לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק") לקצר את תקופת הצינון הקבועה לגבי המבקש בחוק כך שיוכל להתחיל בעבודתו כמתמחה במשרד עורכי הדין יוסי אלישע קלדרון ושות' (להלן: "המשרד") החל מיום 1.2.24 (יצוין כי הבקשה הוגשה לועדה ביום 5.3.24).
סעיף 2 לחוק קובע, כי "מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשרות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת". סעיף 3 לחוק, קובע כי "מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נימנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהיתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות".
ממשיך סעיף 4(א) לחוק וקובע, כי "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".
ההגבלה שבסעיף 4(א) לחוק תקפה במשך שנה ממועד הפרישה, אלא אם ניתן היתר לקבלת אותה זכות או קיצור תקופת הצינון מהועדה למתן היתרים, שהוקמה מכוח סעיף 11 לחוק, כאמור בסעיף 4(ג)(3) לחוק.
...
לפיכך המשיבה ממליצה להיעתר לבקשה ולקבוע למבקש תקופת צינון של שלושה חודשים מיום פרישתו משירות המדינה.
בהתחשב במכלול נתונים אלה, אנו קובעים כי המבקש יוכל להתחיל בעבודתו במשרד ממועד מתן החלטה זו. ההיתר כפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק.
