בקשה להטלת סנקציה כספית על אם בגין סיכול מפגשים עם בתה

לפניי בקשה שלישית (להלן: "הבקשה השלישית"), מטעם האב להטלת סנקציה כספית על האם בגין סיכול 10 מפגשים עם בתם המשותפת ***, ילידת 00.00.2018 (להלן: "הקטינה").

...

לאור מסקנה זו, מצאתי מקום להטיל סנקציה כספית על האם, בשל אי קיום מפגש זה. מפגש מיום 9.9.2021 17 לטענת האב – האם הגיעה עם הקטינה למרכז הקשר, אולם סירבה לקיים את המפגש ועזבה לאחר דקות.

הכרעה – בתמיכה לטענת האם צורף אישור רפואי, ממנו עולה כי ביום 9.9.2021 אחת הקטינות נפלה בבית הספר ונזקקה לטיפול רפואי ולכן סבורני כי המפגש לא התקיים מסיבה מוצדקת ולא מצאתי שיש מקום להטיל סנקציה כספית על האם בגין אי קיום מפגש זה. מפגש מיום 23.9.2021 עפ"י עמדות הצדדים המפגש בוטל ע"י האב.

9 הכרעה – בתמיכה לטענה זו צירפה האם אישור לפיו אחת הקטינות שהתה בבידוד עד ליום 5.10.2021 ולכן סבורני כי המפגש לא התקיים מסיבה מוצדקת ולא מצאתי שיש מקום להטיל סנקציה כספית על האם בגין אי קיום מפגש זה. מפגש מיום 7.10.2021 לטענת האב – האם הגיעה למרכז הקשר אך לא אפשרה את המפגש, קיללה את האב ואת צוות מרכז הקשר ועזבה לאחר 2 דקות.

גרירת רגליים ומתן אפשרות להורה המנכר "למשוך זמן" עלול לסכל את אפשרות שקום היחסים.

ברם, בתביעה האב ביקש גם שיוטלו סנקציות על האם ככל שלא תשתף פעולה עם מפגשים וככל שלא תידאג להביא את הקטין למפגשים.

קיימת עילת תביעה לכאורה המצדיקה נקיטת צעדים לצורך חידוש הקשר בין האב לקטין ומאזן הנוחות נוטה לטובת הטלת סנקציות כבר בשלב מקדמי זה. זאת, מאחר שהנזק שעלול להגרם הן לקטין והן לאב אם לא יינקטו פעולות לחידוש הקשר באופן מידי, עולה בהרבה על הנזק הממוני שייגרם לאם, היות שניתן יהיה להשיב את הכספים בחזרה והנזק לאם הוא בר תיקון.

או בא-כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

הורה שמעוניין בחידוש קשר יוצר קשר עם המטפל וחושב יחד עמו כיצד להקל על הילד, לעודדו להגיע לטפול וכיוצ"ב. במשפחה זו האם לא פנתה אלי מעולם, לא יצרה עמי קשר, לא ראתה אותי, או שוחחה עמי ואף הפגינה היתעלמות מכוונת מכל מה שקשור לחידוש הקשר כך שהתנגדותה אינה קשורה לטפול או אלי אלא לחידוש הקשר עצמו בין הבת לאב".

...

לקראת נעילה סבור אני כי המצב אליו נקלענו אינו אלא פרי התנהגות מתמשכת של האם, שהיא בבחינת ניכור הורי, שלא יימצא לו מרפא בלא התערבות.

סוף דבר התובענה מתקבלת – הקטין ימשיך להיות מטופל לעניין חידוש הקשר במכון "מפגשים", ובשל התנהלותה תישא האם ב- 80% מעלות המכון – האב יישא ביתרה.

אני מורה ללשכה לסיוע המשפטי למנות לקטין אפוטרופוס לדין, אשר גם ישמיע קולו, גם יפעל כפי טובתו וימליץ לקטין ולבית המשפט בהתאם.

