בקשה להיתר שימוש חורג ללא חתימת כל בעלי המקצוע

הצוו לא נחתם על ידי הגורם הסטטוטרי המוסמך.

ככל שנוגע לפגם היסודי בצו , טוענים ב"כ המבקשת שחותם הצוו , האדריכל אהוד כרמלי, חתום על הצוו בתואר " מהנדס העיר". הסמכות לחתימה על הצוו נתונה למהנדס הועדה המקומית.

אדריכלית הגר דביר על פי תצהירה, טיפלה ומטפלת בבקשה לקבלת היתר שימוש חורג לקומות אחרות במלון, מטפלת ברשוי העסק, ובבקשה להרחבה.

כמוכן הסיכומים אינם מבהירים מדוע נימנעה המבקשת מהעדת "בעלי המיקצוע" שעל סמך חוות דעתם נשענה בעת בניית הגדר, הבמה.

...

ככל שנוגע לפסיקת הוצאות – אני מורה שהמבקשת תפקיד לטובת המשיבה סכום בסך 3,000 ₪ אשר יופקד תוך 60 ימים מהיום.

כדי לאפשר למבקשת למצות הליך הוצאת היתר אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי עד ל – 20/10/2022.

אני סבור שבהלקח שמדובר במלון, ואנו נמצאים במהלכה של תקופת חופשת הקיץ שלאחריה תבוא תקופת חגי תשרי, יש מקום להתחשב במבקשת לעניין מועד בו יכנס צו ההריסה המנהלי לתוקף.

לטענת התובעים, הנתבע לא המציא לעיונם ולא הראה להם כי כבר החל בהליך הגשת בקשה לשימוש חורג ולא הראה כי החל בבצוע המטלות בהתאם לסעיף 8(ו) לחוזה השכירות.

בחקירתו הנגדית, מסר התובע 2, כי לפני חתימת ההסכם, הוא התייעץ עם אנשי מיקצוע לגבי המושכר וקיבל חוות דעת ונימסר לו, כי הדבר הכי חשוב זה העניין של שימוש חורג לשם פתיחת העסק.

סעיף 8(ו)(2) לחוזה השכירות קובע כהאי לישנא: "המשכיר מתחייב למסור לשוכר אסמכתא המעידה על התחלת הליך הגשת הבקשה לאישור שימוש חורג בועדה לתיכנון ובניה או שינוי תקנון במועצה מקומית נחף כל זאת לא יאוחר מ 01/02/19". לא מקובלות עליי טענות הנתבע כי חתם על החוזה בעל כורחו ותחת לחץ או כי טעה, שכן עסקינן בעו"ד וותיק ומנוסה כפי שהעיד על עצמו.

...

סוף דבר לאור כל האמור, הנני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כלדקמן: הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 26,280 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 20.12.18 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך של 10,000 ₪.

כמו כן, הנני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ 5189390319.

המשיב טען כי בנגוד לטענת המבקש העבודות בנכס טרם הסתיימו במועד חתימת הצוו וכי רק ביום 20.2.2023 הן באו על סיומן.

בנוסף טוען המשיב, כי אין לעכב את ביצוע הצוו הואיל ולא הוגש תצהיר בעל מיקצוע לתמיכה בטענה כי "העבודה האסורה או השמוש האסור שלגביהם חל הצוו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו", כנדרש בסעיף 254ח(א) לחוק.

אמנם, נכון כי שטח החריגה משטח המחסנים המקוריים הנו קטן – כמטר (כעמדת המבקש) או כ-5 מ"ר (כעמדת המפקחת) – אך באופן יחסי לבינוי כולו החריגה אינה כה קטנה.

גם אם מוטב היה לו נרשם בצו שטח החריגה משטח המחסנים לפי ההיתר, אינני סבור כי קיים פגם לעניין זה. בכל הנוגע לתרשים, לא הוכח בפניי באופן מספק כי הוא אינו תואם את הבינוי (כאמור לא צורף תצהיר איש מיקצוע), אך גם לו כך היה אינני סבור כי מדובר בפגם חמור שמצדיק ביטול צו הריסה מינהלי.

טרם אתייחס לטענה לאכיפה בררנית, אשוב ואציין כי המבקש לא הגיש תצהיר איש מיקצוע ואף לא התייצב איש מיקצוע מטעמו לדיון, כנדרש כאשר מועלות טענות תכנוניות ולגבי השאלה אם הבינוי חוסה תחת תקנות התיכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014.

...

המשיב טוען כי על הבקשה להידחות על הסף, בהיעדר זכות עמידה, שכן המסמכים שצורפו לעניין זיקת המבקש לנכס (רק לאחר שניתנה החלטה המחייבת לעשות זאת) אינם מוכיחים כי המחסן מושא צו ההריסה הינו בבעלות המבקש.

סוף דבר המבקש כשל בהוכחת איזה מהתנאים הנדרשים בסעיף 229 לחוק לשם ביטול צו ההריסה המנהלי מושא דיוננו.

לפיכך – הבקשה נדחית, להוציא לעניין הריצוף בתוך שטח המחסנים בהתאם להיתר המקורי ותקרת הגבס, אשר ניתן להותיר על כנם.

