בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום בתובענה ייצוגית נגד בוקינג

האם יש לבטל את היתר ההמצאה למבקשת מחוץ לתחום? רקע עובדתי המשיב (להלן גם: "התובע") הגיש בקשה להכיר בתובענה כייצוגית כנגד המבקשת (להלן גם: "הנתבעת" או "בוקינג").

...

ברע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG (29.1.09) קבע כב' השופט דנציגר לעניין זה כי: "ככל שהיקף הסחר בין גופים בינלאומיים לבין עצמם ובינם לבין פרטים במדינות שונות גדל, הציפייה הסבירה של אותם גופים היא כי הם עלולים להיתבע באחת מן המדינות בהן הם פועלים. גוף מסחרי אשר פועל מול גורמים שונים בעולם, לוקח במסגרת שיקולי הכדאיות הכלכליים לפעילותו במדינה פלונית את הסיכון כי ייתבע בה לדין. הדברים נכונים הן באשר לחברות בינלאומיות הפועלות בישראל והן באשר לחברות ישראליות הפועלות בחו"ל.... במקרה שלפניי המשיבה 1 הינה קונצרן תיירות בינלאומי אשר משווק שירותי תיירות למקומות שונים בעולם ומשכך, סבורני כי לנוכח נפח הפעילות הבינלאומי הגדול שאותו מנהלת המשיבה 1 הסיכון כי תתבע לדין באחת מן המדינות בהם היא פועלת הינו צפוי." בת"צ (מרכז) 39292-04-13 רז קלינגהופר נ' PayPal Pte.Ltd (31.5.15) (להלן: "עניין פייפאל") קבע כב' השופט גרוסקופף כי: "פייפאל פועלת בכוונת מכוון בשוק הישראלי ממש כשם שתאגידי ענק בינלאומיים אחרים, כדוגמת מיקרוסופט, פייסבוק וגוגל, פועלים בו. בית המשפט העליון הבהיר כי חברה בינלאומית המשווקת את סחורתה ללקוח ישראלי צריכה לצפות כי תיתבע בישראל ... הלכה זו חלה, ואף ביתר שאת, כשמדובר בתאגיד ענק בינלאומי המשווק את מוצריו ושרותיו לעשרות ומאות אלפי לקוחות בישראל, שרובם המוחלט הם עסקים זעירים וצרכנים פרטיים. העובדה שפעילותם של תאגידי הענק הללו נעשית באופן עיקרי או בלעדי באמצעות האינטרנט, איננה מקנה להם חסינות מפני התדיינות בבתי משפט בישראל ועל פי הדין הישראלי. אם תאמר אחרת, צפויים אנו למצוא עצמנו במצב בו זכויותיו של הצרכן הישראלי יהיו להפקר. התפתחות מסוכנת שכזו, אשר השלכותיה רק ילכו ויחמירו ככל שיתחזק ויתגבר המסחר האינטרנטי, יש לגדוע בעודה באיבה." רציונאל זה מתקשר אף למבחן השלישי לנאותות הפורום והוא שיקולים ציבוריים ושיקולי מדיניות.

" סיכומו של דבר: בחינת מכלול הנסיבות מעלה כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה.

כפי שציינתי בעניין דאון: "על חברות רב לאומיות כגון בוקינג, לקחת בחשבון כשהן פועלת בישראל בהיקף כה נרחב, כי לא רק שהן ירוויחו כסף, הן גם יצטרכו להתמודד עם תביעות משפטיות ועליהן לתמחר סיכון זה בפעילותיהן." לפיכך, דין הבקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט – להידחות.

ערעור על החלטתה של כב' השופטת נ' גרוסמן (בתפקידה כרשמת) מיום 11.05.2017 לפיה "ההכרעה בתיק ע"ר 9906-03-17 (Booking Com B.V. נ' חוטה ואח') לצורך היתר המצאה אל מחוץ לתחום לבוקינג, ככל שתנתן תחול ותחייב גם בתיק זה". הרקע העובדתי המערערת Booking Com B.V (להלן: "Booking") מפעילה אתר אינטרנט להזמנת שירותי מלונאות.

משיב 1 הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד Booking ומשיבה 2, בשל פירסום והזמנה של מקומות אירוח בישראל ללא אפשרות קבלת החזר כספי במקרה של ביטול ההזמנה.

המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לשאלה אחת בלבד, האם תקנה 500(10) מאפשרת צרופו של נתבע זר – כנתבע דרוש גם ביחס לנתבעים רבים נוספים שלא נתבעו כלל, וזאת לאור האמור בסעיף ג' לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בו הוגדרו קבוצות התובעים אותן הוא מבקש לייצג: "הקבוצה המייצגת: 'כלל הצרכנים אשר הזמינו חדרים במלונות בישראל באמצעות אתר ו/או אפליקציות בוקינג קום (להלן: 'אתר' ו/או 'אתר בוקינג') אשר לפי תנאי ההזמנה שהוצגו בפניהם, אינם זכאים להחזר כספי במקרה של ביטול הזמנה, בנגוד להוראות חוק ו/או תקנות הגנת הצרכן, החל מיום כניסת התקנות ו/או החוק לתוקף 15.03.2010'.

