בקשה להוספת ראיה מטעם המבקשים

לפני בקשה להוספת ראיה מטעם הנתבעת.

...

בע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661 (1993), בעמ' 665 עמד בית המשפט על השיקולים כאמור: "כאשר מונחת לפני בית המשפט, אשר סיים כבר את שלב הבאת הראיות לפניו, בקשה להגשת ראיה משלימה, על בית המשפט לשקול, אם החיוב שבקבלת הראיה הנוספת עולה על השלילה שבסטייה מהנהלים הקבועים. בית המשפט יתחשב לעניין החלטתו בנדון, בין היתר, בשאלה, אם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או יכול היה לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אם התשובה לשאלה זו הינה בחיוב, אזי לא ייטה בית המשפט בדרך כלל להיעתר לבקשה. עם זאת, אין זה כלל בל יעבור, וייתכנו מקרים שבהם - חרף מחדלו של הצד באי המצאת הראיה בשלב מוקדם יותר - עדיין ייעתר בית המשפט לבקשתו. זאת בעיקר כאשר בית המשפט מתרשם, כי הראיה המוצעת עשויה לתרום תרומה משמעותית מאוד להשלמת התמונה העובדתית ולגילוי האמת, והדבר עשוי לסייע בעשיית הצדק. אולם, מאידך גיסא, אין גם להתיר את הרצועה יתר על המידה, שמא יעודד הדבר רשלנות מצד הפרקליטים בקיום ההוראות הדיוניות." בענייננו, אין חולק כי נושא הסקר המבוקש עלה זה מכבר בדיונים קודמים בין הצדדים.

מצב דברים זה, לאחר שהסתיים שלב הראיות, מכביד על ניהול הליך שממילא מתנהל זמן רב. רביעית, אפשר שכל הטעמים המפורטים לעיל, הגם שאין להקל בחשיבותם, היו נדחים מקום בו הייתה לראיה משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה (רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה 577; רע"א 5403/17 ר'בקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (5.12.2017)).

איני סבור כי משקלה של הראיה כזה המצדיק הגשתה בשלב זה. עיקר טענת הנתבעת היא כי טענות התובעת באשר לאי המצאת הסקר לידיה בזמן אמת ואי הידיעה של התובעת את הוראותיו, מהווה הרחבת חזית ודינן להידחות.

סוף דבר אשר על כן, מהטעמים המפורטים לעיל, דין הבקשה להוספת ראיה להידחות.

בישיבה שהתקיימה ביום 4.7.23 ביקש התובע להוסיף ראיות מטעמו, בקשה לה נעתרתי כמפורט בפרוטוקול אגב חיוב הנתבע בהוצאות, ואשר כללה את הדף הראשון מפרוטוקולי הדיונים ביום 6.8.20 -29.6.21 בהליך הקודם, לוח הדיונים מנט המשפט בהליך הקודם וכן פרוטוקול הדיון בעירעור שהוגש על אותו פסק דין בהליך הקודם (נ/1-נ/4).

...

ניתוח הטענה באופן מעמיק, מוביל למסקנה, כי אין פסול בטענת הנתבע כי לא אמר את האמירה המיוחסת לו, ובצד זאת להוסיף, כי ממילא אין באותה אמירה כשלעצמה כדי להוות לשון הרע, הגם שהוא מכחיש כי אמר את הדברים.

התוצאה: התביעה נדחית.

בהתאם לשיקולים המנחים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 וכן הפסיקה המנחה, תוך שהבאתי בחשבון, בין היתר, את סכום התביעה, מהותה, מספר העדים, ההתנהלות הדיונית של הצדדים, זכות הגישה לערכאות אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבע בסך של 8,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בימים 28.3.2023, 29.3.2023 ו-6.4.2023 נתתי סדרת החלטות לגבי סדרת בקשות מטעם ששת הנתבעים, לביטול שני דיוני הוכחות ממושכים שהיו קבועים לימים 17.4.2023 + 20.4.2023, על מנת לאפשר למייצג החדש של ששת הנתבעים (מטעם חברת הביטוח הרלוואנטית) להגיש בהמשך בקשת סף חדשה (נוספת) מטעמם ולהגיש בהמשך בקשה להוספת ראיות מטעמם.

...

וגם כאן אני נאלץ לקבוע כי אני מעדיף את עדות התובע 3 על פני עדות התובע 1 הסותרת, לאחר שמצאתי את הראשונה אמינה יותר מהאחרונה בעניין זה. הנתבע 3, שאת עדותו בעניין זה אני מקבל (ראו גם בעמ' 111 בפרוטוקול דיון ההוכחות השני), העיד כי אותו רוני אפל היה משקיע בעצמו וגורם שקישר בין קבוצת המשקיעים לבין נאמן התביעות, לצורך תביעת נאמן התביעות ומימונה, וזאת גם על סמך המסמכים מושא בקשת ששת הנתבעים מיום 19.4.2023 להגשת ראיות נוספות.

