מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להטלת עיקולים זמניים או עיכוב ביצוע פסק דין

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בד ובבד עם הגשת התביעה, הגיש המבקש בקשה להטלת עיקול זמני על נכסי המשיבים לשם הבטחת פרעון החוב האמור בתביעה.
בית משפט קמא (כב' הרשמת הבכירה ט' מירום) קבעה בהחלטה במעמד צד אחד מיום 12.9.2023 כי בכפוף להפקדת סך 25,000 ₪ בקופת בית המשפט, ביצוע פסק הדין יעוכב עד למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין.
...
לטעמי אין מקום בנסיבות העניין, כאשר מדובר בסוגיה פשוטה שבמחלוקת, ולגביה מבוקש להגיש השגה בעוד הדיון בבית המשפט קמא בעיצומו להיעתר לבקשות לו .
לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ בתום 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

המבקש עוד טען כי בבקשת המשיבה אין ולו עילה אחת מהעילות הנדרשות להטלת עיקולים זמניים, כך שהמשיבה לא מסבירה מדוע יש להטיל סעד זמני וכן אינה מפרטת את החשש המחייב את הטלת העיקולים.
על מנת לעמוד על הקף שיקול דעתו של בית המשפט בשאלת עיכוב ו/או ביטול הליכים פעילים בהוצאה לפועל, יש לזכור את תכליתו של חוק ההוצאה לפועל שנועד להעמיד לרשות הציבור מנגנון, באמצעותו יוכל בעל דין לממש פסק דין שניתן לטובתו, וגם מסמכים משפטיים הניתנים לבצוע כמו פסק דין, ובהם שטרי מישכון, משכנתה, שטרות ושיקים, וגם תובענות על סכום קצוב.
על כן, לאחר הגשת ההיתנגדות והעברת הדיון לבית המשפט, קונה בית המשפט את הסמכות לידון בבקשה לעיכוב לידון בהחלטות שניתנו טרם הגשת ההיתנגדות וזאת מכוח עיקרון ההמשכיות הגלום בתקנה 108(ג) לתקנות ההוצאה לפועל ובכוחו לשנות או לבטל החלטות שנתן רשם ההוצאה לפועל ורואים בצו העיקול וצו זמני החלים עליו תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
...
מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לביטול העיקולים.
אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לביטול העיקול על חשבון הבנק ויתר העיקולים וזאת בכפוף להפקדת סכום של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד הורה בית המשפט קמא, בפסק הדין, כי צו העיקול הזמני שהוטל על זכויות המבקשים בבית המגורים, שלא נמכר, ברח' הדקל 15א' בנימינה, יעמוד בתוקפו עד שפסק הדין יבוצע.
לסיכום, מצאתי כי איזון ראוי בין מכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל יימצא בעיכוב ביצוע חלקי, לזמן מוגבל, כמפורט להלן: ביצוע פסק הדין, למעט הסכום שנפסק כהוצאות ההליך ושכר טירחת עו"ד, יעוכב עד ליום 10.9.23, על מנת לתת למבקשים אפשרות לבצע את התשלום מבלי לממש את העיקול שהוטל על זכויותיהם במקרקעין הידועים כחלקה 141 בגוש 10207.
...
הסכום בו חויבו המבקשים בפסק הדין הוא סכום גבוה, ואני סבורה כי הצליחו להצביע על קיומו של חשש שאם יתקבל הערעור, עשוי להיות למשיבה קושי להשיב להם את מלוא הסכום.
על כן, אני סבורה כי ראוי לאפשר להם עיכוב ביצוע לזמן קצר, על מנת לבחון אפשרות כזו.
לסיכום, מצאתי כי איזון ראוי בין מכלול השיקולים עליהם עמדתי לעיל יימצא בעיכוב ביצוע חלקי, לזמן מוגבל, כמפורט להלן: ביצוע פסק הדין, למעט הסכום שנפסק כהוצאות ההליך ושכר טרחת עו"ד, יעוכב עד ליום 10.9.23, על מנת לתת למבקשים אפשרות לבצע את התשלום מבלי לממש את העיקול שהוטל על זכויותיהם במקרקעין הידועים כחלקה 141 בגוש 10207.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נושא התביעות הוא שאלת קדימות זכויות בדירת מגורים ברחוב בן יהודה 158 בתל אביב, בין העיקול הזמני שהוטל לבקשת שראל בתביעה שכנגד שהגישה בתא 5496-01-19 בבימ"ש שלום בתל אביב, לבין הערת האזהרה שנרשמה על הזכויות בדירה לטובת הנתבעת 1 מכוח ההסכמים שנכרתו בינה לבין הנתבעים 5-6 ביום 30.3.16.
התביעה שכנגד הוגשה מתוך שיקולים זרים ובחוסר תום לב. מצבה הכלכלי של שראל בכי רע והיא איננה סולבנטית, אף כפי הודאתה שלה במסגרת ערעור שהגישה על פסק דין שניתן בעיניינה במסגרתו ציינה כי "[...] תוצאותיו הקשות של ההליך הביאו אותה לאי-סולבנטיות [...]". מסקנה זו עולה אף מבקשת שראל במסגרת ההליך שם לבטל את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק הדין בהעדר יכולת להפקיד ערובה מתאימה ומהעובדה כי עד מועד זה חובה הפסוק בסך של למעלה מ-700,000 ₪ לא שולם.
...
אני סבורה כי נוכח התעלמות זו של שראל מהטענות שהועלו ביחס למצבה הכלכלי, אין ספק כי הוא אינו טוב.
לפיכך דומני כי שיעור הערובה אמור להיגזר מהיקף העבודה שאמור להיות משוקע, כשאני לוקחת בחשבון, גם את זכות התובעת שכנגד לנהל את ההליך, ופתיחת דלתות בית המשפט לטענותיה, מול הסכום הנתבע, היעדר אסמכתאות על מצבה הכספי, סיכויי התביעה שכנגד, כפי שפירטתי לעיל, אני סבורה כי סכום הערובה צריך לעמוד על הסך של 250,000 ₪.
החלטתי ניתנת כרשמת.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להגשת העירעור, שהגישו המבקשים בבית משפט קמא, התקבלה, בהחלטתו מיום 12.9.23 וזאת בכפוף להטלת עיקול זמני ברשום על דירת המבקשים הידועה כגוש 11553 תת חלקה 4 הנמצאת ברחוב הפלמ"ח 5 בקריית ביאליק.
...
לטענתה, יש לדחות את הבקשה שכן מדובר בפסק דין הקובע חיוב כספי ובהתאם לפסיקה פסק דין כזה יעוכב במקרים חריגים במיוחד, בהם על המבקש להרים את נטל הראייה ולהוכיח על ידי תשתית ראייתית ועובדתית כי קיום פסק הדין יוביל להתמוטטות כלכלית של החייב וכי במידה ויצליח בערעורו לא יכול המערער להיפרע מהזוכה.
על כן, התוצאה היא כי הבקשה נדחית, במובן זה שעל המבקשים לשלם את מלוא הסכום על פי פסק הדין למשיבה, וככל שלא ישלמו, תוכל המשיבה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגדם לגביית הסכום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו