בקשה להחלפת מומחה בתביעת רשלנות רפואית מתוקנת

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי תביעה בעילה של רשלנות רפואית.

בהמשך לאמור, המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של החלפת חוות דעת המומחה מטעמה ותיקון חזית הטענות.

בקביעה זו של בית המשפט המחוזי, שמכיר את התפתחותו של התיק למן שלביו הראשונים והתרשם מדרך התנהלותם של הצדדים, אין מקום להתערב בגדרה של בקשת רשות ערעור זו. לנוכח האמור, הגם חלק מהטענות שמעלה המבקשת אינן לחלוטין נטולות טעם, והגם שלכאורה קיים קושי מסוים ליישב בין החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.11.2023 לבין האמור בהחלטתו מיום 7.9.2023 – הרי שבהנתן השלב הדיוני שבו ניתנה החלטת המחיקה, בטרם הגיע שלב ההוכחות; בהנתן שבית המשפט המחוזי ראה את החלטתו מיום 7.9.2023 ככזו שלא הכריעה בבירור בשאלת האפשרות להגיש תביעה מתוקנת; בהנתן האפשרות לרפא את "ניזקה" של המבקשת בגין הטירחה שתגרם לה באמצעות פסיקת הוצאות בגדריו של ההליך שיוגש מחדש (ככל שיוגש); ובהנתן קביעתו של בית המשפט המחוזי באשר לעיוות דין שעלול להגרם למשיבה, איני סבור כי קמה הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

...

לאחר עיון בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי ובבקשה למתן רשות ערעור, איני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה.

אי לכך, הבקשה נדחית.

בהחלטה מיום 2.6.20 הוחלף המומחה, נוכח טענות המשיבה להכרות בינו לבין מומחה בית החולים, ומונה פר' זאב ויינר, כמומחה מטעם בית המשפט.

"(עמ' 14 שורה 27-31 לפר') הבקשה לתיקון כתב תביעה ע"י צירוף חוות דעת מומחה ביום 10.5.22 הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב תביעה על ידי צירוף חוות דעת מומחה בתחום הפרוקטולוגיה אליה אף צרפה חוות דעת מומחה פרוקטולוג, פרופ' מיכה רבאו.

בית החולים היתנגד לבקשה בטענה כי מדובר בהוספת טענות חדשות שלא בא זיכרן בכתב התביעה וכי הבקשה מוגשת 15 שנה מהארוע ובחלוף כ 7 שנים מהגשת התביעה, לפיכך מדובר בהרחבת חזית חדשה שהתיישנה, ובניסיון למקצה שיפורים לתביעה שקרסה בעקבות חקירת המומחה שלמעשה לא מצא רשלנות בהתנהלות הצוות הרפואי של בית החולים.

...

ומהלכה למעשה – בנדון, אף שמצא בית המשפט להקדים ולשמוע את מומחה בית המשפט, הדבר נעשה מתוך רצון לקצר ההליכים ולבחון שמא יהיה בשמיעתו כדי לחסוך את המשכה של מסכת הליכים ארוכה ואולם הצדדים טרם הגישו את תצהירי העדות הראשית שלהם בתיק והתיק טרם נקבע לשמיעת ראיות סדורה.

סבורני כי החלטת בית המשפט קמא - לפיה מחד, התקבלה בקשת המשיבה לצירוף חוות דעת מומחה פרוקטולוג, ומנגד, נשמרה זכותו הדיונית של בית החולים לתקן את כתב הגנתו ולצרף חוות דעת מומחה מטעמו במענה לחוות דעת מומחה מטעם המשיבה, עומדת בגדרה של – "החלטה המאזנת בצורה ראויה בין השאיפה "להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק לסכסוך" (תקנה 1 לתקסד"א החדשות) לבין האינטרס החברתי להבטיח "קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" תוך "חיסכון במשאבי זמן ועלויות" (סעיף 5 לתקסד"א החדשות)" (רע"א 1061/22 הנ"ל).

סוף דבר הבקשה נדחית.

התובעים החליפו את הייצוג המשפטי, וסמוך לאחר מכן, בתאריך 24/10/22 הגישו בקשתם לאפשר להם לתקן את כתב התביעה באמצעות הגשת חוות דעת נוספת של ד"ר קרול בנסון מומחית לרדיולוגיה (להלן: "בקשת התיקון").