בנוסף הוכח כי היו משקיעים נוספים באותו מיזם, שגם הם, כמו התובעים, חתמו על הסכמי ההמרה, אך אף אחד מהם לא הגיש תביעה אישית נגד הנתבעים, ואף אחד מהם גם לא מסר עדות בתיק זה. נוכח מסקנתי מעלה, לפיה דין התביעה להידחות בשל כך שלתובעים לא עומדת עילת תביעה אישית, עצמאית ונפרדת כנגד הנתבעים, אלא עילתם, גם מתוקף מעמדם הנכון כמשקיעים עפ"י מכלול ההסכמים, הקביעות, העובדות והמצגים הנ"ל, נכללת במסגרת הסדר הנושים ותביעת נאמן התביעות, ובכן נוכח מסקנה זו, איני מוצא להידרש לשאר המחלוקות שבין הצדדים, שלפחות חלקן צפוי להתברר במסגרת תביעת נאמן התביעות.

סיכום התביעה נדחית.

גם כאן אעשה סיכום ביניים: ממועד דיון ההוכחות הראשון ועד למועד דיון ההוכחות השלישי חלפה כשנה, כאשר גם בשלב זה הצדדים הגישו בקשות שונות ורבות: השבת ספר הרכב המקורי, זימון עדים, הארכות מועד, בקשה להוספת ראיות מטעם המשיב (שאף גם אותה דחה בימ"ש קמא מיום 26.12.22), דחיות מועד הדיון ועוד.

...

[הערה: ההדגשות בציטוטים שיובאו בפסה"ד להלן, אינן במקור ונועדו לשם ההדגשה בלבד] לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, ומכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(1)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), שוכנעתי לדחות את הבקשה אף ללא צורך בתשובה, מהטעמים שיפורטו.

רק כאשר עולה החשש שמא, כתוצאה מהחלטת הביניים, יתנהל המשפט בערכאה הדיונית באופן שגוי או אז תגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור (ראו: רע"א 7219/11 הפניקס חברה לביטוח נ' נעים, פסקה 7 [פורסם בנבו] (11.06.2012);רע"א 6982/21 רון יצחקי נ' הדר יצחקי בר, פסקה 8 [פורסם בנבו] (16.11.2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

טענות הצדדים טענות המבקשים באשר לבקשה לצרוף ראיה, טוענים המבקשים, כי הוגשו מטעמם תצהירים אשר מתייחסים לתוכנית להרחבת כביש 4 בסמוך למושב בית עזרא ובסמוך לביתם של התובעים, וכי גם מומחה בית המשפט מרדכי בס ז"ל היתייחס בחוות דעתו לעניין זה, אולם המומחה הנוסך מטעם בית המשפט מר זאב גורן, אשר מונה נוכח פטירתו של מר בס, לא היתייחס כלל לנושא זה. המבקשים אף הוסיפו בעיניין זה, כי ביום 26.09.2023 היתקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקר, בין היתר, המומחה גורן, אשר העיד כי לא היתייחס כלל לתוכנית זו בחוות דעתו, וכי הרחבת כביש מס' 4 עלולה להשפיע על האפשרות להזזת מיקום השער נשוא המחלוקת.

...

מועד הגשת הבקשה כאמור בבקשה, ביום 23.08.2023 הגישו המבקשים את התנגדותם להרחבת הכביש ומשכך מועד ידיעתם באשר לאפשרות כי תוגש בקשה מסוג זה הייתה מוקדמת לדיוני ההוכחות, אלא שלטענתם ככל והייתה מתקבלת התנגדותם בקשה זו הייתה מתייתרת, ועל כן לא הגישו בקשה בטרם עת. הגם שאני מקבל את טענת המבקשים כי לא היה ביכולתם להגיש בקשה זו בטרם קבלת ההחלטה, היה מקום כי המבקשים יצהירו על הגשתם התנגדותם והאפשרות כי תוגש בקשה בהמשך במעמד הדיון.

הנזק הדיוני כאמור לעיל, קבעתי שהמשיבים לא יוכלו להתייחס באופן מלא לראיה במסגרת סיכומי התשובה, ועל כן קבלת הראיה תוביל לפתיחת ההליך שעה ששנת פתיחת ההליך הינה 2017 ועובדות אלה יש בהן כדי לגרום נזק למשיבים הממתינים להכרעה בתביעה אותה הגישו לפני זמן רב. סוף דבר לאור האמור, משחזרו המבקשים מבקשתם למחיקת ראיות המשיבים, ועל טענתם באשר לקיומן של טענות שמאיות-כספיות, אני מורה על מחיקת הבקשה בהיבטים אלה.

משלא מצאתי כי אמות המידה לקבלת הראייה הנוספת מתקיימות, הרי שאני דוחה את הבקשה בהיבט זה. הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת ההוצאות בסוף ההליך.