בקשה להטלת היטל ביוב על העתקת קו ביוב

כך למשל, אם יש שוני בזכויות הבנייה בכל חלקה, אם בחלקה כלשהיא נידרשת עבודת תשתית נרחבת יותר, כך כאשר קיימות מיגבלות בנייה שאינן נובעות מהוראות התכנית המשביחה (כגון צורך להעתקת קוי חשמל, ביוב וכדומה).

מבלי לפרט את כל ההוראות והתנאים, נבהיר כי כל המבקש לבצע חזוק מבנים על פי תכנית החיזוק, יכול לזכות בהיתר לבניית תוספות בניה מרובות, לרבות הרחבת הדירות הקיימות והוספת יחידות דיור נוספות, לסטות מקוי ביניין, להוסיף קומות במבנים קיימים, להגביה את המבנה ועוד.

משמע, גם מקום שבו תכנית מתאר ארצית כוללת הוראות המאפשרות זכויות בנייה נוספות במקרקעין שבתחומה, וגם אם ניתן להוציא מכוח תכנית המתאר הארצית היתרי בנייה, אין בכך די כדי להטיל על בעל הזכויות במקרקעין חבות בהיטל השבחה כל עוד לא הוכח שהתכנית הארצית קונקרטית דיה, כלומר שהוכח כי התכנית הארצית קבעה הוראות מפורשות לגבי מקרקעין מוגדרים.

...

הסייגים בתקנון תכנית החיזוק אפילו הייתי מגיע למסקנה כי זכויות על פי תכנית החיזוק יכולות לשמש בסיס להערכת שווי מקרקעין במצב הקודם, לא היה בכך להועיל למערערים, שכן בנסיבות המקרה חלים סייגים לתחולת תכנית החיזוק.

סעיף 6.2 לתקנון התכנית מורה: הוראות שנקבעו בתכניות מאושרות שעניינן פינוי מבנים ובניית מבנים חדשים במקומם (״פינוי-בינוי״), עדיפות על הוראות תכנית זו. מלשונו של סעיף 6.2 לתקנון תכנית החיזוק מתחייבת המסקנה כי תכנית החיזוק לא חלה, ולא ניתן לבקש היתר מכוחה, מקום שבו על פי תכנית מפורטת נקבעו הוראות בדבר הריסה ובנייה ללא קשר לשאלה האם עסקינן בתכנית פינוי בינוי כהגדרתה בחוק התכנות והבנייה ובחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו- 2016, אם לאו.

סוף דבר בשים לב לכל האמור, הגעתי למסקנה כי בהערכת שווי החלקה במצב קודם אין לכלול את שווי פוטנציאל הזכויות על פי תכנית החיזוק, ועל כן דין הערעור להידחות.

המערערים ישלמו למשיבה הוצאות ההליך בסך של 10,000 ש"ח. המזכירות תעביר סך זה למשיבה מכספי הפיקדון שהפקידו המערערים.

ראו גם סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב) המורה כי "בבצוע עבודות ביוב לפי חוק זה תמנע הרשות המקומית ככל האפשר מגרימת נזק ותשלם פיצויים בעד כל נזק שגרמה בבצוע עבודות אלה" ובהמשך לו סעיף 8 הקובע כי "ביוב שהונח על ידי הרשות המקומית בתוך תחומה, הן לפני תחילתו של חוק זה והן לאחר מכן, הוא קנינה של הרשות המקומית". התובע מבסס את עילות תביעתו על חובותיה של הנתבעת הקבועות בחוק ולפי טענתו, לנוכח העובדה כי הנתבעת הפרה את החובות המוטלות עליה על פי הדין הוא זכאי לתבוע את נזקיו מכוח הוראת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

כך גם אין חולק כי העברת צנרת תשתית הביוב בתוך הנכס של התובע נעשה בהסכמה וכתנאי למתן היתר הבניה וכי העתקת הקו נעשתה על ידי התובע על חשבון אגרות הבניה והיטלים.

ככל שנוגע לבקשת התובע לחיוב הנתבעת בתשלום דמי שימוש שנעשה במרתף הבניין בבעלותו, בשטח של 12.6 מ"ר בו הונח קו הביוב במשך 7 השנים שקדמו להגשת התביעה ובסכום של 30,000 ₪ המוערך לפי שווי חודשי של 250 ₪ והפיצוי בגין הפקעת השמוש בחלק מהחניון לצמיתות להצבת קו ביוב.

...

