הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בדבר שערוך התגמולים, הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד, ובזיקה לפסק הדין החלקי, הגישו הם טיעונים ברכיבים אלו.
בעיניין ההוצאות, עותר התובע לחייב את הנתבעת לשפותו בסכום אגרת ביהמ"ש ששילם, בשכ"ט המומחים בו נשא לשם הגשת חוות דעת לביסוס תביעתו, ובחלקו בשכ"ט המומחים שמינה ביהמ"ש.
באשר לשכר הטירחה, מבקש התובע לחייב את הנתבעת בסך השווה ל 20% מהתגמולים בצרוף מע"מ, בהתאם להסכם שכר הטירחה שחתם עם בא כוחו , בהטעימו כי בתיקים רבים מסוג זה נפסקים סכומים שבין 15% לבין 20% מסכום התגמולים.
טענות הנתבעת:
הנתבעת אינה חולקת כי יש לשלם הפרישי הצמדה ממועד קרות הארוע הבטוחי, אך טוענת כי התובע השתהה בהגשת תביעתו, והגישהּ שבועיים בלבד לפני שהתיישנה, ועל כן, במקרה זה, יש לחשב את הריבית מהיום בו הוגשה התביעה לביהמ"ש.
באשר לשיפוי התובע בגין האגרה ששילם, מדגישה הנתבעת כי בסופו של יום הוסכם על תגמולים בסכום הנמוך בכמחצית מסכום התגמולים עליו הועמדה התביעה, דבר שיש בו כדי ללמד, לדידה, על כך שסכום התביעה היה מופרז.
לאור התוצאה המוסכמת אליה הגיעו הצדדים בנושא התגמולים, והפער בין סכום התביעה לבין התוצאה הסופית, קובעת אני כי כל צד ישא בהוצאותיו ברכיב זה.
באשר לשכר הטירחה בגין הליך זה - בשים לב לכך שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, ובכך התייתר הצורך בהכרעה שיפוטית בכל הנוגע לחבותה של הנתבעת ובאשר לגובה הנזק; משלא נדרשה הגשת ראיות וסיכומים לא הוגשו (להוציא הגשת טיעונים מושא פסק דין משלים זה) - מוצאת אני להעמיד את שכר טירחתו של ב"כ התובע בשיעור של 15% + מע"מ מגובה התגמולים.
...
כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ מסכום התגמולים.
לפיכך, בגין התגמולים תישא הנתבעת בהפרשי הצמדה למדד ממועד קרות האירוע הביטוחי (05/07/17) ועד למועד התשלום בפועל ובנוסף תשלם הנתבעת ריבית צמודה, כהגדרתה בסעיף 28(א) לחוק חוזה הביטוח, החל מיום 29/10/22 ועד למועד התשלום בפועל.
סוף דבר:
לסיכום קובעת אני כדלקמן:
· התגמולים שנקבעו בפסק הדין החלקי מיום 18/02/24 יישאו הפרשי הצמדה למדד ממועד קרות האירוע הביטוחי (05/07/17), וריבית צמודה מיום 29/10/22, עד לביצוע התשלום בפועל.
