בקשה להורות על השבת ערבות בנקאית

בחלוף מספר חודשים לאחר מתן פסק הדין בעירעור, הגישה המדינה בקשה להורות על החלתו של צו עיכוב יציאה מן הארץ עד תום ההליכים המשפטיים והחלתו כהגדרתה "באופן מוחלט", זאת לאור שינוי הנסיבות עם מתן פסק הדין בעירעור, בקשה אשר בסופו של דבר לא נדונה בשל טענות שנגעו לפסילת המותב הקודם בתיק.

עם זאת בהחלטה מיום 10.3.21 לאור תגובות הצדדים והעובדה שהערבות הבנקאית שהופקדה על ידי העורר הושבה לו לבקשתו, ציין בית המשפט קמא כי למעשה אין מחלוקת, כי צו עיכוב היציאה מן הארץ בתוקף זאת בהתאם להחלטת כב' השופט פרידלנדר ולאור השבת הערבות הבנקאית ולאחר שהעורר אף הצהיר שאין בכוונתו לצאת מן הארץ עד להחלטה בהחלטת הפסלות.

...

הן העורר והן המדינה לא השלימו עם הכרעת בית המשפט קמא ובמסגרת פסק הדין בערעורים שאוחדו שניתן ביום 22.12.2020, התקבל ערעור המדינה ונדחה ערעורו של העורר, באופן שהעורר הורשע גם בעבירות שיוחסו לו באישום הראשון והשלישי שעניינן עבירות מכס ובכלל זה התחמקות מתשלום מכס, הברחת טובין ועבירות נוספות בניגוד לפקודת המכס, וכן עבירות כנגד חוק מע"מ. עוד נקבע בפסק הדין בערעור, כי לאור הרשעת העורר באישומים נוספים יבוטל גזר הדין והדיון יושב לבית המשפט קמא לשלב הראיות והטיעונים לעונש (ראה ע"פ 15357-01-20 דקל בן לולו ואח' נ' מ"י בעמ' 120 לפסק הדין).

אם בסופו של דבר באתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערר וכפות המאזניים נוטות לכך, הדבר הוא בשל הנסיבות הייחודיות של מקרה זה ובעיקר העובדה שהעורר יצא מן הארץ במהלך ההליך המשפטי וגם לאחר שהורשע בדין ואפילו לאחר שנגזר דינו, ללא כל תקלה.

נוכח כל האמור מצאתי, כי ניתן להתיר את יציאתו של העורר מן הארץ לצורכי פרנסה, לאחר שכבר נקבע בהחלטות קודמות כי אכן הדבר הכרחי וחשוב לצורך פרנסתו.

סוף דבר העורר יוכל לצאת מן הארץ לחו"ל לצרכי עבודתו לאחר שיגיש בקשה קונקרטית לבית משפט השלום ביחס למועדים מסוימים בהם הוא מבקש לנסוע לחו"ל ויפורט הצורך הספציפי באותה נסיעה, ובתנאי שלא יהיו קבועים באותם מועדים דיונים בענייננו בבית המשפט קמא, וזאת בתנאים הבאים: העורר יפקיד ערבות בנקאית צמודה ובלתי מוגבלת בזמן בסך 2,500,000 ש"ח. ערבות עצמית בסך 1,000,000 ש"ח. כל אחד מהערבים (הוריו של העורר) יחתמו על ערבות צד ג' בסך 750,000 ש"ח. כפי שקבע השופט פרידלנדר ההסדרים הקיימים בבית משפט למשפחה לעניין עיכוב היציאה של ילדיו של העורר ושל הוריו יעמדו בעינם , ואם יחול בהם שינוי על העורר להודיע על כך לאלתר למשיבה.

לפניי בקשה להורות על השבה ובטול ערבויות בנקאיות כנגד רישום הערת אזהרה בהתאם לחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה- 1974 (להלן: "חוק המכר").

...

המבקשת טענה מנגד כי דין התגובה להידחות על הסף, בהיעדר תצהיר בתמיכה לה ונוכח הגשתה באיחור רב ממועד הגשת הבקשה.

לאור האמור, בהסכמת המשיבים 1-2 הלכה למעשה להחלפת ערבות חוק המכר כנגד רישום הערת אזהרה (כבטוחה שבסעיף 2(4) לחוק המכר) ומתן ערבות אישית; היותה של הדירה ברת אכלוס; טיב המחלוקת והסעדים שהתבקשו בתביעה שכנגד, מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.

אשר לטענות המשיב 6, אין בידי לקבלן.

לפיכך, מבקשת לוי להורות על דחיית בקשתה של יורומאני ועל השבת הערבות הבנקאית וההתחייבות העצמית לידיה.

...

סיווגה של הערבות הבנקאית שהופקדה על-ידי לוי כעירבון מוליך למסקנה כי בקשת יורומאני להארכת מועד לנקיטה בהליך הוגשה באיחור רב מאז שחלפו שישים יום מפקיעת תוקפו של הצו הזמני (יום 5.1.2022, בו ניתן פסק הדין של בית משפט זה).

במצב דברים זה, ומאחר שהתקנות אינן מקנות סמכות לעיכובו של העירבון בחלוף שישים יום מפקיעת הצו הזמני אם לא הוגשה בקשה מתאימה במהלך תקופה זו, דין הבקשה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

כפועל יוצא, הורה ביהמ"ש על השבת הערבות הבנקאית לידי הנתבעים.

אף זאת, כאמור דחיתי במסגרת החלטתי מיום 2.09.22 את בקשת התובעים להכרעת סוגיית ירידת הערך על סמך חוות הדעת שהוגשו מטעם הצדדים בלבד, וקבעתי כי התובעים זנחו בקשתם למתן הוראות משלימות למומחה בית המשפט בסוגיית ירידת הערך.

...

הנה כי כן, כלל טענות התובעים לעניין ירידת ערך הבית כתוצאה מביצוע עבודות ההריסה/הבנייה בבית הנתבעים – נדחות.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים הנדרשים לעניין רכיב עגמת הנפש, ביחס לשני הצדדים, אני קובע כי גובה הפיצוי שייפסק בגין עוגמת הנפש עבור התובעים יעמוד על סך: 15,000 ₪.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש, ובסך הכל 27,693 ₪.

עם הגשת התביעה ביקשה התובעת להטיל עיקולים על זכויות הנתבעת, ומבוקשה ניתן לה. הנתבעת ביקשה לבטל את העיקולים, ולאחר קיום דיון בבקשה זו הוסכם כי כנגד ביטול העיקולים תופקד ערבות בנקאית שסכומה ייקבע ע"י הרשמת אשר דנה בבקשה.

ביום 12.9.23 הגישו הנאמנים היתייחסות, בה פירטו מדוע יש להורות על השבת הערבות הבנקאית לנתבעת, באמצעותם.

...

יצוין כי הנאמנים לא העלו כל טענה ביחס לסכום זה. שנית, ביחס לערבות הבנקאית סבורני כי הסמכות להכריע לגביה נתונה בנסיבות אלה לבית המשפט של חדלות פירעון, ומשכך דינה להישאר בקופת בית המשפט עד להחלטה של בית המשפט של חדלות פירעון לגביה.

לכאורה, האמור לעיל צריך להביא למסקנה לפיה יש להשיב את הערבות הבנקאית לידי הנאמנים.

סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדעות בעניין פבליקוב.

סוף דבר יש להשיב לידי התובעת, באמצעות באי כוח, את סכום הפיקדון בסך 8,000 ₪.