מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להותרת תשלום הוצאות משפט לסוף ההליך

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

לבסוף, בית המשפט המחוזי קבע כי על המבקשת לשלם את הוצאות המשפט של המשיבה בסך 2,500 שקלים.
לטענת המבקשת, בהיתחשב באמור, הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו תיגרום לה עוות דין חמור.
בנסיבות העניין, בהיתחשב בהוצאות שנפסקו לחובת המבקשת בבית המשפט המחוזי ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות בהליך זה. ניתנה היום, ‏י"א בניסן התשפ"ג (‏2.4.2023).
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות מכוח תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בנסיבות אלו לא ראיתי כי נפל פגם בהכרעה המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אף שעוד בהחלטת ביניים מיום 20.2.22 (כב' הדיינת מירב פליישר לוי), נדחתה בקשה לצוו ביניים שיאפשר למערער להשאר בישראל וכן נדחתה ביום 29.5.23, בקשה לצרף צדדים נוספים (לאור עבודה בה החל המערער שלא כדין וללא רישיון לכך) - בחר המערער להשאר בישראל שלא כדין ובערעור דנן אף ציין כמערער 2, את מעסיקו הנוכחי.
יצוין כי המערער מטעמיו לא ניסה לתקוף את אותן החלטות ביניים וכן לא שילם את הוצאות המשפט שנפסקו כנגדו (ללא שבקש עיכוב ביצוע של חלק זה בפסק הדין).
בד בבד עם הגשת העירעור התבקש מתן צו ביניים גם בהליך זה. עת הועברה אותה הבקשה לתגובת המשיבה, היא ביקשה לדחות את העירעור על יסוד תקנה 138(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר חלה מכוח תקנה 28(א) לתקנות בית משפט לעניינים מינהליים, התשס"א-2000.
המערער לא ענה לטלפון במהלך היום ולבסוף התברר כי הוא היה בדירה של חברים בבאר שבע, ולפי הנטען היה שתוי לחלוטין ולא מעוניין לשוחח.
...
אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שבו, אלו תומכים במסקנה שהתקבלה ולא נמצאה טעות שבחוק.
בהמשך לאמור, הערעור אפוא נדחה.
המערער ישלם הוצאות המשיבים בסך 1,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בדבר שערוך התגמולים, הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד, ובזיקה לפסק הדין החלקי, הגישו הם טיעונים ברכיבים אלו.
בעיניין ההוצאות, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשפותו בסכום אגרת ביהמ"ש ששילם, בשכ"ט המומחים בו נשא לשם הגשת חוות דעת לביסוס תביעתו, ובחלקו בשכ"ט המומחים שמינה ביהמ"ש. באשר לשכר הטירחה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת בסך השווה ל 20% מהתגמולים בצרוף מע"מ, בהתאם להסכם שכר הטירחה שחתם עם בא כוחו , בהטעימו כי בתיקים רבים מסוג זה נפסקים סכומים שבין 15% לבין 20% מסכום התגמולים.
טענות הנתבעת: הנתבעת אינה חולקת כי יש לשלם הפרישי הצמדה ממועד קרות הארוע הבטוחי, אך טוענת כי התובע השתהה בהגשת תביעתו, והגישהּ שבועיים בלבד לפני שהתיישנה, ועל כן, במקרה זה, יש לחשב את הריבית מהיום בו הוגשה התביעה לביהמ"ש. באשר לשיפוי התובע בגין האגרה ששילם, מדגישה הנתבעת כי בסופו של יום הוסכם על תגמולים בסכום הנמוך בכמחצית מסכום התגמולים עליו הועמדה התביעה, דבר שיש בו כדי ללמד, לדידה, על כך שסכום התביעה היה מופרז.
לאור התוצאה המוסכמת אליה הגיעו הצדדים בנושא התגמולים, והפער בין סכום התביעה לבין התוצאה הסופית, קובעת אני כי כל צד ישא בהוצאותיו ברכיב זה. באשר לשכר הטירחה בגין הליך זה - בשים לב לכך שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, ובכך התייתר הצורך בהכרעה שיפוטית בכל הנוגע לחבותה של הנתבעת ובאשר לגובה הנזק; משלא נדרשה הגשת ראיות וסיכומים לא הוגשו (להוציא הגשת טיעונים מושא פסק דין משלים זה) - מוצאת אני להעמיד את שכר טירחתו של ב"כ התובע בשיעור של 15% + מע"מ מגובה התגמולים.
...
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ מסכום התגמולים.
לפיכך, בגין התגמולים תישא הנתבעת בהפרשי הצמדה למדד ממועד קרות האירוע הביטוחי (05/07/17) ועד למועד התשלום בפועל ובנוסף תשלם הנתבעת ריבית צמודה, כהגדרתה בסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, החל מיום 29/10/22 ועד למועד התשלום בפועל.
