מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להיתר עבודה בתחום המיסים לאחר פרישה משירות המדינה

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 08 מרץ 2020 ו"ע 44696-02-20 שרייר נ' נציבות שירות המדינה – חוק שירות ציבור בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד ישי אילן, חבר עו"ד מורן שבתי, חברה המבקשת ציפי שרייר המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד נטלי כהן החלטה
לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקשת, המשמשת כמפקחת בשוק ההון בחטיבה המקצועית שברשות המיסים (להלן: "הרשות"), לעבור לעבוד לאחר פרישתה במחלקת המיסוי בבנק דיסקונט (להלן: "הבנק") בתחום הקשור ביישום הוראות מס הכנסה לעניין פעולות בניירות ערך.
...

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המבקש מפנה לכך שהוא קיבל את הצעת העבודה במסגרת פניה מהחברה אליו, שנעשתה לאחר הודעתו על פרישה; כי הוא עתיד לעבוד בחברה בתחום בו לא עסק בתפקידו האחרון; וכי הוא יעבוד בחברה בזרוע של החברה שאינה מספקת שירותים למדינה.
לכך שהצעת העבודה התקבלה לאחר ההודעה על פרישתו משירות המדינה, בפניה של החברה אליו; לכך שסמכות המבקש כלפי החברה הייתה מצומצמת ובעיקר לפעילותו כיו"ר ועדת מכרזים; ולכך שלא הייתה לו מעורבות ישירה מול החברה מאז אישור ההיתקשרות משנת 2018, וכי האישורים העתיים ביחס לחשבוניות נעשים על יד כפיף של כפיף שלו.
...
נמצאנו למדים שכל שיקול לקולא צריך להיבחן בכובד ראש, האם יש בו כדי להצדיק את קיצורה של התקופה בת שנה שקבע המחוקק.
סבורני שהשיקולים לקולא שמנו חבריי אינם עומדים במבחן האמור, ואבהיר: העובדה שהמבקש המשיך בתפקידו, לבקשת הממונים, אינה מעניקה לו פריווילגיה או חסיון מפני החוק; הוא המשיך לעבוד ולקבל שכר, וחלות עליו הזכויות והחובות ככל עובד מדינה.
נוכח כל האמור דעתי היא שעל המבקש חלה חובת צינון של שנה מיום פרישתו בפועל, דהיינו מיום 17.2.21.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 05 אוגוסט 2021 ו"ע 27781-06-21 שוסטר נ' נציבות שירות המדינה בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד ישי אילן, חבר עו"ד מורן שבתי, חברה המבקש אסף שוסטר המשיבה נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד רון דול החלטה
לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקש שעבד כמפקח מס הכנסה בכיר בחטיבה המקצועית במחלקת מסוי בנלאומי של רשות המיסים (להלן: "הרשות") בדרגה 38-40 בדרוג המח"ר, להתחיל לעבוד כשכיר במשרד רואה חשבון סומך-חייקין (להלן: "המשרד") החל ביום 1.8.2021.
מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שניזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה.
...

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת היתרים לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 22 ספטמבר 2019 בפני כב' השופט בדימוס משה יועד הכהן עו"ד דוד משען, חבר עו"ד שפרה גיטלמן, חברה המבקש נדב ברנשטיין המשיבה מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה ע"י ב"כ עו"ד עבדאללטיף סעאדה החלטה
השופט (בדימוס) משה יועד הכהן לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקש ששמש כמפקח מס בכיר במשרד פקיד השומה למפעלים גדולים (פשמ"ג) ברשות המיסים, לעבוד לאחר פרישתו במשרד קוסט-פורר-גבאי את קסירר (להלן: "המשרד"), בתחום הבקורת של חברות הייטק.
המבקש טוען כי התחום אליו הוא מבקש לעבוד, הוא תחום הבקורת השונה בתכלית מתחום המיסים שבו עסק בעבודתו ברשות המיסים.
...
יתרה מזו – הנני סבור כי מתוך הנימוקים שפורטו בחוות הדעת מתבקשת מסקנה שונה, ואבהיר: החוק קבע מפורשות, בסעיף 4, כי - "מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה." בהמשך הסעיף נקבע כי מגבלה זו לא תחול אם עברה שנה אחת מיום פרישתו של העובד מהשירות.
נוכח האמור – אני סבור כי במקרה דנן אין הצדקה לקצר את תקופת הצינון הקבועה בחוק.
לסיכום: כלל ההכרעה האמור בסעיף 80(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע: (א) בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
לפיכך, התוצאה היא כאמור בפסקה 15 לחוות דעתו של יו"ר הוועדה, השופט (בדימוס) משה יועד הכהן.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקשה, מבוקש לאשר למבקש, להתחיל לעבוד בפירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG (להלן: "החברה") וזאת החל מיום 1.3.22, שהם חודשיים לאחר מועד פרישתו משירות המדינה.
נסיבות בתחום האישי הכוללות מצב כלכלי אשר מצדיק שיקול לקולא.
...
לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, אנו סבורים כי תקופת הצינון הראויה במקרה דנן אינה כעמדת מי מבין הצדדים, וכי יש להעמידה על פרק זמן של שלושה חודשים ממועד הפרישה וזאת בהתאם להנחיות היועמ"ש שהובאו לעיל.
מדובר בארבעה חודשים מאז הודעתו הרשמית של המבקש לממוניו, בנוגע להצעת העבודה שהוצעה לו. בהמשך לכך אנו קובעים כי המבקש יהיה רשאי לעבוד בחברה החל מ-3.4.22.
מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפויה לגרום לכך שהמבקש ייפגע במידה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון דא. לנוכח כל המצוין, אנו סבורים כי קביעה כאמור – המאפשרת תחילת העבודה החדשה כעבור ארבעה חודשים מתחילת הצינון הפנימי וכשלושה חודשים לאחר מועד הפרישה הרשמי – לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו