בקשה להכרה במיקרוטראומה בשבר בברכיים

במסגרת עבודתו, התובע היה מבצע פעולות קבועות, המאופיינות בהתכופפויות, ישיבה על הבירכיים, הרמת דליים של בטון, מרצפות, שקי בטון, ושפיכה לתוך מערבל וערבוב של חומרים לצורך ביצוע העבודה.

וגם בבדיקות הדימות לא נמצא ממצא חבלתי מובהק כמו שבר.

בהמשך הועבר התיק למותב בית הדין למתן פסק דינו, אלא שבהחלטתו מיום 26.12.12, מצא בית הדין לנכון, בטרם מתן פסק דין בתיק, לבקש מהמומחה להבהיר את עמדתו בהקשר לעניין הבא, ולהשיב על השאלה הבאה - בחוות דעתך השבת בחיוב לשאלה בדבר הווצרות הליקוי ממנו סובל התובע בגבו על דרך המקרוטראומה, בדברים הבאים - "כן. בתנאי עבודתו של התובע נמצא מרכיב המתאים למקרוטראומה של עמוד השידרה המתני – הפעלת הגב התחתון בתנועות חוזרות לצורך העמסת חומרים ונשיאתם (עומס גבוה בתדירות בינונית)". בחוות דעתך המשלימה ציינת, בין היתר, כי להערכתך "תנאי עבודתו של התובע הקדימו כנראה את הביטוי של מחלתו במספר שנים"(ההדגשה איננה במקור).

כמן כן נקבע במקרים אחרים כי די בהוכחת השפעה של העבודה על מחלה הגורמת להחמרתה בשיעור של 20% על מנת להכיר בה כפגיעה בעבודה בין במקרה של מחלת מיקצוע ובין במקרה של מקרוטראומה (עבל 521/06 משה קורין נגד המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 07.10.07); עב"ל 148/07 רון קמפינסקי נגד המוסד לביטוח לאומי (14.07.08); עבל 659/06 המוסד לביטוח לאומי נגד חיין עפיף טנוס (ניתן ביום 10.03.07).

...

בהמשך הועבר התיק למותב בית הדין למתן פסק דינו, אלא שבהחלטתו מיום 26.12.12, מצא בית הדין לנכון, בטרם מתן פסק דין בתיק, לבקש מהמומחה להבהיר את עמדתו בהקשר לעניין הבא, ולהשיב על השאלה הבאה - בחוות דעתך השבת בחיוב לשאלה בדבר היווצרות הליקוי ממנו סובל התובע בגבו על דרך המיקרוטראומה, בדברים הבאים - "כן. בתנאי עבודתו של התובע נמצא מרכיב המתאים למיקרוטראומה של עמוד השדרה המתני – הפעלת הגב התחתון בתנועות חוזרות לצורך העמסת חומרים ונשיאתם (עומס גבוה בתדירות בינונית)". בחוות דעתך המשלימה ציינת, בין היתר, כי להערכתך "תנאי עבודתו של התובע הקדימו כנראה את הביטוי של מחלתו במספר שנים"(ההדגשה איננה במקור).

יחד עם זאת, הפסיקה האמורה סויגה בפסק הדין שניתן בעניין משה אבן ז"ל. באותו עניין נפסק כדלקמן: "ככל שהמדובר בפגיעה בדרך מיקרוטראומה, תחילה, יש לקבוע במידת סבירות העולה על 50%, כי בכלל קיים קשר סיבתי בין עבודת המשיב לבין מחלתו, ורק לאחר שנקבע הקשר במידת סבירות העולה על 50% (דהיינו, שהמומחה יחווה דעתו כי סביר יותר שקיים קשר כזה, מאשר כי לא קיים קשר כזה), יש לעבור לשלב הבא ולבדוק, גם אם קיים קשר, מה מידת תרומתו בהשוואה ליתר הגורמים שגרמו למחלת המשיב, ובעניין זה, די בכך, שתרומת העבודה תהא בשיעור העולה על 20%". יישום ההלכות למקרה שבפנינו, אם כן, ולתמונת המצב, בכללותה, העולה מחוות דעת המומחה והשלמתה בדרך של מתן מענה לשאלות ההבהרה, מוביל אותנו למסקנה לפיה התובע עמד בתנאים להוכחת קיומו של קשר סיבתי במידה הנדרשת בין הליקוי ממנו סובל בגבו לבין תנאי עבודתו על דרך המיקרוטראומה, וזאת בדרך של החמרת מצב.

בנסיבות המקרה שבפנינו, מחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי מחלת הגב ממנה סובל התובע נגרמה משילוב של שני גורמים: מחלה ניוונית שחיקתית הקשורה לגילו של התובע ולנטייה תורשתית, וכן "החבלות בעברו, ועבודתו, שחלקה יכול להתאים למנגנון מיקרוטראומה (רכיב נשיאת המשאות הכבדים)". אומנם המומחה העריך כי מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת המחלה הגבית הייתה פחותה מהגורמים הטבעיים האחרים, עם זאת, כאשר נשאל המומחה האם ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בגבו לבין תנאי עבודתו, וזאת במידת סבירות העולה על 50%, קבע באופן שלא משתמע לשתי פנים כי "ניתן לקבוע בוודאות גבוהה, ובמידת סבירות שמעל ל – 50%, כי מחלתו נגרמה ע"י שילוב של 2 הגורמים, הווה אומר - החמרה של מצב מחלה טבעי ע"י תנאי עבודתו (ההדגשה אינה במקור, ו.ש)". על כן, אנו סבורים כי בנסיבות אלה יש בחוות דעתו של המומחה בשילוב עם תשובתו לשאלת ההבהרה כדי לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלת הגב ממנה הוא סובל בדרך של החמרת מצב.

אשר על כן מקבלים אנו את התביעה בחלקה, במובן זה שאנו קובעים שתנאי עבודתו של התובע גרמה להחמרה, על דרך המיקרוטראומה, של מחלת הגב ממנה הוא סובל.

בהמשך, ומשהוברר לבית הדין כי התובעת הגיעה למרפאתו של דר' קרסניאנסקי ואף נבדקה על ידו, הוחלט למען מניעת מצב של ניגוד עניינים לבטל את מינויו של דר' קרסניאנסקי ולמנות במקומו את דר' לאנה גיל, אשר התבקש להשיב על השאלות שהוגדרו בהחלטת המנוי - "1. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובלת התובעת בברך רגל ימין?

נעיר, שהגם שנכון יהיה לומר שהתנועות לא היו זהות לחלוטין, הרי שברי שהן דומות במהותן ולכאורה פועלות על מקום מוגדר בגוף – על הרגליים בדגש על הבירכיים, דבר המצדיק לטעמינו, בחינתן בהיבט הרפואי הדרוש לצורך הקביעה בדבר יישומה של תורת המקרוטראומה".

בהתאם לכך, המומחה אישר קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה, וזאת בשיעור העולה על 20% - "...לדעתי לעבודת התובעת היתה השפעה משמעותית על ליקויה מעל 20%... לדעתי קיים קשר סיבתי בין אופי עבודתה של התובעת ולבין הפגימה בברך ימין ולכן יש להכיר בפגימה כתוצאה של מקרוטראומה על פי הפסיקה". בעניינינו לא ניתן לומר שחוות הדעת אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

...

בהודעה מיום 29.07.15 נתבקשו הצדדים להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובות לשאלות ההברה שנתקבלו מהמומחה, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם.

בהחלטה בה מינינו את המומחה הרפואי קבענו כאמור שהתובעת הניח תשתית עובדתית מספקת לעניין תורת המיקרוטראומה בכל הנוגע לשגרת עבודתה, ולאמור - "לאחר ששקלנו בדבר, החלטנו שלא לקבל את גישת ב"כ הנתבע, שכן סבורים אנו שמתיאור עבודתה של התובעת עולה כי ביצעה מספר רב של פעולות הדומות זו לזו במהותן. כך עלה מתיאור עבודתה של התובעת, המהימן עלינו, ולא הייתה עדות אחרת לעניין זה, כי זו בצעה, במשך שנים רבות ובמהלך שעות רבות ביום, רצף של תנועות חוזרות ונשנות הכרוכות בכיפוף וכריעה של הרגליים תוך הפעלת לחץ על הברכיים. אומנם ישנן פעולות נוספות שביצעה התובעת במהלך עבודתה במשק, אולם, במקרה זה ניתן לדעתנו לבודד את הפעולות אותן ביצעה המערערת תוך שימוש בברכיה (פעולות כיפוף הברכיים, כמו גם ההישענות עליהם), כמו פעולות השתילה, פעולות הליפוף, הדישון, הריסוס, הניכוש והקטיפה.

המסקנה העולה מחוות דעת המומחה, היא כי יש להכיר בקשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בברך ימין לבין תנאי עבודתה על דרך המיקרוטראומה.

  משכך, התביעה מתקבלת במובן זה שאנו קובעים כי יש להכיר במחלה שבברך ימין ממנה סובלת התובעת כפגיעה בעבודה.