מדובר בקטין בן כ- 13.5 שנים וקטינה בת כ- 15.5 בתאריך 30.12.21 היתקיים בפני דיון במסגרתו התברר כי זמני השהות בין האב ובין הקטינים ממשיכים שלא להתקיים כסדרם.

האב טען כי האם מסכלת את זמני השהות ובקש כי בית המשפט יטיל סנקציה על האם בשל הפרתם.

, היתקיימו בתשובת המשיבה נטען כי המניע לבקשה הוא "הטלת סנקציות והטלת אימים על הקטינים ועל

ראו בהקשר זה גם תמ"ש 4287-07-15 פלונית נ' אלמוני מיום 30.4.17 סעיפים 8-9 לפסה"ד. 22 ; דרך אחרת לאכוף זמני שהות היא מכוח סעיף 7 לחוק בית המשפט לעינייני מישפחה, התשנ"ה 1995- הפחתת מזונות (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 701 ואילך בפסה"ד שם); הליכי ביזיון בית המשפט והליכים פליליים הכוללים אף סנקציית מאסר; סנקציות כספיות – תשלום 25 "קנסות" או "פיצויים בגין הפרה" (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 26 בפסה"ד); פיצוי במסגרת תביעת נזיקין (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף ואילך לפסה"ד שם); העברת המשמורת; הכרזה על קטין כנזקק ואף הוצאתו מבית שני ההורים למרכז טפולי (רמ"ש 55946-11-16 פלוני נ' פלונית, מיום 5.3.19 סעיף 770 ואילך לפסה"ד שם) ועוד.

הורה של יגיע למפגש שנקבע על ידי המומחית או לא יביא את הקטינים למפגש עם המומחית, וזאת ללא אישור בית המשפט מראש, ישלם להורה השני בגין אובדן זמנו סך של 500 ₪ וסך 350 ₪ למומחית.

...

אני דוחה את עמדת האם.

האם תפקיד סך של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 15 יום, בהמשך אבחן מתן הוראות לגבי סכום זה. נוסף על כך, אני מורה כי החל מהיום בגין כל מפגש שלא יתקיים, אם לא יהיה לכך אישור בית המשפט מראש, תשלם האם לאב, בגין בזבוז זמנו והמתנתו, סך 500 ₪ וסך של 300 ₪ בגין כל שיחת טלפון שלא תתקיים אלא אם האב פגש את הקטין או הקטינה עימם לא שוחח באותו יום.

כמו כן ביקש לבצע את המפגשים עם הקטינים במרכז קשר.

עוד עלה מפרוטוקול הדיון כי הקטינים יר' וא' טרם החלו בקבלת טפול ריגשי, לטענת האם בשל קשיים שהערים האב , בדיון הביע האב הסכמה לאבחונים ולטיפולים הנדרשים.

על המשפחות ובעלי הדין להבין, כי כפי שהם נערכים לשינוי מקום המגורים, חודשים ולעתים שנים מראש, כך יש גם להכין הילדים וכך גם יש לעתור מבעוד מועד לבתי המשפט ולא להותיר זאת "לדקה התשעים" (הדבר צריך להשקל גם באופן ניהול הליך יישוב סיכסוך ובשקילת הגשת בקשת קיצור תקופת עיכוב הליכים).

ביום 20.09.23 ביקש האב להטיל סנקציה כספית בגין הפרת זמני שהות, בתגובה טענה האם כי "פספסה את הפגישה במרכז הקשר" שהיתה קבועה ליום 18.09.23 בתום לב, וביום 21.09.23 דיווח האב כי החל לעבוד בעבודה חדשה ב***** (ב****), וכי לאם יש בן זוג המתגורר במקום מגוריהם החדש וזו הסיבה האמיתית להעתקת מקום המגורים של האם.

לציין כי המרחק בין ל' למקום מגוריהם החדש אמנם אינו זניח, אולם אין מדובר במרחק משמעותי המסכל קיום זמני שהות באמצע השבוע.

