בקשה להחרגה מהסדר נושים בתיק הקפאת הליכים

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פר"ק 2419-07 משרד הפנים-היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' עיריה טייבה ואח' לפני כב' השופט איתן אורנשטיין, סגן נשיאה מספר בקשה:271 המבקש דעסאן דעסאן ע"י ב"כ עו"ד ג'אד אל נאשף המשיב עו"ד אבנר כהן – הנאמן להסדר נושים של עריית טייבה ע"י ב"כ עו"ד עדו עינת פסק דין

בהחלטתי ציינתי כי הבקשה הוגשה בתיק בקשה שאינה רלוואנטית ושהינה בקשה סגורה ומשכך היה על המבקש להגיש בקשה כמתחייב, אך כזו לא הוגשה.

מעבר לידרוש אציין שלא ברור מדוע הבקשה דנן הוגשה באחור כה רב והדבר לא נעשה בעבר בעת שהוגשה העתירה המנהלית או הבקשה להחריג את התביעה מהליך הקפאת ההליכים של הערייה.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהוראות הדין והפסיקה, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

גם אם בוטל העיקול בשלב מסויים אין זה מחייב את המסקנה שהחוב נפרע כגרסתו.

סוף דבר מכלול הטעמים המנויים לעיל, מובילים למסקנה המתבקשת לפיה המבקש לא עמד בסף ההוכחה הדרוש ועל כן דין הבקשה להידחות.

הבקשות למתן צו חידלות פרעון והקפאת הליכים בבקשות נטען שהסדר הנושים קרס, החברות אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי נושיהן, וכאשר בעלי תפקידים בכירים וביניהם מנכ"ל וכן סמנכ"ל הכספים של החברות, התפטרו מתפקידם.

החברות סבורות שההסדר העתידי הוא רק שינוי של ההסדר הקיים ומשכך אף הגישו תחילה את הבקשות תחילה במסגרת תיקי ההסדר הקיים, כאשר לעומתה סבורים הנושים האמורים שמדובר בהסדר חדש ותוך שהבנק טוען שיש למנות בעלי תפקידים אחרים למימוש השיעבודים.

קבוצות הרכישה בפרויקטים "פסגות אפק" ו"פסגות על הפארק" במודיעין, מבקשות להחריג את הפרויקטים ואת הערבויות הבנקאיות שהונפקו לטובתן מההליך.

...

על רקע האמור הוגשו מספר ימים לאחר מכן הבקשות שלפני.

סוף דבר הגעתי לידי מסקנה שלעת הזו החלופה של נקיטה בחלופה של סעיף 20 לחוק של המשך הצווים הזמניים עדיפה על פני אפשרויות אחרות, ובראשן מתן צו פתיחת הליכים, בין שמטרתו שיקום ובין שמטרתו פירוק.

עוד שוכנעתי שיש מקום שהנאמנים הקיימים יקבלו סמכויות לניהול החברות בתקופה האמורה.

אשר על כן, אני מורה בזאת כדלקמן: ניתנים בזאת צווים כאמור בסעיף 20(א)(1) ו- (3) לחוק, משמע איסור ביצוע דיספוזיציה בנכסי החברות וכן ניתן צו הקפאת הליכים לגביהן.

מימוש נכסים בעלי ערך של למעלה מ-50,000 ₪ וכל פעולה שלא הוזכרה לעיל, יצריכו פנייה לקבלת אישור מראש של ביהמ"ש. לקראת הדיון שהתקיים ביום 3.10.2019 בבקשה למתן צו הקפאת הליכים, הגישו חלק מהנושים בקשות להחרגת נכסים מצו הקפאת ההליכים ומתן היתר למימוש אותם נכסים בטענה, כי נכסים אלה אינם נחוצים לפעילותה השוטפת של החברה.

הממונה יתבקש להגיב לכל בקשה במסגרת תיק זה במהירות המתבקשת, כדי שניתן יהיה לקדם כראוי את עינייני ההפעלה, ההבראה והסדר הנושים.

...

  אני מורה כי במהלך תקופת ההפעלה והחל ממועד מתן צו זה לפתיחת הליכים וכן כל עוד הצו בתוקף, לא תיפרע כל ערבות בנקאית שהוציא תאגיד בנקאי לטובת נושה של החברה, אלא באישור בית המשפט.

אני מורה כי בתקופת ההפעלה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברות, אלא באישור בית המשפט.

  אני מאשר לנאמן לגבש תכנית הבראה מפורטת לחברה, וכן לגבש הצעה להסדר נושים, אך ככל שהנאמן, אחרי בדיקה, יסבור כי האפיק הראוי והנכון הוא מסלול של פירוק החברה, יודיע על כך לבית המשפט.

בבית המשפט העליון רע"א 3689/18 ע"א 3691/18 לפני: כבוד הרשמת שרית עבדיאן המבקשת: כינרת רד ליין השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד ליאור מזור 2. רו"ח אשר אנגלמן 3. כונס הנכסים הרישמי סיווג הליך ][]החלטה

לאחר מכן, ביום 14.2.2018, הגישה המבקשת-מערערת בקשה להחרגת כספים אשר נימצאו בחשבונה של החברה ואשר מוחזקים כיום בקופת הכנוס של החברה.

