שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו, לרבות הישתתפות בפעילות תנועת נוער; אישור להישתתפות בטיולים, במחנות ובפעילויות בארץ, וכן בכפוף לפרט 11 – בחוץ לארץ; תספורת לילד; רישום בקופת חולים; לימוד נהיגה ומתן הסכמה לקבלת רישיון נהיגה; הוצאת דרכון וחידושו ויצאת הילד מישראל לתקופה שאינה עולה על שבועיים, באישור מנחה האומנה שמונה לילד.

מקום בו חוק האומנה סלל עבור הורי אומנה את דרך המלך ועיגן את סמכויותיהם לפעול ביחס לקטין המצוי באומנה אצלם (לרבות מנגנון הכרעה במחלוקת פוטנציאלית אל מול ההורה, כמפורט בסעיף 43 לחוק האומנה), שוב אין ניתן להסתפק בטענה כללית לפיה המבקשת חוששת שמא תעמוד בסיטואציה שלא תוכל לפעול לטובת הקטין, על מנת לבקש הכרה ב"מסלול עוקף אומנה" בדמות מינוי אפוטרופוס נוסף.

...

אולם זו לבדה איננה, עם כל ההבנה לנטען, סיבה טובה דיה להיעתר למבוקש, בהיעדר צידוק קונקרטי לכך.

לאור מכלול האמור לעיל, אף לא מצאתי גם משיקולים של אינטרס הציבור, להמשיך ולהידרש לטרוניות כנגד מסקנותיו העובדתיות של התסקיר, שעה שעיקרה של החלטתי זו נעוץ במסקנות המשפטיות הנובעות מן העובדות שאינן שנויות במחלוקת, והן עובדת הכרזתו של הקטין כנזקק, מינויה של המבקשת כאומנת לקטין, והיעדר כל צורך ספציפי עובדתי של הקטין במינוי אפוטרופוס דווקא.

במכלול האמור, ועם כל ההבנה לטענות המבקשת ולמציאות המצערת, אינני מוצא לעת הזו להיעתר לבקשה.

בתום הדיון ובעקבות הדברים, ציינתי כך (הדגשה אינה במקור): "במעמד הדיון היום, עתר ב"כ האיש למחיקת ההליך על הסף בטענה חדשה, שלא בא זכרה בכתבי טענות קודמים ומבלי שהוגשה בנידון בקשה מבעוד מועד. לטענתו, לא ניתן לברר את ההליך במתכונתו הנוכחית שכן, על ההסכם להיות נדון בפני ערכאה שיפוטית במקום עריכתו היינו [בחו"ל], ולחילופין, היה מקום להגיש תביעה לאכיפת פסק חוץ [...].

שלישית, הדין הישראלי בהחלט מכיר ב"מזונות אשה" שמוסיפים להשתלם לאחר גירושי הצדדים, בין אם יקראו "מזונות משקמים" או "מזונות אזרחיים", ולמותר להרחיב גם בהקשר זה. שנית, המבקש סותר את טענותיו שלו שעה שמוסיף וטוען שהתשלום החודשי מעניק בידי המשיבה יותר ממחצית שוויו של הרכוש המשותף.

...

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, אני מוצאת שהמבקש עשה שימוש לרעה באפשרות שהוענקה לו לבסס טענת-סף אותה העלה בעל-פה ובשיהוי.

על בסיס האמור, נקבע כדלקמן: הבקשה לדחייה או מחיקה על הסף – נדחית.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 5,000 ₪, ובנוסף ישלם סך של 1,500 ₪ לטובת אוצר המדינה.