בקשה להחייאת חברה מחוקה לצורך השלמת מכירת מקרקעין

המבקשים ביקשו להבהיר כי החייאת השותפות נידרשת אך ורק לצורך מכירת המקרקעין הנ"ל ולאחר השלמת עסקה זו, יפעלו המבקשים למחיקתה שוב.

יפים לעניין זה הדברים העולים מ- ה"פ (ת"א) 4100-07-13‏ בנימין קריתי נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות (ניתן ביום 21.10.13), שם נאמר: "יובהר, כי חדשות לבקרים מוגשות בקשות שונות להחייאת חברות מחוקות, אשר במסגרתן נטענת הטענה כי מטרת החייאת החברה היא חיסולה ואין מדובר בהחייאה לצורכי המשך פעילות. טוב יעשו המבקשים להיבנות מטענה זו, אם יעלו אותה באופן מושכל. כפי שכבר נאמר לא אחת על ידי בית משפט זה, כי בראשית שנותיה המוקדמות של המדינה, הוקמו חברות לצורכי בעלות במקרקעין משקולי מס שונים. בעלי הנכסים זכו להנות מהטבות מס כאלו ואחרות, כך שהחברה איננה אלא כסות לבעלות אמיתית של המחזיקים בנכס. במצב דברים זה, שומה על המבקשים להחיות חברות כגון אלו, אם ייתנו דעתם לעובדה, כי לצד ההיתרונות הגלומים בהתאגדות כחברת בעלוּת במקרקעין, ישנם אף ישנם חובות בצדם, כגון תשלום אגרה למשיב". לטענת המבקשים, הם לא ידעו על אודות העובדה לפיה הנכס נותר על שם השותפות, וכן סברו בשגגה כי הוא נרשם על שם המבקש 1, שכן מכאן נובעת בעצם "טעות בתום לב ממש", לדבריהם.

נכונים לעניין זה הדברים הבאים: "במקרים מסוימים הוכרה האפשרות לצמצם או אף לפטור את המבקש מתשלום האגרות; אולם זאת נעשה בדרך-כלל במצבים בהם המבקש את ההחייאה הנו צד ג' אשר נידרש לכך בכדי למצות זכות מול החברה (...) לא כזה הוא, במלוא הכבוד הראוי, המצב שבפני. המבקש דנן הנו אחד מבעלי המניות של החברה, קרי אדם המצוי ב"מעגל הפנימי" של המופקדים על החברה והאחראים על מילוי התחייבויותיה על-פי חוק; ההחייאה מבוקשת בכדי להשלים מהלכים במקרקעין, אשר יכול ויעשירו את כיסיהם של בעלי המניות בסכום ניכר.

בה.פ. (נצ') 4629-02-13 מולדר בע"מ נגד רשם התאגידים – משרד המשפטים, (ניתן ביום 19.6.13) דן בית המשפט המחוזי בשאלה האם לצורך החייאת חברה שנמחקה מפנקס רשם החברות ואשר לא שילמה את האגרות המוטלות עליה, יש לידרוש כי תשלם את מלוא חובות האגרה או שמא לאור דיני ההתיישנות יש לחייבה לשלם את חובותיה בהקשר לשבע השנים האחרונות בלבד.

...

" גישה זו מקובלת עלי וראוי ללכת בה גם במקרה שבפני.

סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את עמדת המשיב באופן חלקי.

לפיכך, ובהתחשב בנסיבות אני קובע כי על המבקשים לשלם 75% מסכום האגרה השנתית ביחס לכל התקופה, קרי, מיום 10.3.97 ועד להחיאת השותפות.

המבקש טען כי לאחר שעלה בידו להשלים את כל המסמכים והאישורים הדרושים, לצורך השלמת הרישום, התברר לו כי בתאריך 21.8.18 נרשמו זכויות המנוחה על שם המשיבות- בנותיה מנישואין קודמים ויורשות עזבונה.

אמנם המבקש פועל להחייאת החברה ואולם,מעבר לעצם התמיהה המתייחסת לנסיבות ההיתקשרות עם חברה מחוקה,הרי משמדובר בחברה שנמחקה לפני כניסת חוק החברות לתוקף,חל עליה הדין הישן- פקודת החברות.

ראו תא (ת"א) 30341-04-14 בנק כרמל למשכנתאות בע"מ נ' מולדר בע"מ: "היינו, מחיקת חברה לפני כניסת חוק החברות לתוקף, הביאה, בחלוף שלושה חודשים מיום המחיקה, להפקעת האישיות המשפטית של החברה. מולדר נמחקה ביום 11.10.99. חוק החברות ניכנס לתוקף ביום 1.2.2000 (סעיף 377 לחוק) ומכאן שהחברה נמחקה במסגרת הדין הישן - פקודת החברות, לפיה חייה של החברה מסתיימים שלושה חודשים לאחר מחיקת שמה מרישומי רשם החברות.". מעבר לסוגייה המשפטית לעניין תוקפו של ההסכם שנערך עם חברה מחוקה,מתעוררות תמיהות נוספות בהתייחס לעסקה זו. כך לדוגמא: הפרוטוקול של החברה המאשר את המכירה למבקש אינו נושא מועד והתמורה על פיה נמכרו המקרקעין אינה מפורטת כלל במסמך זה. מספר הח.פ של החברה אינו מצוין בהסכם.

...

כן אפנה לדברי כבוד הנשיאה חיות (עוד בטרם מונתה כנשיאה), ברע"א 2854/16 שיל"ת תמ"א 38 בע"מ נ' חברת זערורה קסדר נדל"ן בע"מ חאדר זערורה (ניתן ביום 7.6.16, פורסם בנבו): "יוצא, אפוא, שבעוד שהפקדת ערבות היא הכלל ואי הפקדתה היא החריג לכלל, השאלה האם יש לחייב בהפקדת עירבון נתונה באופן מלא לשיקול דעתו של בית המשפט (אלא אם מדובר במתן סעד זמני במעמד צד אחד, תקנה 364(ב) לתקנות) ו"נקודת המוצא היא כי לא יהיה חיוב בערבון, אלא כאשר הדבר נדרש" (ראו: ע"א 954/15 י.ע. דן סנטר ב.ב. שותפות מוגבלת נ' עלרונט דן בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (30.3.2016) (להלן: עניין דן סנטר).

לאור כל האמור, לאחר ששקלתי את הסיכויים הלכאוריים של עילת התביעה והקשיים הניצבים בפני המבקש להוכחתה מחד גיסה, אל מול החשש וההכבדה שתיווצר למבקש, מאידך גיסה, אם בסופו של דבר תתקבל התביעה ואולם יסתבר כי זכויות המשיבות כבר נמכרו, או מומשו, אני מורה כי סכום העירבון יוגדל ויעמוד על סך של 30,000 ₪.לפיכך,מאחר שהמבקש כבר הפקיד סך של 10,000 ₪,עליו להוסיף (על ערבות צד ג' שהופקדה ועירבון שהופקד) תוך 14 יום מהיום, סך נוסף של 20,000 ₪ כתנאי להותרת העיקול על כנו, וזאת לפיצוי בגין כל נזק שייגרם ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת ,שאם לא כן, העיקול יפקע.

בהתאם שוכנעתי כי עירבון בסך של 30,000 ש"ח יאזן כדבעי בין הצורך למניעת הכבדה על המבקש ככל שיוכיח שרכש את המקרקעין כדין, לבין זכויותהן של המשיבות במקרקעין והמשוכה הגבוהה העומדת בפני המבקש להוכחת תביעתו.

בקשה זו לא הושלמה ואף לא באה לזכרה בבקשה דנן.

מטרת הבקשה להחייאת החברות היא להחיות את החברות בכדי לפרקן לשם מכירת נכסי המקרקעין שבבעלות החברות לצדדים שלישיים (ראה תגובות המבקש מימים 15.12.2019 ו-11.02.2020).

ההבחנה האמורה מוצדקת שאם לא כן, מתן פטור מחוב האגרות לחברה מחוקה יוביל למצב בו "חוטא יוצא נשכר", ולאבחנה לא שויונית והעדפה לא מוצדקת בינן לבין חברות אחרות המקפידות לשלם את אגרותיהן השנתיות מבעוד מועד, בלא קשר לתדירות ואופי פעילותן.

השיקול הראשון – זהות המבקש בעיניין זה, נקבע בפסיקה ענפה כי במקום שבו בעלי המניות הם המבקשים את החייאת החברה, הרי שמדובר במבקש הנמנה עם "המעגל הפנימי" של החברה המחוקה שאת החייאתה מבקשים.

...

על פי המפורט בנספח ב'2 לבקשה, בשנת 1961 החזיקו במניות חברה ב' ה"ה יעקב בירנבוים ו-דבורה רוט (מניות רגילות), ד"ר אליזבט גלז וד"ר רישהרד גלז (מניות נדחות) על פי תגובת המשיב מיום 19.11.2019, בשנת 1998 הוגשה בקשה להחייאת חברה ב' על ידי הגב' דבורה רוט, לה לא התנגד המשיב בכפוף לתשלום חוב האגרות שצברה חברה ב'.