...

לאור האמור לעיל, הערעור נדחה.

המערערת תשלם שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

עוד מוסיף התובע כי הנתבעת שייכת לחברת Booking Holdings לה חברות נוספות, בין היתר, Booking.com B.V. כנגדה הוגשה תביעה ייצוגית בעילות דומות לעילות הבקשה בעניינינו וכי ניתן במסגרת ההליך האמור, הוא עניין חוטה, היתר המצאה אל מחוץ לתחום.

דיון והכרעה: הפכתי והפכתי בטענת הנתבעת לפיה הטענות שבפני לא נדונו על ידי המותבים בעיניין בוקינג ובעניין סיליס ועניין חוטה ולא מצאתי כי יש לקבל טענה זו. טענות הנתבעת נדונו לעילא ולעילא והוכרעו בהחלטות מנומקות ומבוססות, שלא מצאתי כי יש לסטות מהן בהליך שבפני ועל כן אני דוחה את בקשת הנתבעת לבטל את היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום ומותירה אותו על כנו.

...

הרחבת חזית; אינני מקבלת את טענת הנתבעת להרחבת חזית.

משכך, הרי שההסבר של התובע היה נדרש בתגובה לטענה זו. בנוסף, בעוד טוענת הנתבעת כי הוספת עילת תקנה 500(7א) לתשובת התובע מהווה הרחבת חזית אסורה, לא מצאתי להידרש לטענה זו משקבעתי כי בענייננו מתקיימת תקנה 500(7) לתקסד"א. סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנתבעת לביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום וקובעת כי ההיתר יוותר על כנו.

הנתבעת תשלם לתובע בגין בקשה זו הוצאות בסך 7,500 ₪.

רקע ותמצית ההליכים המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בוקינג והמשיבה 2 (להלן: "פתאל"), במסגרתה נטען כי בוקינג, המפעילה אתר להזמנת שירותי מלונאות, המותאם גם לשפה העברית, מבצעת הטעה כנגד הגולש הישראלי המזמין באמצעות האתר חדר במלון בישראל, עת, בנגוד להוראות הדין בישראל (סעיפים 17א' ו- 17 ד' לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1982, להלן: "חוק הגנת הצרכן"), המחיר המוצג באתר בוקינג אינו כולל את רכיב המע"מ, עובדה, אשר, לטענת המבקש, מוסתרת מהלקוחות וגורמת אף לפגיעה במתחרותיה של בוקינג.

ביום 19.7.15 ניתנה החלטתי בבקשה לביטול היתר המצאה (בקשה מס' 3) במסגרתה נקבע, כי יש לבטל ההמצאה לידי החברה הישראלית, יחד עם זאת התקבלה בקשת המבקש וניתן לו היתר להמצאת התביעה לחו"ל. בוקינג הגישה ערעור על ההחלטה למתן היתר המצאה לחו"ל, ע"ר 41070-09-15, אשר נדון בפני כבוד השופטת צ'רניאק, במסגרתו הגיעו הצדדים ביום 31.12.15 להסכמה לפיה הדיון בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום יוחזר אלי לצורך דיון בהתקיימותם של כלל הפרמטרים הנדרשים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, להוציא נושא הפורום שכבר הוכרע, וזאת על סמך החומר הקיים בתיק.

...

במקרה שלפניי המשיבה 1 הינה קונצרן תיירות בינלאומי אשר משווק שירותי תיירות למקומות שונים בעולם ומשכך, סבורני כי לנוכח נפח הפעילות הבינלאומי הגדול שאותו מנהלת המשיבה 1 הסיכון כי תתבע לדין באחת מן המדינות בהם היא פועלת הינו צפוי".

המסקנה המתחייבת מהדיון לעיל היא שהוראת החוק והפורום שבהסכם המשתמש בעת הגשת התובענה היא הוראה שדינה בטלות.

על כן אני מקבלת את בקשת המבקש להיתר המצאת התביעה לחו"ל למשיבה כמפורט לעיל.

האם יש לבטל את היתר ההמצאה מחוץ לתחום למבקשת שמקום מושבה בהולנד? רקע עובדתי המשיבה 1 (להלן: "התובעת") הגישה בקשה להכיר בתובענה כייצוגית כנגד המשיב 2 (להלן: "המלון"), כנגד המבקשת (להלן: "בוקינג") וכנגד המשיבה 3 (להלן יחדיו: "הנתבעים").

...

סיכומו של דבר: ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה.

(ה) סיכום: דין הבקשה לביטול ההחלטה בדבר היתר המצאה לחו"ל לבוקינג, להידחות.

החלטתי ניתנת בכובעי כרשם בית המשפט.