המבקש הגיש הודעה לצדדים שלישיים על סך של 2,000,000 ₪ נגד המשיבות, נתבע-2, רו"ח משיבה-2 וצדדים נוספים אשר היו, בהתאם לנטען, בעלי תפקיד בה או לקחו חלק בפעילותה במועדים הרלבאנטיים.
לפיכך, עתר לצוים אשר יורו למשיבה-2 לחדול מלעשות שימוש פסול ושלא כדין בחתימתו האלקטרונית, לחדול לפעול ללא מתן דין וחשבון מפורט ומסודר של פעילות משיבה 1, להורות על ביטול הערבויות האישיות שניתנו על ידו לגורמים שונים להבטחת התחייבויות משיבה-2 ולהורות על הסרת קיפוחו.
ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ (14.2.16) עמד כב' השופט י. עמית על תכלית סעיף 353א לחוק ועל הבדיקה שעל בית המשפט לערוך בעת שמגיעה לפתחו בקשה לחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות לפי סעיף זה:
"תכליתו העיקרית של חוק החברות הנה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים ... לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטירחה הצפוי, וסכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הנה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מינהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות...". (פס' 4)
ומהכלל אל הפרט, המשיבות הנן חברות בע"מ. בתשובתן, לא התייחסו המשיבות לחוסנן הכלכלי וכושר פרעונן פרט לציון העובדה כי שילמו את הפקדון הנידרש במסגרת הבקשה להטלת עיקולים זמניים.
...
לאור האמור לעיל, לא שוכנעתי, כי נסיבות המקרה שלפני מצדיקות לפטור את המשיבות מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.
לפיכך, דין הבקשה שלפני להתקבל וזאת בהתאם להוראות סעיף 353א לחוק.
לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלבנטיים, סכום התביעה, העובדה כי המדובר במשיבות שהינן חברות בע"מ, שיעור שכר הטרחה וההוצאות שעשויות להיפסק, תוך איזון עם הצורך שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני המשיבות וכן לאור העובדה כי המשיבות הפקידו כבר סך של 300,000 ₪ בקופת ביהמ"ש, ראיתי לנכון לחייב בהפקדת ערובה נוספת על סך של 100,000 ₪, כאשר אני קובעת כי שתי הערובות גם יחד ישמשו הן להבטחת ההוצאות במסגרת ההליך, ככל שיפסקו והן לנזקי הנתבעים כתוצאה מהטלת העיקול.