פנייתו לנתבע בבקשה להכיר בליקוי הנ"ל כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

לבקשת התובע, הותר להפנות למומחה שאלת ההבהרה הבאה – על אף קביעותיך שבחוות דעתך, ובהיתחשב בכך ש"אין בתיק הרפואי של התובע שום רישום על חבלות או תאונות שגרמו להתפתחות מחלת המפרקים הניוונית עם נזק תוך מפרקי", האם יתכן לומר כי תנאי העבודה כהגדרתם בהחלטת המינוי, גרמו להחמרה במצבו של הרפואי של התובע בבירכיים? אנא נמק את תשובתך.

במידה שהייתה תוך עבודתו תאונה עם חבלת ברכיים או שברים, או שברי פריקה, או תהליך זהומי, הדבר היה עלול לגרום להחמרה של מחלה ניוונית ראשונית קודמת, או כאדם בריא לגרום להתפתחות מחלה ניוונית משנית.

כאמור, לדעת המומחה, "אין שום עניין של מקרוטראומה, כלומר מצב נזקים מיזעריים שכל אחד גורם לנזק קל אום היצטברותם יחד עלולה לגרום לליקוי כזה, דוגמאת טיפות המים הנוטפות על אבנים ויכולות לגרום חורים בו". דעתו של המומחה קיבלה אישוש נוסף במסגרת חוות דעתו המשלימה שניתנה בדרך של מתן מענה לשאלת ההבהרה שהופנתה אליו, בגדרה הבהיר כי "אין שום קשר בין תנאי העבודה של התובע לבין התפתחות של מחלת מפרקים ניוונית ראשונית או החמרה במצבו של התובע בבירכיים" (ההדגשה אינה במקור, ו.ש).

...

לאחר ששמענו את העדויות הנ"ל, הסכימו הצדדים על תשתית עובדתית, שעל בסיסה ימונה מומחה רפואי אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לו טוען התובע בברכיים לבין תנאי עבודתו.

בהודעה מיום 31.01.18 נתבקשו הצדדים להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובות לשאלות ההבהרה שנתקבלו מהמומחה, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם.

נסכם ונאמר, אם כן, שבחינת חוות הדעת כמו גם השלמתה מובילה למסקנה חד משמעית, לפיה אין קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בברכיים ("התפתחות מחלת מפרקים ניוונית סיסטמית ראשונית עם פגיעה ניוונית בשתי הברכיים ובמפרקי הירכיים") לבין תנאי עבודתו.

פנייתה לנתבע בבקשה להכיר בליקוי כתאונת עבודה נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבה הרפואי לתנאי עבודתה.

יצוין, כי במספר לא מועט של מקרים הוכר הליקוי בגב כפגיעה בעבודה על פי יסודותיה של תורת המקרוטראומה (ראה, עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נגד אשר יניב, פד"ע לה 529; עב"ל 451/08 אליהו שחף נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 31.5.09; וראה ספרו של דר' שאול קובובי, רמ"ח ושס"ה – סוגיות בתאונות עבודה, עמ' 2).

נעיר, שהגם שנכון יהיה לומר שהתנועות לא היו זהות לחלוטין, הרי שברי שהן דומות במהותן ולכאורה פועלות על מקום מוגדר בגוף – על הרגליים בדגש על הבירכיים, דבר המצדיק לטעמינו, בחינתן בהיבט הרפואי הדרוש לצורך הקביעה בדבר יישומה של תורת המקרוטראומה.

...

לאחר ששקלנו בדבר, החלטנו שלא לקבל את גישת ב"כ הנתבע, שכן סבורים אנו שמתיאור עבודתה של התובעת עולה כי ביצעה מספר רב של פעולות הדומות זו לזו במהותן.

אשר על כן, ולצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה כמתואר לעיל, אנו ממנים כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין את דר' קרסניאנסקי סמיון, מומחה בכירורגיה אורטופדית.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

התובעת, מטפלת עצמאית בתחום הרפואה הסינית, דיקור ושיאצו, מבקשת להכיר במספר ליקויים רפואיים כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה (אצבע הדק, CTS, פגיעה צוארית, כאבים ברגליים ובכפות הרגליים).

ר' בעמוד 8 משורה 15: עו"ד דמרי: את עושה את זה לכל המבוטחים? או שיש מבוטחים שיגיעו רק לאלה, לדיקור, יסיימו וילכו? התובעת: ילדים זה משהו אחר, ואונקולוגים זה משהו אחר, ואנשים שיש להם נגיד שבר בברך, או-קיי? אז היא לא צריכה, אני מדברת על הכלל.

...

אני מחליטה מה אני עושה.

לאור כל האמור לעיל, אין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות שהתובעת מבצעת במסגרת עבודתה ועל כן לא הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.

סוף דבר - התביעה נדחית.