בהחלטה מיום 26.1.2021 נדחתה הבקשה, תוך שנקבע כי קיים ספק אשר לקיומה של תשתית ראייתית מספקת לקיומם של התנאים לאישורה של תובענה כייצוגית, שעה שבקשת האישור נתמכה אך בתצהיר המבקש ובתדפיס מאתר להשוואת משכנתות, והמבקש לא הציג אסמכתא כלשהיא לקיומה של קבוצה או לשאלות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה הנטענת.
"סדרי הדין הללו ייחודיים להליך ייצוגי, וניכר מהם שהוספת ראיה חדשה לראיות שצורפו לכתחילה לבקשת האישור אינה אלא תיקון של הבקשה- וזאת בין אם נטענו טענות חדשות בקשר עם אותה ראיה ובין אם לאו. מן הראוי איפוא שבקשה להוספת ראיה תדון בהתאם לאמות המידה לבחינת בקשת לתיקון בקשת אישור תובענה כייצוגית, כפי שנקבעו זה מכבר בעיניין אינסלר" [ראו רע"א 3365/20 יוניליוור ישראל מזון בע"מ נ' בנתאי (פורסם בנבו, 1.7.2021) (להלן: "עניין יוניליוור")].
...
מקובלת עלי לענין זה טענת המשיב, שלפיה לו יותר צירופה של חוות הדעת, כמו גם צירופו של תצהירו של מר ברלינר, יצטרך הוא להגיש התייחסות לראיות הנוספות, וייתכן שאף יידרש להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, דבר שיעכב את בירור התובענה ובקשת האישור ויגרום לו לנזק ראייתי, שעה שהמבקש כבר נחשף לראיותיו.
לנוכח כל האמור, אני סבורה כי באיזון שבין האינטרס הציבורי שבניהול תובענות ייצוגיות ראויות, לבין הזהירות פן יעשה שימוש במנגנון התיקון לעריכת מקצה שיפורים בבקשות אישור שהוגשו ללא שקידה ראויה – מוביל למסקנה כי המקרה הנדון נמנה על המקרים בהם אין להיעתר לבקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית.
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