משלא נתקבלו מרבית טענותיו של המבקש ולאור החלטתי כי הצו לא יבוטל, כאשר נלקחה בחשבון העובדה שהמבקש הגיש תגובה נוספת מבלי שקיבל רשות לעשות כן, אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיב בסך של 4,500 ₪.

לטענת התובע, בעלים של דירה ברח' הרצוג 24 קרית מוצקין, פנה אל הנתבע בחודש נובמבר 2018 כבעל מיקצוע על מנת שיכין עבורו תוכנית תכנונית לשם ביצוע תוספות בניה בדירה לממ"ד ומרפסת.

היה צורך בתיקון תוכנית שכן מדובר בתוכנית מסובכת שדרשה הקלות ושימוש חורג.

אם אני לא טועה הגשתי את הבקשה להיתר והיו כמה פגמים" וכן ""הוא לא שילם לי לאחר שהגשתי את הבקשה. הוא היה צריך לשלם לי לפחות 1,500 ₪." התובע העיד כי לא נחתם הסכם בין הצדדים וכי סוכמו דברים בע"פ. התובע העיד בעמ' 3 לפרוט': "היה הסכם בעל פה. סוכם שאני משלם לו 1,000 ₪ מקדמה עד שהוא מביא לי היתר בניה ואחר כך משלם לו עוד סכומים בשלבים. סיכמנו שהוא מכין גרמושקה לועדה. הבאתי לו את כל המדידות והחתמתי את השכנים והבאתי לו. חיכיתי לו שנתיים וחצי עד שהוא הכין את התוכנית. וכל הזמן התכתבתי איתו והוא כל הזמן אמר שהוא מגיש ולא הגיש שום דבר." ובעמ' 9- שלמתי 1,000 ₪ כי זה מה שסוכם בנינו.

מכל האמור התובע לא הוכיח כי הנתבע חרג מטווח הזמן של שנתיים בהם ניתן היה להגיש הבקשה ולקבל ההיתר.

...

הנתבע העיד: ""חצי שנה לקח לי הסיפור של מודד. היו המון תיקונים ועד שסיימנו את התיקונים של המודד לקח חצי שנה. נכון שגם לי לקח זמן לסיים את התוכניות, אבל לקח לו זמן להחתים את השכנים. בסופו של דבר הגשתי את הבקשה." התובע אינו מביא אסמכתא מתי הסתיימה החתמת הדיירים והעיד כי הדבר לקח 3 שבועות.התובע נשאל לגבי המועדים- "ש. אתה אומר שעבר הזמן שהוקצב, אתה פנית לאיליה בנובמבר 2018. מתי חלף השנתיים?

מקיבוץ הדברים דין התביעה להידחות.

אשר לנספח להסכם השכירות מיום 1.11.2017, לפיו בת זוגו של הנתבע תשלם לתובעים תוספת תשלום חודשית בסך של 250 ש"ח, טען התובע 2 בדיון, לראשונה, כי הנספח נחתם לבקשת בת הזוג, מאחורי גבו של הנתבע, מהסיבה שבת הזוג לא רצתה שהנתבע ידע שדמי השכירות הם בסך של 3,750 ש"ח. מדובר בטענה שהועלתה לראשונה בדיון ולא בכתבי הטענות, באופן שלא אפשר לנתבע להיתגונן מפניה.

תיקון צבע ושפכטל מאותה סיבה – שטיפה לא זהירה – כנ"ל. תיכנון מקלחון וטפול בבעלי מיקצוע – לא הוכח – התובעים ויתרו על פריט זה. תיקון קצר בדוד – לא הוכח שהיה קצר בדוד - התובעים ויתרו על פריט זה. התיקונים שנמנים בגדר הזמנות עבודה מהתובע בגינן על הנתבע לשלם 400 ש"ח: פירוק והזזת ארון מחדר לחדר – מדובר בשינוי שבוצע על ידי התובע 2 לבקשת הנתבע.

על כן אינני מאשרת פריט זה. לעניין הטענות לגבי מצב הארון והמגירות, ראיתי את התמונות ושמעתי את עדויות הצדדים בעיניין זה לרבות טענת הנתבע כי ביקש מהתובע לסדר את המגרות שיצאו מהמסילות כבר לאחר הרכבת הארון.

התקנת כבלים מהוה שימוש שלא חורג מגדר הנורמה בתוך דירת מגורים, ובילבד שככל ומדובר בנקודות התקנה חדשות בדירה על הנתבע להשיב המצב לקדמותו.

...

אני סבורה כי לו היה מדובר בליקוי שנמצא במושכר מתחילת תקופת השכירות הנתבע היה דורש שהדבר יתוקן בשים לב לכך שליקויים אחרים כגון צביעת דלת, הזזת נק' הגז והחלפת אסלה סדוקה/שבורה הפריעו לו והוא עמד על הסדרתם.

על כן התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעים סך של 9,025 ₪ (1,200 ₪ עבור תיקונים מוזמנים, 3,600 ₪ עבור הארנונה, 3,000 ₪ עבור צביעת הדירה, 350 עבור תיקון החור ו- ו-875 ₪ עבור מניעת רווח) בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח. סכום הקרן בתיק ההוצאה לפועל המקושר יעודכן לסכום זה וישולם בתוך 30 יום.