בהחלטה מיום 2.6.20 הוחלף המומחה, נוכח טענות המשיבה להכרות בינו לבין מומחה בית החולים, ומונה פר' זאב ויינר, כמומחה מטעם בית המשפט.
"(עמ' 14 שורה 27-31 לפר')
הבקשה לתיקון כתב תביעה ע"י צירוף חוות דעת מומחה
ביום 10.5.22 הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב תביעה על ידי צירוף חוות דעת מומחה בתחום הפרוקטולוגיה אליה אף צרפה חוות דעת מומחה פרוקטולוג, פרופ' מיכה רבאו.
בית החולים היתנגד לבקשה בטענה כי מדובר בהוספת טענות חדשות שלא בא זיכרן בכתב התביעה וכי הבקשה מוגשת 15 שנה מהארוע ובחלוף כ 7 שנים מהגשת התביעה, לפיכך מדובר בהרחבת חזית חדשה שהתיישנה, ובניסיון למקצה שיפורים לתביעה שקרסה בעקבות חקירת המומחה שלמעשה לא מצא רשלנות בהתנהלות הצוות הרפואי של בית החולים.
...
ומהלכה למעשה – בנדון, אף שמצא בית המשפט להקדים ולשמוע את מומחה בית המשפט, הדבר נעשה מתוך רצון לקצר ההליכים ולבחון שמא יהיה בשמיעתו כדי לחסוך את המשכה של מסכת הליכים ארוכה ואולם הצדדים טרם הגישו את תצהירי העדות הראשית שלהם בתיק והתיק טרם נקבע לשמיעת ראיות סדורה.
סבורני כי החלטת בית המשפט קמא - לפיה מחד, התקבלה בקשת המשיבה לצירוף חוות דעת מומחה פרוקטולוג, ומנגד, נשמרה זכותו הדיונית של בית החולים לתקן את כתב הגנתו ולצרף חוות דעת מומחה מטעמו במענה לחוות דעת מומחה מטעם המשיבה, עומדת בגדרה של –
"החלטה המאזנת בצורה ראויה בין השאיפה "להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק לסכסוך" (תקנה 1 לתקסד"א החדשות) לבין האינטרס החברתי להבטיח "קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" תוך "חיסכון במשאבי זמן ועלויות" (סעיף 5 לתקסד"א החדשות)" (רע"א 1061/22 הנ"ל).
סוף דבר
הבקשה נדחית.