בקשה להחזרת תפוסים בתיק חקירת עבירת מין

התפיסה בוצעה במסגרת חקירה המתנהלת נגד המבקשים בתחנת עירון, בתיק פל"א 445879/2022 שעניינה התפרצות לבית ספר באיזור כפר קרע שבוצעה מספר שעות קודם לכן, מכוח סמכותה של המשיבה בהתאם לסעיף 32 (א) לפסד"פ. המבקשים חשודים בבצוע עבירות של התפרצות לבניין שאינו דירה ובצוע גניבה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והיזק לרכוש לפי סעיף 452 לחוק הנ"ל. להשלמת התמונה אציין כי הבקשה המקורית התייחסה גם לטלפונים ניידים של המבקשים, אולם אלו הוחזרו למבקשים בהסכמת המשיבה, ולפיכך הבקשה התייתרה ביחס אליהם.

בטיעונו מסתמך ב"כ המבקשים המלומד על קביעת בית המשפט העליון בע"פ 2963/19 מדינת ישראל נ' פלונים (10.2.2014) שם נדחה ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי להמנע מחילוט רכב שבתוכו בוצעו עבירות מין, תוך שנקבע כי אמנם אין לפסול על הסף את האפשרות שצו חילוט יינתן אף במקרים של הרשעה בעבירות מין, אך "ברי כי חילוט בעקבות הרשעה בעבירות כאלה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק במקרים שבהם קיימת זיקה מובהקת בין ביצוע העבירה לבין הרכוש שחילוטו מתבקש, ובשים לב למכלול הענישה בנסיבות העניין. במקרה דנן, לא ניתן לומר כי העבירה לא יכולה הייתה להתבצע ללא השמוש ברכב או שחילוט הרכב הוא הוא זה שימנע מהמשיב 2 ביצוע עבירות דומות בעתיד. לפיכך, לא מצאנו לנכון להורות על חילוט במסגרת העונש שיושת על המשיב 2". (פסקה 34 לפסה"ד).

במקרה עסקינן, מחומר החקירה שבו עיינתי, מבלי שניתן בשלב זה לחשוף פרטים ממימצאי החקירה, עולה זיקה ברורה ומובהקת בין הרכב התפוס לבין ביצוע העבירות, אשר המבקשים חשודים כי ביצעו בצפון הארץ, באיזור מרוחק ממקום מגוריהם בדרום, ולאחר מכן נמלטו בחזרה לאיזור הדרום, שם נתפסו כאמור על ידי המישטרה בתוך הרכב, כשבחזקתם בין היתר הכסף המזומן.

...

בזיקה לעוצמת החשד במקרה זה, שהיא גבוהה כאמור, ולמכלול הנסיבות וביניהן גם עברו הפלילי המכביד של המבקש 2, לרבות בעבירות של גניבות ופריצות לרכבים, המקשה ליתן בו אמון בכל הנוגע לשמירה על הרכב וערכו במהלך תקופת ההליך, אני סבורה כי דרישת המשיבה להפקדה בגובה 50% משווי הרכב הינה במקומה, ושיעור הפקדה נמוך יותר לא יהיה בו כדי להבטיח את אפשרות חילוט הרכב או שוויו במידה והמבקשים יורשעו בעבירות בסופו של יום.

לאור כל האמור לעיל, את הרכב התפוס ניתן יהיה לשחרר בכפוף לקיום כל התנאים הבאים: איסור דיספוזיציה ברכב במשרד הרישוי; הפקדה כספית בגובה 50% משווי הרכב כיום לפי מחירו המעודכן במחירון אחרון של לוי יצחק, לח-ן שפרטיו יימסרו על ידי המשיבה לב"כ מבקשים; הקמת פוליסת ביטוח מקיף לרכב שבה תירשם המשיבה (מדינת ישראל) כמוטב נוסף, והתחייבות כי הפוליסה תחודש מדי שנה עד להכרעה בעניינו של הרכב; ככל שבסופו של יום ובסוף ההליך, יחליט ביהמ"ש לחלט את הרכב, הרכב יוחזר למדינת ישראל באחריות המבקש 2.

סוף דבר הבקשה להחזרת הכסף המזומן – נדחית מכל וכל.

המבקש נחקר כחשוד בתיק מח"ש מס' 279/20 (להלן: "תיק החקירה") בגין ביצוע מספר עבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "חוק העונשין"); זיוף מיסמך בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין; הטרדה מינית, לפי סעיפים 3א(5א), 4 ו- 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1988; השמדת ראיה, לפי סעיף 245 לחוק העונשין; פגיעה בפרטיות, לפי סעיף 2(7), בצרוף סעיף 5, לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א – 1981; מירמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

בתאריך 16.7.2020 ניתן למשיבה צו להחזיק בתפוסים השייכים למבקש במסגרת תיק החקירה.