בסופ"ש האם תביא את הקטינים לבית האב והאב ישיבם במוצא"ש. על מנת לוודא כי האם תקפיד על הבאת הקטינים לאב, ונוכח המנעותה מהבאת הקטינים למפגשים במרכז הקשר, אני רואה לנכון להזהיר את האם כבר בשלב זה כי ככל שהאם לא תסיע את הקטינים לשם קיום זמני השהות – היא תחוייב בסנקציה כספית בגין כל ביטול (אלא אם ייקבע מועד חליפי).

...

ובמפגש שהתקיים בסופו של דבר רק עם י' צויין כי י' חייכה והייתה שמחה, האווירה היתה טובה ובתום המפגש היה לה קשה להיפרד מהאב.

באיזון כלל השיקולים שפורטו לעיל, ולאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, אני מקבלת את המלצות התסקיר, ומאשרת את בקשת האם להעתיק מגורי הקטינים ל****, ורישומם למסגרות חינוך בשטחי המועצה המקומית ******.

בנסיבות אלה, אני מורה כי עד למתן החלטה אחרת זמני השהות בין הקטינים לאביהם יתקיימו אחת לשבוע באמצע שבוע (ביום שיתואם בין ההורים), מתום המסגרת החינוכית ועד לשעה 19:30.

לפיכך, אני מורה כי הצדדים יבחנו את מסגרות החינוך הקיימות בשטחי מ.מ *****, ומפצירה בצדדים לנסות הגיע להסכמות בעניין רישום הקטינים, מתוך ראיית טובת הקטינים, לרבות צרכיהם, התאמתם לרוח בית הספר, לאופיין של הכיתות בבית הספר, קרבה לבית האם, היכרויות בין הילדים שנוצרו לאחר המעבר, ושאר שיקולים רלבנטיים.

השופט נפתלי שילה: לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 18.7.22 ועל שש החלטות שניתנו לאחר פסק הדין מימים 15.8.22, 21.8.22, 14.9.22, 20.9.22, 29.9.22 ו – 14.10.22 (כב' השופטת איריס אילוטוביץ סגל) שבמסגרתם נקבעו זמני השהות של המשיב עם בתם של הצדדים, נקבע ששם המשפחה של הקטינה יישא אף את שם משפחתו של המשיב ונפסקו מזונות לקטינה.

האב אף נאלץ להגיש בקשה להטלת סנקציות כספיות על האם לאור סיכול הסדרי השהות על ידה.

ב"כ האם הציעה שהמפגשים עם האב יהיו בימים שני ורביעי ואולם היא ביקשה שלא יהיה רצף של שלושה ימים כי הילדה קטנה (עמ' 33 שורות 27-30).

...

לפיכך, מאחר שלא קיימת כיום כל הצדקה לאי הוספת שם משפחתו של האב, הערעור נדחה בנוגע לרכיב זה. כפי שציין ביהמ"ש בעמ"ש 59604-12-17 א.מ. נ' ה.ז. (21.1.19): "מבחן "טובת הקטין" הוכר בפסיקה כשיקול שצריך לעמוד תמיד לנגד עיניו של בית המשפט, והוא שיכריע גורל תביעה לשינוי שם לרבות שם משפחה".

מכל הנימוקים הנ"ל יש לדחות את הערעור על פסק הדין בכל הנוגע להכרעות בנושא הסדרי השהות.

בכל הנוגע לערעור על ההחלטות – אני סבור שיש לדחותו.

סיכומו של דבר: אציע לחברותיי לדחות במלואו את הערעור בעמ"ש 48530-10-22 שעסק בהחלטות, לדחות את הערעור בעמ"ש 48530-10-22 בכל הנוגע לרכיב פסק הדין בנושא הסדרי השהות ולקבל את הערעור בכל הנוגע לפסק הדין למזונות.