קודם להקמתה והפעלתה של התובעת סופקו מי השקיה לחקלאים במטולה באמצעות תשתיות של "התנור- תאגיד מיום וביוב בע"מ" (להלן: "התנור") שסיפק מים לתושבי מטולה וסביבתה.
בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 18.4.2016, הגיעו הצדדים לכלל הסדר לפיו הבקשה לצוו זמני נמחקה, אך מנגד ניתנה לתובעת שהות להכנס לשטח ולהסיט כל צנרת שעלולה להפגע מהעבודות, כאשר הוסכם כי פינוי או הסטת הצנרת יעשו באחריות התובעת.
ביום 4.4.2016 הגישה התובעת (בביהמ"ש השלום בצפת) בקשה לצוו מניעה האוסר על פגיעה בכל צורה שהיא ע"י רשות מקרקעי ישראל או מי מטעמה בתשתיות המים ו/או בהספקה סדירה של מים למטעים, הן בשטחי משבצת האגודה והן מחוצה לה. ביהמ"ש דחה את התובענה, תוך שניתנה לתובעת היזדמנות לפרק את התשתיות.
בהקשר זה יצוין כי אכן צד ג' ביקש מהנתבעת שתנסה לקדם מהלך במסגרתו יפוצו "פולשים" אשר הנם חברי האגודה, שמחזיקים בפועל בשטחים מחוץ לשטח המוחזר, אך בתחום התוכנית ושכעת נדרשתם השבתם.
ככל שהכוונה היתה להגיש תביעה גם בגין תשתיות שהונחו בשטחים שמחוץ למשבצת, אשר פונו על פי תכנית יובלים, היה מקום לציין זאת במפורש בכתב התביעה, תוך פירוט גודל השטחים שפונו מחוץ למשבצת, מי הגורם או הגורמים שהשתמשו באותם שטחים, מכוח מה נעשה השמוש באותם שטחים, מהו תואי צנרת המים בשטחים אלו, מה הפצוי שהיתקבל בגין פינוי שטחים אלה.
מה הוד העיד לפתע, גרסה כבושה שאין לה כל זכר בכתב התביעה, כי נותרו חלקות בשטח המשבצת שלא פונו, והתובעת השקיעה בקוו חדש שיספק מים לחלקות אלו (פרוטוקול עמ' 24, שורות 1-2), אך בהמשך חזר בו וטען: "לא יודע מה השטחים שהיה להם בעייה שהיה צריך לסדר להם מים". (עמ' 25 שורות 26-27).
כלומר, לפי הסכם החכירה קיימת זכות להוציא מהקרקע את כל המחוברים הניתנים להפרדה, ולא נאמר כי קיימת זכות נפרדת לקבלת פיצוי בגין ההוצאות שייגרמו עקב פינוי מחוברים הניתנים להפרדה, או בגין הצורך בהתקנתם מחדש במקום אחר.
אולם אם קוי חשמל הונחו בשטח מסויים שפונה על ידי הרשות, חברת החשמל לא תפוצה בגינם.
...
המסקנה היא כי התביעה הוגשה בגין השבת שטח המשבצת לבדו.
האגודה טענה כי פרשנות תכליתית תביא למסקנה לפיה כוונת הצדדים היתה להבטיח כי הנתבעת לא תחוב פעמיים בגין זכות בקרקע עליה ויתרה האגודה או בגין זכות עליה שילמה הנתבעת פיצוי לאגודה.
זאת ועוד, מר הוד העיד כי חלק מהתשתית היתה רקובה (פרוטוקול מיום 21.11.2018 עמ' 7 שורות 17-18) וכי "אם זה רקוב משאירים את זה באדמה ושמים חדש" (עמ' 30 שורה 15)
סוף דבר
על סמך כל האמור לעיל, באתי לכלל דעה כי יש לדחות את התביעה.