קרבה זו של המבקש אל החברה, מביאה למסקנה כי אין לפטור אותו מתשלום חוב האגרה שהצטבר (ה"פ (מחוזי ת"א) 4776-02-12 דיאמנט שמיר נ' רשם החברות [פורסם במאגרים, 07.02.2013]).

יתר על האמור, גם יתר טענותיו של המבקש נדונו בעבר בפסיקה ונדחו ומקובלת עלי לגביהן עמדת המשיב: טענת החייב כי מדובר בחברות שלא היו פעילות ואף מחוקות משך עשרות שנים.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת כי באיזון האינטרסים השונים, אין לפטור את המבקש מתשלום חוב האגרות בגין הבקשות.

תובענה להחייאת חברה מחוקה והחזרת שמה למרשם רשם החברות, זאת על מנת להשלים פעילות מכירת נכס מקרקעין הרשום על שמה של החברה לצד ג', מכירה שנעשתה עוד בשנת 1963.

תמצית טיעוניהם של המבקשים היא, כי לא היתה להם כל ידיעה על קיומה של החברה, על היות הוריהם בעלי המניות בה ועל מחיקתה, עובדות שנודעו להם רק עתה, לאחר פטירת אימם בשנת 2018 וקבלתם את הטיפול בהשלמת רישום עסקת מכר המקרקעין על שם צד ג'.

...

במצב דברים מיוחד זה זה סבורני שמדובר בפעולה מוסרית מצדם של המבקשים, המתחייבת מכח דין, שאינה רווחית לכשעצמה ומחויבת כפי שהוסבר לעיל מתוך מציאות הדברים שנוצרה, ושאין בה כדי להיטיב את מצבה של החברה ובעלי מניותיה.

על כן נראה לי שבמצב הדברים המיוחד שלפני, יש יסוד לסבור שהחייאת החברה עונה על דרישות סעיף הפטור מתשלום האגרה, ולפחות באופן חלקי, זאת אף ואולי בעיקר מתוך שיקולי צדק כלפי צד ג', ומתוך ההבנה כי זולת פעולה זו, אין בדעת בעלי המניות לבצע כל פעולה נוספת שהיא מעבר לפירוקה וחיסולה.

המסקנה אליה הגעתי, אין בה כדי לפגוע במדיניות המשפטית הרצויה להמנע ממצב של אי שוויון והפלייתן לרעה של חברות שפעלו באופן תקין ושילמו אגרות לאורך השנים בעוד שחברות מחוקות תוכלנה לבטל את המחיקה ולהמשיך בפעילות כאילו לא נמחקו מעולם ומבלי שישולמו חובותיהן, בבחינת יצא חוטא נשכר.

ביום 18.3.2019 הגישה המבקשת בקשה להחייאת חברת חלקה 109 בגוש 6178 בע"מ ח.פ. 510259708 (להלן: "החברה"), לצורך מכירת או השכרת נכס החברה, מקרקעין הידועים כגוש 6178 חלקה 109 (להלן: "המקרקעין").

נטען, כי המבקשת המציאה המסמכים הנדרשים לצורך החייאת החברה והחזרתה למרשם ובעת שלא ידעה על קיומה של החברה והמקרקעין, יש לפטור אותה מתשלום האגרה לכל השנים בהן החברה הייתה מחוקה.

לפיכך, החייאה שמטרתה השלמת הסדר רישום זכויות על נכס אצל רשם המקרקעין אינה נופלת בגדר "פעולות שהיא חייבת לבצען על פי הדין ולא לשם המשך פעילות" כנדרש בסעיף 5(ד) לתקנות, אלא בפעולה לשם רווח אישי לבעלי מניותיה ולכן המבקשת אינה זכאית לפטור המוענק מכוח תקנה זו. (ה"פ (מחוזי ת"א) 4100-07-13 בנימין קריתי נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות (21.10.13) (להלן: "עניין קריתי").

לעניין זה ראו גם ה"פ (נצ') 4629-02-13 מולדר בע"מ נגד רשם התאגידים – משרד המשפטים (19.6.2013):- "חברה שנמחקה מפנקס רשם החברות חדלה, למעשה, מלהתקיים ואינה מהוה עוד אישיות משפטית. במהלך התקופה בה אותה חברה אינה קיימת, צבירת החוב נפסקת ואותה חברה אינה יוצרת חובות אגרות נוספים, וממילא שאינה חבה בפרעונם, כל עוד היא נותרת מחוקה.

...

בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת המשיב, כי המבקשת אינה זכאי לפטור המוענק מכוח התקנות ( עניין קריתי").

לטענת ההתיישנות – אני מקבלת את עמדת המשיב, כי בעת שהחברה הייתה מחוקה לא ניתן היה לנקוט כנגדה בהליכי גבייה נגדה.

לאור האמור, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה כתנאי להחייאתה.