במסגרת ההליך הגישה הנתבעת הודעה לצד ג' נגד אוריאל, בה טענה כי ככל שתתקבל התביעה נגדה אוריאל הוא המעוול אשר גרם את הנזקים הנטענים בכתב התביעה, בסירובו ליתן לאורית גט. לצד ההודעה הגישה הנתבעת בקשה להטלת עיקול זמני על זכויות אוריאל בנכס המקרקעין שבבעלותו ובבעלות אורית, וניתן צו כאמור (החלטה מיום 26.1.2016).
...
הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הטענות כלפיה, וכן הגישה הודעה לצד ג' כנגד בעלה לשעבר של התובעת, כמי שיצר את הנזק, ככל שנגרם; וזה טוען מצידו כי יש לדחות את התביעה שכן לא ברח ולא עיגן את התובעת, ומכל מקום יש לדחות את ההודעה נגדו.
את מרבית טענותיו של אוריאל הפנה הוא כלפי התובעת-אורית וטען כי יש לדחות את תביעתה, טענות אלו נדחו על ידי כאמור.
מכל מקום, איני סבורה כי בהגשת ההליך האמור ובתוצאותיו יש כדי להטות את התוצאה בהליך הנוכחי למסקנה שונה.
סיכומם של דברים
מכל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, והנתבעת מחוייבת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 260,000 ש"ח.
בנותני דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין, ובכלל זאת גם להיקף ההליך ולפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק, תישא הנתבעת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של התובעת, בסך כולל של 60,000 ש"ח.
כאמור לעיל ומהטעמים שפורטו ההודעה לצד ג' מתקבלת, וצד ג' מחוייב לשלם לנתבעת את סכום הפיצוי וסכום ההוצאות בהם חוייבה לעיל.