במקרה אחר, בו הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה בתביעת רשלנות רפואית באיבחון בלידה, שבו ביקשו התובעים להוסיף טענה בדבר מיקרוצפלוס (הקף ראש קטן באופן חריג) העיר בית המשפט, שניתן לפרש את המונח עילת התביעה בצורה רחבה לפי "מבחן העסקה או המעשה המובא לדיון". מכאן כאשר כבר בכתב התביעה המקורי נטען שהמשיבה התרשלה בטיפולה הרפואי, על אף שהמונח 'מיקרוצפלוס' לא אוזכר בכתב התביעה המקורי, אוזכרו ממצאים בדבר הקף ראש קטן ובדיקות אולטרסאונד שלפי התיקון היה ניתן ללמוד מהן על קיומו.

...

ובהנתן הפרשנות הרחבה למושג "עילת תביעה" בהקשר זה ולנסיבות שפורטו, המסקנה המתבקשת היא שאין המדובר בעילה חדשה שהתיישנה אלא כתב התביעה המקורי יכול להכיל גם את הטענות הנוספות ואת חוות הדעת הנוספת, שמהווה ראיה ופירוט של הטענות שכבר נטענו.

הנתבעים טוענים שהתובעים לא צרפו תצהיר לבקשתם, לא הסבירו את מחדלם מלעלות את הטענות בעת הגשת כתב התביעה המקורי ואין לאפשר להם כעת מקצה שיפורים לאחר שמונה חודשים בהם התביעה תלויה ועומדת.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, ומשנקבע שהטענות הנוספות בכתב התביעה המתוקן אינן בבחינת עילת תביעה שהתיישנה, דינה של הבקשה לתיקון כתב תביעה וצירוף חוות דעת נוספת להתקבל.

פרופ' אלידן קבע בחוות דעתו, שהתובע נותח לפי בקשתו על ידי ד"ר בר שהוא מנתח בעל שם ובעל נסיון רב בתחום הניתוחי, הוא חתם על הסכמה מדעת כדת וכדין, הכוללת הסכמה לתיקון מחיצת האף והוזהר לגבי אפשרות של בעיות נשימה אחרי הניתוח סיבוך שכיח שאין בהופעתו כדי להעיד על חוסר מקצועיות או רשלנות.

סמוך למועד ההוכחות אשר היה קבוע בתיק בתאריך 30/11/2020, מועד שנידחה מפעם לפעם מסיבות שונות, הגיש התובע בקשה לדחות את המועד, בטענה שהמומחה מטעמו בתחום אף אוזן גרון, ד"ר יובל זוהר, לא יוכל להתייצב בבית המשפט מחמת מצבו הבריאותי ולפיכך התבקש בית המשפט לדחות את הדיון על מנת לאפשר לו להגיש חוות דעת אחרת מטעמו.

בתאריך 3/2/21 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך החלפת חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע בתחום אף אוזן גרון והוספת חוות דעת של ד"ר חרמון.

...

סוף דבר – הנתבע-2 ישלם לתובע סך של 70,000 ₪ בתוספת הוצאות חוות דעת של ד"ר דביר ושכר עדותו, בהתאם לחשבוניות שתוצגנה.

התביעה נגד פרופורציה ונגד עתידים נדחות.

התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות בסכום כולל של 12,000 ₪.

זוהי בקשה להחלפת מומחה שזהותו נקבעה על ידי בית המשפט, בתביעת ניזקי גוף - רשלנות רפואית.

שירותי בריאות נוספים – ביטוח?! עד תיקון מספר 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן "החוק"), ניתנה לקופות החולים האפשרות למכור לחבריהן ביטוח למימון שירותי בריאות נוספים שאינם כלולים בסל שירותי הבריאות, לפי תנאים ואמות מידה שקבע שר הבריאות לאחר היתייעצות עם שר האוצר.

...

הטיעון לפיו שירותי הבריאות הנוספים ניתנים לחברי הקופה ואינם מחייבים את קופת החולים כך שיש לאבחן בין סוגי השירותים הרפואיים, דינו להידחות ומוטב היה שלא מועלה.

תקנה זו אינה חלה על מומחים שברפואה, אך סבורני שבתחום הרפואה מינוי מומחה המצוי בניגוד עניינים במצבים אלו תתאפשר במקרים חריגים (תחום רפואה ייחודי הכולל מספר מצומצם של מומחים, פסלות רוחבית המאיינת את הפסלות וכו').

סיכומו של דבר, המומחה נפסל, משמדובר בחוות דעת שטרם הוגשה, והמומחה מצוי במסגרת של קשרי עבודה מהותיים מול הנתבעת, המתקיימים בהווה ובהיקף ניכר המצדיק החלפתו.