באשר להחזרת המחשב לידי המבקש נטען, כי מדובר בעבירה חמורה אשר בוצעה במחשב התפוס.

...

טרם דיון בבקשה יצוין, כי אנו מצויים כעת בשלב שבו למשיבה זכות חוקית להמשיך ולהחזיק בתפוסים למשך 45 ימים מיום 18.01.2021, זאת נוכח החלטתי בעניין.

לפיכך, אני מקבלת את טענת המשיבה בעניין ומורה שהפלאפון יוחזר למבקש בכפוף להסכמה לוויתור על טענת כלל הראיה הטובה ביותר.

בנוסף, העובדה שהמחשב שימש לביצוע העבירות, יחד עם אמירת ב"כ המשיבה בבית המשפט כי מצוי בו חומר הפוגע בצנעת הפרט של המתלוננת, מובילים אותי למסקנה שאין להשיב את המחשב לידי המבקש.

לפיכך אני קובעת כי: · הפלאפון המוחזק בידי המשיבה יוחזר לידי המבקש בכפוף לחתימה על כתב הסכמה לוויתור על טענת כלל הראיה הטובה ביותר.

המשיבה הציגה ראיות מתוך תיק החקירה המתעדות את העבירות שבוצעו לכאורה באמצעות המשאית.

עוד הוברר כי למחרת יום חקירתו של העורר באותו תיק נימסרה לו המשאית שנתפסה ללא כל תנאי, אם כי לאחר מכן פנתה המשיבה לבית המשפט בבקשה לאסור כל דיספוזיציה במשאית.

אשר לתפוסים הקשורים בחשוד האחר, הוברר כי ביום 22.4.19 היתקיים בבית משפט השלום בראשון-לציון דיון בה"ת 5855-04-19 במסגרתו דן בית המשפט בבקשת החשוד האחר להחזרת תפוסים רבים מאוד.

סמכות זו היא אמצעי אחד מיני רבים במלחמת רשויות אכיפת החוק בפשיעה" (בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה); בש"פ 6271/01 מובילי עטיה בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 6292/10 הובלות עבוד נ' המישטרה הירוקה (לא פורסם)".

...

כן סבורני כי במכלול הנתונים קיימת עילה מניעתית אשר הצדיקה את תפיסת המשאית והחזקתה.

למרות האמור עד כה, בהינתן הנתונים הנוספים הקשורים בחשוד האחר אשר לא עמדו לנגד עיני בית משפט קמא, בהינתן העובדה כי ציוד רב ונרחב הוחזר לחשוד האחר אשר לו יוחסו עבירות נוספות וחמורות על אלו שיוחסו לעורר, נוכח עמדת המשיבה ביחס לרכושו של החשוד האחר, בחלוף כחודשיים ימים מיום תפיסת המשאית, משלא חזר העורר על מעשיו באמצעות משאית אחרת, בהיעדר כל הרשעה קודמת בגין עבירה על דיני הגנת הסביבה, משלא הוגש עד כה כתב אישום בגין האירוע שהתרחש בחודש אוגוסט 2018 (לא כנגד העורר ולא כנגד נהג המשאית), סבורני כי השתנתה נקודת האיזון בין הצורך המניעתי שבהחזקת המשאית בידי המשיבה לבין הפגיעה בזכות הקניין של העורר.

כן סבורני כי בשלב זה יש מקום לשקול "חלופת תפיסה" כבקשת העורר, חלופה שאף תבטיח את התכלית המניעתית שעמדה בבסיס התפיסה.

ב"כ המשיב סמך את היתנגדותו לשיחרור המשאית בעיקר על הטענה שהמבקש 2 הינו "שור נגח", אשר הורשע בסמוך למועד ביצוע העבירה בתיק זה. נוכח הישנות המעשה אין לתת אמון במבקש 2 והפנה לפסקי דין בהם נדחו בקשות להשבת תפוס נוכח הישנות המעשה על ידי המבקש.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה ובחנתי את הראיות בכללותן, שוכנעתי כי די בקיומן של הראיות שאפרט להלן כדי לגבש את התשתית הראייתית הגולמית שיש בה כדי להצביע על מעורבותו של המבקש 2 במיוחס לו בכתב האישום ומשום כך קיים פוטנציאל לחילוט כלי הרכב המעורב בבצוע העבירה.

כאמור ככל שמדובר בתפיסה למטרת חילוט ניתן להורות על שיחרור התפוסים בתנאים שיקבע בית המשפט להבטחת תכלית זו. אשר לתכלית המניעה נקבע בעיניין לרגו: "ביסוד התכלית המניעתית טמון אינטרס צבורי למנוע, או להקשות באופן ניכר על העבריין את מימוש זממו הפלילי באמצעות שלילת החפץ המיועד לשמש אמצעי בבצוע העבירה. סמכות זו היא אמצעי אחד מיני רבים במלחמת רשויות אכיפת החוק בפשיעה" (עמ' 10).

...

נוכח חלוף הזמן מאז תפיסת כלי הרכב, העובדה שלא נשנו העבירות באמצעות כלי הרכב האחרים שבידי המבקשים, והצורך באיזון בין הרתעת המבקש 2 ומניעת הישנות העבירה והאפשרות לחילוט אל מול הפגיעה בזכות הקניינית של המבקשים, אני סבורה שניתן להורות על שחרור התפוס בחלופת תפיסה שיהיה בה להבטיח את התכלית המניעתית והחילוט בסיום ההליך העיקרי.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה למשיבה להחזיר למבקשים את הרכב התפוס, משאית וולבו שמספרה 62-248-61.

בהתחשב בכך שההחלטה ניתנה שלא במעמד הצדדים אני מעכבת ביצוע החלטתי עד ליום 27.8.17 בשעה 13:00, אלא אם תודיע המשיבה אחרת.

כנגד המבקש ואחרים ניפתחה חקירה סמויה, אשר ביום 21.12.15 הפכה גלויה, וכללה מעצרם של המבקש ואחרים – וביניהם אחיו של המבקש (משה דדון, ראש המועצה האזורית מטה יהודה) – בחשד לבצוע עבירות שוחד, מירמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לבצוע פשע, מירמה והפרת אמונים והלבנת הון.

כמו כן, יוחס למבקש ולאחיו ראש המועצה ביצוע עבירות מין.

במסגרת החקירה תפסה המשיבה תפוסים, הקפיאה חשבונות בנק ורשמה עיקולים על דירות המבקש, כמפורט להלן: חשבון מס' 287205, בנק הפועלים, סניף 692 על שם המבקש ורעייתו – בחשבון פקדונות בסך 830,000 ₪; תכנית חיסכון לילדים בסך 130,000 ₪; פקדון שהנו הלוואה מן הבנק בסך 400,000 ₪.

עיינתי בנספח הסודי שהוגש לעיוני במ/1 וכן בראיות גולמיות מתוך תיק החקירה, אשר סומנו על ידי במ/3-במ/9, ובאתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, להורות על ביטול הקפאת חשבונות הבנק, ביטול העיקולים שהוטלו על הדירות והשבת הכסף המזומן שנתפס בבית המבקש, וזאת בכפוף להעברת סכום כסף בסך 450,000 ₪ מחשבונות המבקש לקופת החילוט.

...

עיינתי בנספח הסודי שהוגש לעיוני במ/1 וכן בראיות גולמיות מתוך תיק החקירה, אשר סומנו על ידי במ/3-במ/9, ובאתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, להורות על ביטול הקפאת חשבונות הבנק, ביטול העיקולים שהוטלו על הדירות והשבת הכסף המזומן שנתפס בבית המבקש, וזאת בכפוף להעברת סכום כסף בסך 450,000 ₪ מחשבונות המבקש לקופת החילוט.

ובהמשך – "אני סבור שיש לקבל את טענתו של המערער בנושא כפל החילוט, כך שהסכום שיחולט באופן זמני ישמש להבטחת יכולת החילוט בהתאם לאחד מבין המסלולים החקיקתיים האפשריים (חילוט על פי החוק לאיסור הלבנת הון או חילוט על פי חוק העונשין), ולא יחולט רכוש שנעברו בו על-ידי המערער מספר עבירות" (פיסקה 25).

הדברים אמורים ביתר שאת נוכח תוצאתה האופרטיבית של החלטתי זו. לאור האמור לעיל, אני מורה על ביטול הקפאת חשבונות הבנק הנזכרים בסעיפים א' ו-ב', ביטול העיקולים שהוטלו על הדירות (סעיף ג' לעיל) והשבת הכסף המזומן שנתפס בבית המבקש (סעיף ד' לעיל) – כל זאת בכפוף להעברת סכום כסף בסך 450,000 ₪ מתוך חשבונות המבקש לקופת החילוט לצורך הבטחת חילוט עתידי.