בהתאם, סיווגה של החלטה אשר ניתנה לאחר אישור הסדר הנושים תלוי באופי ההחלטה – כאשר היא טפלה לפסק-הדין העקרי שקדם לה מדובר ב"החלטה אחרת" וכאשר היא עומדת על רגליה שלה מדובר ב"פסק-דין" (ראו: רע"א 2081/13 ויסקינד נ' נידר, חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (בהקפאת הליכים), פסקה 15 (21.6.2013); ע"א 6947/03 שמעוני נ' קו-אופ הריבוע הכחול אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (27.1.2004); ע"א 1027/07 אויפמן נ' הייסם כרוף בע"מ, פסקה 3 (23.7.2007); ע"א 9241/12 התכוף תעשיות (מקבוצת ברנד) בע"מ נ' רו"ח עליזה שרון - נאמנת להסדר הנושים, פסקה 4 (4.8.2013)).

החלטתי זו תתויק גם בתיקי השופטים בע"א 3691/18.

...

לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושקלתי בעניין הגעתי לכלל דעה כי עומדת למבקשת-מערערת (ומעתה: מערערת) זכות ערעור על ההחלטה, ולפיכך יש להורות על מחיקת בקשת רשות הערעור שהוגשה.

בענייננו, סבורני כי החלטתו של בית המשפט המחוזי הכריעה במחלוקת מהותית בין המערערת לבין הנאמנים באשר לטענה לקיומם של יחסי נאמנות ולמתן קדימות למערערת על פני הנושים האחרים.

אשר על כן, אני מורה על מחיקתה של הבקשה למתן רשות ערעור (רע"א 3689/18).

החלטתי זו תתויק גם בתיקי השופטים בע"א 3691/18.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו חדל"ת 24622-10-20 אוברגוט ואח' נ' ק. פסגות ישראל בע"מ ואח' חדל"ת 5435-11-20 ק. פסגות ישראל בע"מ נ' א.ב קבוצת רילטי אקזקיוטיב ישראל בע"מ ואח' חדל"ת 5332-11-20 ק. פסגות ישראל בע"מ נ' ח.ט פסגות נדל"ן בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:34 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא מבקשים 1. אלישע יוסף 2. מיכל יוסף ע"י ב"כ עו"ד ליאורה בירן משיבים 1. עו"ד שאול ברגזון, נאמן בהליכי חידלות פרעון בעצמו 2. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב החלטה

וכפי שנפסק בענין דומה: "האישור הוא חריג ויינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות המצדיקות זאת כמפורט בסעיף. כעולה מדברי ההסבר לחוק, המטרה היא לרכז את כל הדיונים המשפטים הקשורים לתאגיד בבית משפט אחד כדי לנהלם ביעילות ובמהירות ועל מנת למנוע ביזבוז של משאבי התאגיד. (ה"ח ממשלה 1027, כ"ב באדר א' התשע"ו 2.3.16, בעמ' 627). ... לא מצאתי בטיעוני המבקש טעמים מיוחדים הנוגעים לטבעו ומורכבותו של ההליך המשפטי. עסקינן בתביעת פיצויים בגין הפרת ההסכם, שנכרת לא רק עם המבקש אלא עם כלל הרוכשים ובאופן שגם אלה עשויים לבקש לנהל הליכים נגד החברה בקשר לאותו הסכם. מצב דברים זה אינו רצוי בייחוד בשל העלויות הכרוכות בכך ואפשרות הפגיעה ביתר הנושים. אין מניעה שהמבקש יגיש תביעת חוב, כמו יתר הנושים, זאת על מנת שלא לפגוע בעיקרון השויון בין הנושים ובקופת הסדר הנושים." (דברי כב' הנשיא א' אורנשטיין בחדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 8847-12-19 ידאל סמואי נ' הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי (פורסם בנבו, 06.07.2020)‏‏).

זאת ועוד, דחיית בקשת ההחרגה של המבקשים לא תימנע מהם להמשיך ולנהל את תביעתם נגד כל הנתבעים האחרים, ויש רבים כאלה, שאינם החברות שבפרוק, שהרי בקשר לנתבעים אלה לא חל צו של הקפאת הליכים.

...

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להחריג את תביעתם של המבקשים מהליך חדלות הפירעון הקולקטיבי.

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, קובע כי במסגרת הקפאת הליכים נגד תאגיד: "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;" מכאן שברירת המחדל היא שלא להתיר קיום הליכים פרטניים מחוץ לגדרו של ההליך הקולקטיבי, אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים חריגה מהכלל האמור, שיסודם בטבעו, מורכבותו וניהולו היעיל של ההליך המשפטי.

משכך, בקשתם של המבקשים להתיר להם לנהל את תביעתם נגד החברות שבפירוק מחוץ לגדרו של הליך חדלות הפירעון- נדחית.