סוף דבר: לסיכום קובעת אני כדלקמן: · התגמולים שנקבעו בפסק הדין החלקי מיום 18/02/24 יישאו הפרשי הצמדה למדד ממועד קרות האירוע הביטוחי (05/07/17), וריבית צמודה מיום 29/10/22, עד לביצוע התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש בשל מעשי המשיב הוא נותר עם לקות נפשית קשה.
התובע היה ועודנו מעורב ופעיל ביותר מבחינה משפטית ולא נכתבה ולו מילה כיצד שילם התובע שכ"ט והוצאות לעורכי הדין הפרטיים שייצגו אותו, בפרט ייצוגו על ידי ב"כ בהליך כאן בעתירת אסירים ובבקשה בפני בהימ"ש העליון.
משכך, היה על המבקש לפרט כיצד משלם את שכר טירחת בא כוחו, כאשר מכתב התביעה עולה בפירוש כי הוא משלם שכר טירחה שכן ביהמ"ש התבקש בנוסף לסכום התביעה, "לחייב את הנתבע בנוסף לשלם הוצאות המשפט, לרבות שכר טירחת עורך דינו של התובע בתוספת מע"מ כדין" (סעיפים 6 ו-94 לכתב התביעה).
סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.
...
בענייננו, אני סבורה כי יש לדחות את הבקשה הן מהטעם שלא הוכח חיסרון כיס באופן שאינו מאפשר את תשלום האגרה, והן מהטעם שסיכויי התביעה הינם קלושים, בהתאם לקביעות שניתן לקבוע בשלב מקדמי זה ובמסגרת בה אנו מצויים, בקשה לפטור מאגרה.
סוף דבר: נוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לפטור מאגרה.
החלטתי ניתנת כרשמת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבע רכש מהתובעת ביום 8.11.11 את זכויות הפיתוח המהוונות במיגרש 141, וביום 20.1.15 הופנה לרמ"י ונחתם הסכם חכירה בינו לבין רמ"י. לאחר השלמת הליך האיחוד והחלוקה בישוב, ולפי דרישת רמ"י מיום 11.1.17 בעקבות השלמת הליך האיחוד והחלוקה, דרשה התובעת מהנתבע במכתבה מיום 8.5.17 קיום סעיף 3.7 להסכם בין הצדדים, לפיו רישום הזכויות בלישכת רישום המקרקעין יתבצע לאחר שהנתבע ימציא לתובעת את כל המסמכים שיידרשו לצורך הרישום וישלם את כל התשלומים הכרוכים ברשום.
כמו כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבע בהוצאות המשפט.
יש לציין, שהתביעה הוגשה מלכתחילה גם נגד בנק מזרחי טפחות, ולאחר שיג ושיח בין הצדדים, נמחקה התביעה כנגד בנק מזרחי טפחות, והוא ויתר על דרישתו לחתימתה של גב' שטרן, ובעקבות ויתור זה והמצאת שטרי משכנתא חתומים לאחר הגשת התביעה, פעלה התובעת לרישום והגישה את המסמכים הדרושים ללישכת רישום המקרקעין, כך שבשלב זה אין היא עומדת על דרישתה להמציא את המסמכים ולמינוי כונס נכסים, אלא נותרה תביעתה לתשלום הוצאות משפט בשל הגשת התביעה שהיה צריך להגיש כדי לאכוף את ההיתחייבות של הנתבע.
הנתבע טען שוויתורו של בנק מזרחי טפחות על דרישתו לחתימתה של גב' שטרן נמצא באחריות התובעת, שבסופו של דבר הצליחה לשכנע את בנק מזרחי טפחות לוותר על הדרישה, ולשיטתו היה עליה לעשות כן קודם לכן.
...
על כן, המסקנה היא שהיה צורך בהגשת התביעה על מנת לגרום לקיום חיובו של הנתבע להמציא את כל המסמכים הדרושים לרישום, כולל שטרי משכנתא חתומים הניתנים לרישום.
לפיכך, לאחר שהטיפול ברישום מיצה את עצמו כדברי ב"כ התובעת, אני מקבל את התביעה להמצאת המסמכים, שכבר הומצאו, ונותר חיוב ההוצאות שיש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת שזכתה בדינה על פי תקנה 152.
לפי תקנה 153 והתעריף המינימלי המומלץ לפי כללי לשכת עורכי הדין, ובהתחשב בישיבות שהוקדשו לבירור התביעה, כולל ביטול דיון הוכחות בלא שהוגשה תעודה רפואית המצדיקה את הימנעותו של הנתבע להופיע לדיון שבו היה דרוש כעד, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪, ועוד אגרת בית המשפט בסך 3,419 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו