בקשה להוצאת חוות דעת מהתיק מתי ניתן להגיש בקשה כזו

הנתבעת הגישה בקשה להוצאת חוות הדעת הנ"ל מתיק בית המשפט בטענה שהתובע לא צרפה לכתב התביעה כפי שמתחייב מהתקנות.

הנתבעת התבקשה להשיב לתגובת התובע, אך תשובתה לא התקבלה בתיק בית המשפט, וביום 17.2.22 ניתנה ההחלטה שלהלן – "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ולמרות אי קבלת תשובה לתגובה, הנני נעתרת לבקשה באופן חלקי, ונותנת בזאת צו המורה לתובע להמציא לידי הנתבעת העתק מהמסמכים אשר עמדו בפני המומחית מטעמו, תוך 10 ימים" ביום 20.2.22 הגישה הנתבעת הודעת הבהרה, במסגרתה הסבירה שבשוגג היא הגישה קובץ לא נכון למערכת נט המשפט (תגובת התובע) במקום הקובץ הנכון של תשובתה, וצרפה להודעה את תשובתה.

...

הנתבעת התבקשה להשיב לתגובת התובע, אך תשובתה לא התקבלה בתיק בית המשפט, וביום 17.2.22 ניתנה ההחלטה שלהלן – "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ולמרות אי קבלת תשובה לתגובה, הנני נעתרת לבקשה באופן חלקי, ונותנת בזאת צו המורה לתובע להמציא לידי הנתבעת העתק מהמסמכים אשר עמדו בפני המומחית מטעמו, תוך 10 ימים" ביום 20.2.22 הגישה הנתבעת הודעת הבהרה, במסגרתה הסבירה שבשוגג היא הגישה קובץ לא נכון למערכת נט המשפט (תגובת התובע) במקום הקובץ הנכון של תשובתה, וצירפה להודעה את תשובתה.

דיון לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות הצדדים שהוגשו בעקבותיה, הנני קובעת כי על התובע לפעול לקיום צו גילוי המסמכים ומענה על השאלון שניתן ביום 22.2.22, מהנימוקים שיפורטו להלן.

לאור האמור לעיל, הנני מורה לתובע למלא אחרי הצו שניתן ביום 22.2.22 עד ליום 15.9.22.

לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ג' הס) מיום 14.11.2022 בת"א 66530-10-21, בה נדחתה בקשת המבקשת בין היתר להוצאת חוות דעת מומחה מתיק בית המשפט ולמתן הארכת מועד להגשת ראיות מטעמה.

...

על רקע האמור נדחתה הבקשה להוצאת חוות דעתו של ברגינר מתיק בית המשפט, ועמה גם הבקשה לדחיית המועד להגשת ראיות המבקשת ולדחיית מועד דיון קדם המשפט.

דיון והכרעה דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית אפוא.

מכל מקום, בעקבות הבקשה להוצאת חוות הדעת מהתיק והתשובה מטעם התובעת, ניתנה החלטתי מיום 21.4.22, כדלקמן: "במהות, צודקת הנתבעת בתפיסה העולה מבקשתה, שרואה בחוות הדעת שהתובעת הגישה מטעמה – כגירסה מטעם התובעת שמבקשת לקבוע כחלק מהחזית מטעמה (בין היתר באשר, לפי הדין – חוות דעת רפואית מטעם צד נחשבת כחלק אינטגראלי של כתב הטענות מטעמו). על פניו נחזה, כטענת הנתבעת, שבחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת בעניינינו – באיחור (על פי הסכם דיוני בין הצדדים שקבל תוקף של החלטה), מצויה גרסה שלא הוזכרה בכתב התביעה, ואף לא ב"אישור רפואי" שנתנה אותה רפואה ביום 18.2.20, וצורף לכתב התביעה כנספח ב' – "כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה". הנתבעת מיתנגדת להגשת חוות הדעת – בטענה של הרחבת חזית.

...

מכל מקום, בעקבות הבקשה להוצאת חוות הדעת מהתיק והתשובה מטעם התובעת, ניתנה החלטתי מיום 21.4.22, כדלקמן: "במהות, צודקת הנתבעת בתפיסה העולה מבקשתה, שרואה בחוות הדעת שהתובעת הגישה מטעמה – כגרסה מטעם התובעת שמבקשת לקבוע כחלק מהחזית מטעמה (בין היתר באשר, לפי הדין – חוות דעת רפואית מטעם צד נחשבת כחלק אינטגרלי של כתב הטענות מטעמו). על פניו נחזה, כטענת הנתבעת, שבחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת בענייננו – באיחור (על פי הסכם דיוני בין הצדדים שקיבל תוקף של החלטה), מצויה גרסה שלא הוזכרה בכתב התביעה, ואף לא ב"אישור רפואי" שנתנה אותה רפואה ביום 18.2.20, וצורף לכתב התביעה כנספח ב' – "כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה". הנתבעת מתנגדת להגשת חוות הדעת – בטענה של הרחבת חזית.

אך, בשלב זה, לא שוכנעתי ברמה הנדרשת, שכטענת הנתבעת - האופן בו התנהלה התובעת חסר תום לב. מאידך, אני מוצא להדגיש כי התכחשותה הגורפת של התובעת ושל באי-כוחה מטעמה לטענות הנתבעת בענין עצם העובדה שבעצם מבוקשת מטעמה - הרחבת החזית העובדתית – מטרידה, ואולי אף מקוממת.

בענין רע"א 8518/21 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' ג'וסלין אבישר (פורסם; 27.2.2022) (להלן: "ענין אבישר"), מבהיר כב' השופט שוחט: "15. ברבות השנים השתרשה בפסיקה גישה ליברלית בנוגע לסמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות. נטיית בתי המשפט היא להיעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן, פסקה 10 [פורסם בנבו] (17.1.2021); רע"א 6222/20 הדר נ' שם טוב, פסקה 13 [פורסם בנבו] (27.10.2020)) אף הובהר, כי הגם שבמקרים מסוימים בקשת התיקון כרוכה בעוול מסוים לצד השני, נדירים המקרים שבהם אין אפשרות לתקן את העוול בפיצוי כספי (ר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ, פ"ד לח(1) 566, 569-568 (1984)). כך גם נקבע, כי היעתרות לבקשות תיקון המוגשות עובר לסיום קדם המשפט או סמוך לסיומו, אינה צפויה בדרך כלל לגרום לעיכובים בניהול ההליך, ומשכך אינה פוגעת כמעט באינטרס הציבורי-מערכתי (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקה 14 [פורסם בנבו] (11.1.2015)). דין זה, שנהג, הוא שנוהג גם לאחר התקנת התקנות החדשות. תקנה 46(א) לתקנות אלה מסמיכה את בית המשפט "בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (ראו: ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 והאסמכתאות הנזכרות שם [פורסם בנבו] (4.4.2021) (להלן: עניין רמתיים)).

אשר על כן, בשל התנהלות התובעת, וההוצאות שנגרמו לנתבעת בשתי הבקשות שנדונו לפניי, לרבות - קיום דיון לפניי והגשת סיכומי טענות, וההוצאות שידרשו לה בכל הקשור להגשת כתב הגנה מתוקן למול גרסה מתוקנת (בגין ההסכם הדיוני, אינני מתייחס לעצם ההוצאה הנדרשת להגשת חוות דעת רפואית נוגדת) - אני מחייב את התובעת בתשלום הוצאות משפט לנתבעת בסך של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ראה לעניין זה גם דברי כב' השופט עמית ברע"א 368/13 הרשות הפלסטינאית נ' נורז'יק ואח' (23.4.13) בפיסקה 12: "...יש שופטים אשר מקדישים משאבי שיפוט בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם שמיעת הראיות, ולבקשת מי מהצדדים מורים על מחיקת חלקים מתצהיר זה או אחר, פוסלים ראיה כזו או אחרת וכיו"ב. שופטים אחרים מעדיפים לדחות הכרעות של קבילות ורלוונטיות ככל שניתן לסוף הדיון. אעיד על עצמי, כי בשבתי כשופט בערכאות הדיוניות, העדפתי לנקוט בגישה בתרא, באשר פעמים רבות בעיות שנראו קרדינאליות וסבוכות לפני תחילת מסע, נמוגו בהמשך הדרך.

יצוין, כי בבקשת המשיבה שהוגשה בבית משפט קמא להוצאת חוות הדעת מהתיק לא הועלה כלל עניינה של תקנה 14 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט- 2018.

בדיוק לצורך כך נקבע כי שיעור דמי נזק תמיד יהיה שנוי במחלוקת ובבית משפט יוכלו בעלי הדין להדרש לעניין זה. ניתן כמובן לאפשר למשיבה – התובעת להגיש חוות דעת נגדית מטעמה ו/או ראיה אחרת בנוגע לנזק, הגם שכבר הגישה ראיותיה, אך אני סבורה כי אין זה המקרה שהצדיק הוצאתה של חוות הדעת מהתיק.

...

אינני סבורה כי בכל מקרה שבו מוגשת דרישה לתגמולי ביטוח והיא נדחית בשל היעדר כיסוי ביטוחי / היעדר חבות, תצטרך חברת הביטוח לבסס דחיית הדרישה בחוות דעת מומחים בנוגע לגובה הנזק.

בדיוק לצורך כך נקבע כי שיעור דמי נזק תמיד יהיה שנוי במחלוקת ובבית משפט יוכלו בעלי הדין להידרש לעניין זה. ניתן כמובן לאפשר למשיבה – התובעת להגיש חוות דעת נגדית מטעמה ו/או ראיה אחרת בנוגע לנזק, הגם שכבר הגישה ראיותיה, אך אני סבורה כי אין זה המקרה שהצדיק הוצאתה של חוות הדעת מהתיק.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

לאחר הגשת חוות דעת תורג'מן, הגיש הנתבע בקשה להוצאת חוות הדעת מתיק בית המשפט.

מטעם הנתבע הוגשה חוות דעת דובדבני (מיום 13.11.2018) שניתנה כנגד חוות דעת סבוטין וכן חוות דעת משלימה (מיום 5.9.2019) שניתנה כנגד חוות דעת תורג'מן. בחוות דעת דובדבני, העריך המומחה את עלות התיקונים והשלמת החסרים בסך של 69,850 ₪ (לא כולל מע"מ).

מומחה בית המשפט, בעדותו, כאשר נישאל על כך, השיב כדלקמן: "אבל יש גם המהנדס שהוא בפקוח עליון שחתם על התכנית שעשה תכניות הקונסטרוקציה בזמן שהוא בא לאשר את השלד, הוא בודק שבאמת זה נחפר לעומק 3 מטרים. מה הכוונה עומק 3 מטר? לראות שהוא הגיע לקרקע טבעית ולא לקרקע מילוי, לכן חופרים כזה עומק" (עמ' 49 ש' 10 – 13 לפרוטוקול (תמליל ההקלטה) מיום 31.3.2022).

...

על כן, לא ניתן ליחסו לתובע ואינני מקבלת את הטענה.

גם במקומות בהם מצא בית המשפט לסטות מקביעת המומחה, אין מדובר באי קבלת הערכותיו המקצועיות, אלא בהשלמות כאשר המומחה לא התייחס לכלל הליקויים.

די בכך כדי לדחות את טענתו בעניין זה. סוף דבר על התובעים לשלם לנתבע את סכום ההסכם בסך של 900,000 ₪ בתוספת מע"מ ובסה"כ סך של 1,053,000 ש"ח. מסכום זה יש להפחית בגין ליקויים וחסרים כפי שנקבע לעיל סך של 217,439 ₪ (כולל מע"מ).