התוצאה לאור כל המפורט לעיל אני מורה כדלקמן: הנתבעת תדאג לסילוק קו הביוב מתחומי הנכס בתוך פרק זמן של 60 ימים מהיום ותישא בהוצאות הכרוכות בפינוי וסילוק הפסולת והשבת המצב לקדמותו.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של 211,373 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל (169,207 ₪ + 7,000 ₪ + 12,000 ₪ + 23,166 ₪).

לאחר שקבעתי כי הנתבעת והצד השלישי ישאו באחריות במשותף, בחלוקה שווה, בפיצוי התובע בגין הנזקים שהוכחו, אני מחייב את הצד השלישי להשתתף במחצית הסכום בו חויבה הנתבעת (105,686.50 ₪) ולשלם סכום זה לנתבעת.

לטענת התובע, הרשות המקומית איננה תוהה בשאלת בעלותו בנכס כשהיא גובה ממנו אגרות והיטלים אך מטילה ספק בבעלותו כשהוא נזקק לשירותיה.

לחילופין טענה המועצה כי התובע השלים עם קיום קו הביוב על פני שנים רבות דבר המהוה הסכמה מפורשת להמשך קיומו; לא התובע, ולא אדם אחר שיש לו זיקה למקרקעין, הביעו כל היתנגדות להנחת או השארת הקו בחצריו, עד להגשת התביעה דנא, דבר שיכול גם ללמד על כך, לטענת המועצה, כי הקו תפקד כיאות ובאופן תקין כל השנים.

בדיון בבקשה למתן צו מניעה אשר היתקיים ביום 10.07.2017 במעמד הצדדים (לפני כב' השו' פלג - קימלוב), הצדדים הסכימו, מבלי להודות צד בטענת הצד שכנגד, כי בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה תוך שהצדדים יבחנו את האפשרות להעתקת קו הביוב ככל שהדבר אפשרי מבחינה הנדסית (ראו: עמ' שורות 18-22).

על הנתבעות מוטלת אחריות כלפי התובע להמנע מהצפות בחלקתו, גם אם קו הביוב הותקן כדין.

...

התובע גם לא הבהיר במסגרת טיעוניו וסיכומיו את הבסיס החוקי לדרישתו זו ודינה להידחות מטעם זה בלבד.

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 להידחות.

נוסף על כך, תשלם הנתבעת מס' 1 לתובע הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

לאחר חתימת ההסכם, הגיש התובע לנתבעת 3 בקשה לקבלת היתר לבניית בית על המיגרש, ואז התברר כי במגרשו עובר קו ביוב צבורי (ועל כן לא ניתן לבנות במיגרש, אלא אם יועתק מיקום הקו) וכן כי המדרכה הציבורית חורגת כמטר אל תוך מגרשו של התובע, ועל כן לא ניתן בית על המיגרש, עקב סמיכותו למדרכה.

בהודעה לצד שלישי נטען, כי ביחס לסכומים הבאים הייתה מוטלת על הנתבעת 3 החובה לשלם: · סך של 111,286 ₪ בגין הטיית קו ביוב ודמי הקמה: נטען, כי העתקת קו הביוב הייתה אמורה להתבצע על ידי הערייה, מכוח היתחייבותה בתב"ע. · תשלום היטל דרכים (79,035 ₪) ותשלום היטל ביוב (9,091 ₪): נטען כי הנתבעים התחייבו לשאת בהיטלי פיתוח החלים על החלקה, נוכח התחייבות מפורשת שניתנה על ידי הנתבעת 3 כי לא תיגבה את היטלי הפיתוח החלים על החלקה.

...

כפועל יוצא של דחיית בקשתה של הנתבעת 3 להורות על מחיקת ההודעה לצד שלישי נגדה, אני מורה לנתבעת 3 להגיש כתב הגנה להודעה לצד שלישי, וזאת בתוך 60 ימים (למען הסר ספק, ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים).

עוד אני קובע ישיבת קדם משפט ליום חמישי, 4.1.2024, שעה 09:00.

עקב שינויים בסדרי עבודתי, ועל פי הנחיית נשיאת בית משפט השלום במחוז חיפה, כב' השופטת ש' אייזנברג, אני מורה כי התיק ימשיך להתנהל בפני, אך הדיון יתקיים בבית משפט השלום בחדרה, ולא בבית משפט השלום בחיפה.

בדצמבר 2002 ביקשה העותרת לבנות במקרקעין מבנה בן 4 קומות משולב משרדים ומסחר ותחנת דלק, שסך שיטחו הבנוי 4,355.97 מ"ר. עם הגשת הבקשה להיתר בנייה נדרשה העותרת לתשלום היטלי פיתוח בסך 1,117,099.9 ₪.

במסגרת הוצאת היתרי בנייה, שילמה העותרת היטל כבישים עורקיים, היטל תעול, וכן הנחת צנרת, ביב מאסף, ביב צבורי ומכון טיהור.

(א) היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס - בהתקיים אחד מהמקרים האלה: (1) תחילת סלילת רחוב גובל בנכס; לענין זה, "תחילת סלילה" - גמר תכניות לבצוע של הרחוב הגובל וכן אישור של המהנדס לפיו בכוונת העיריה לצאת למכרז לבצוע עבודות סלילת הרחוב הגובל או להיתקשר כדין בדרך אחרת לבצוע עבודות כאמור בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור; (2) בשל הוספת בניה או בניה חדשה בנכס.

המונח "סלילת רחוב" מוגדר בחוק העזר בצורה רחבה, באופן הבא: "סלילת רחוב" – סלילת כביש או מדרכה או רחוב משולב או הרחבתם, לרבות עשיית עבודות אלה: (1)   הכנת תכניות לסלילת רחוב ואישורן; (2)   העתקת עמודי חשמל, רמזורים או טלפון, עקירת עצים או נטיעתם מחדש, הריסת מבנים ישנים ופינוי ההריסות, התקנה מחדש, או סילוק של ביבים, תעלות או צנורות מים ונקוז, בורות שפכים, כבלי חשמל או טלפון או כבלי תשתיות אחרות, סילוק או העתקת סככות או תחנות אוטובוסים, ובילבד שהעבודות כאמור נעשו עקב או לצורך סלילת רחוב; (3)   התאמת רחוב מבחינת שיפועיו ומפלסיו לרחובות הסמוכים לו, כיוון כניסות, מדרכות וגדרות של רשות היחיד אל מפלסי הרחוב הנסלל; (4)   חפירה, מילוי, פילוס; (5)   הנחת רובד חומרי מחצבה, בטון, אספלט או חומר אחר שהונח על פני האדמה כיסוד לכסוי או כדי לשמש באופן זמני לתנועה; (6)   בניה ושינוי של קירות תומכים, מדרגות, אבני שפה, צדי דרך, גדרות מגן, קירות גבול, מתקני בטיחות ועבודה בנכס גובל ברחוב הדרושה לסלילה או עקב פעולות הפקעת מקרקעין או הכשרת שטח הכרוכות בסלילה; (7)   ריצוף שבילים, סידור שדרות, מדשאות, מיזרקות, בריכות, ספסלים, פרגולות, רהיטי רחוב אחרים, נטיעת עצים או צמחים, סידורם וגידורם, התקנת תחנות אוטובוס או תחנות המתנה, לוחות מודעות, מעקות בטיחות; (8)   התקנת תאורה ברחוב, לרבות התקנת רמזורים; (9)   הצבת תמרורים וסימון דרך לכלי רכב ולהולכי רגל, בין על ידי שלוט או סימון בצבע ובין בדרך אחרת; (10)  בניית גשרים ומעברים תת–קרקעיים לכלי רכב ולהולכי רגל; (11)  בניית או הקמת קירות או סוללות אקוסטיים; (12)  עבודה אחרת הדרושה לסלילת רחוב או קשורה בה".

על פי האסמכתאות שצרפה הערייה, בפרויקט חניון איזור תעשיה – רח' בנאים שולם באפריל 2021 עבור עבודות עפר, מיתקני חשמל, פיתוח נופי, גינון והשקיה, עבודות עפר ואספלט וקוי מים ביוב ותעול.

...

ניתן איפוא להחיל את היטל השצ"פ על הנכס של העותרת, הגם שהוקם קודם לחקיקת חוק העזר, ככל שמתקיים זיקת הנאה בין הנכס לבין השצ"פ. אין בידי לקבל את טענת העותרת, כי העבודות בעקבותיהן קמה הדרישה אינן עבודות שצ"פ, כי אין לה זיקת הנאה לשצ"פ וכי דרישת התשלום פגומה.

סוף דבר – העתירה מתקבלת בחלקה בעניין היטל תיעול ובעניין קיזוז היטל סלילת כביש עורקי שנגבה מהעותרת בעת קבלת היתרי הבנייה.

המשיבה תשלם לעותרת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪.