בקשה להגשת תצהיר בנוגע לדמי חכירה בהפקעה

תמצית טענות הצדדים הנתבעת בקשה להגיש תצהיר בנוגע לדמי החכירה אותם גובה רמ"י, בהנתן חשיבות עניין זה לאור פסק-הדין בעיניין איסמאעיל ובדיון נוסף איסמאעיל באשר לאופן חישוב דמי החכירה האבודים לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות.

טרם הסתיים שלב ההוכחות, בכל הקשור לקביעת שיעור דמי החכירה האבודים אשר לו זכאים התובעים, והשמאי המומחה אשר מונה על-ידי בית-המשפט טרם נחקר, ובנסיבות אלה, ובהנתן פסקי-הדין בעיניין איסמאעיל ודיון נוסף איסמאעיל, והנפקות שיש לבחינת דמי החכירה הנהוגים ב-רמ"י, בהתייחס לקרקעות דומות לאלו שנלקחו מהנפקעים, לעניין שיעור הפצוי לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות, ואיסוף הנתונים על-ידי הנתבעת לאחר פסקי-דין אלה, יש מקום לאפשר הגשת התצהיר, אשר גם לשמאי המומחה שמונה על-ידי בית-המשפט תנתן האפשרות להתייחס לנתונים המפורטים בתצהיר זה. על כל האמור לעיל יש להוסיף בבחינת יתר על הצריך לענייננו, ובהתייחס להתמשכות ההליכים בתיקי ההפקעות, כי במרבית התביעות לפצויי ההפקעה שבהן כבר ניתנו פסקי-דין, מעוכב ביצוע פסק-הדין, שכן על מרבית פסקי-הדין הוגשו ערעורים בשל המחלוקת בנוגע לדמי החכירה האבודים לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות.

...

טרם הסתיים שלב ההוכחות, בכל הקשור לקביעת שיעור דמי החכירה האבודים אשר לו זכאים התובעים, והשמאי המומחה אשר מונה על-ידי בית-המשפט טרם נחקר, ובנסיבות אלה, ובהינתן פסקי-הדין בעניין איסמעיל ודיון נוסף איסמעיל, והנפקות שיש לבחינת דמי החכירה הנהוגים ב-רמ"י, בהתייחס לקרקעות דומות לאלו שנלקחו מהנפקעים, לעניין שיעור הפיצוי לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות, ואיסוף הנתונים על-ידי הנתבעת לאחר פסקי-דין אלה, יש מקום לאפשר הגשת התצהיר, אשר גם לשמאי המומחה שמונה על-ידי בית-המשפט תינתן האפשרות להתייחס לנתונים המפורטים בתצהיר זה. על כל האמור לעיל יש להוסיף בבחינת יתר על הצריך לענייננו, ובהתייחס להתמשכות ההליכים בתיקי ההפקעות, כי במרבית התביעות לפיצויי ההפקעה שבהן כבר ניתנו פסקי-דין, מעוכב ביצוע פסק-הדין, שכן על מרבית פסקי-הדין הוגשו ערעורים בשל המחלוקת בנוגע לדמי החכירה האבודים לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות.

המדינה מבקשת מביהמ"ש לקבל מטעמה את התצהיר האמור, על אף שיוגש באיחור, וזאת הואיל והתצהיר יאפשר להציג בפני ביהמ"ש והמומחה מטעמו נתונים שנאספו לאחרונה בעיניין המחלוקת הנוגעת לחישוב אובדן דמי החכירה, כי התצהיר יאפשר ביאור מחלוקת נקודתית חשובה ורלבנטית, כי העתרות לבקשה לא תגרע מזכויות התובעים הואיל והמומחה מטעם ביהמ"ש טרם הגיש חוות דעתו וטרם נחקר.

התצהיר שצירופו מתבקש הנו תצהירו של מר נתי פרי, ה"משמש כיום כראש תחום הפקעות, רכישות וחליפין ברמ"י (סעיף 2 לתצהיר) ". תצהירו ניתן לאחר שהתבקש "על ידי הפרקליטות להבהיר את מדיניות רמ"י לעניין שיעור דמי החכירה שנגבים על ידה וכן להסביר אודות אופן חישובם (סעיף 4 לתצהיר). התצהיר משתרע על פני 10 עמודים, בנוי מ-18 סעיפים, ונסמך על לא פחות מ-15 נספחים.

...

בנוסף, לא הובאו לידיעתי נתונים בנוגע למועד הגשת הבקשות בערכאות האחרות, ובאיזה שלב דיוני נמצא כל תיק ותיק בו נעתר ביהמ"ש לבקשת המבקשת.

כמו כן, הבקשה הוגשה בצורה עמומה, תוך הסתמכות על משפטי מפתח כלליים שנותרו בלתי מבוארים ובלתי מוסברים לאשורם, כי התצהיר יאפשר הצגת נתונים "שנאספו לאחרונה", כי התצהיר יאפשר "לבאר מחלוקת נקודתית ורלבנטית בתיק" וכיו"ב. מרפרוף קל בתצהיר, נראה כי הינו נשען על החלטות מועצת / הנהלת מנהל מקרקעי ישראל שהתקבלו בשנת 1966, שנת 1978, שנת 2004 וכיו"ב. בנוסף, המשפט שחותם את התצהיר האמור הינו כי "ביום 04.04.2019 בוטלו כל החלטות המועצה ואוחדו לכדי קובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל". לא שוכנעתי כי בתצהיר אכן מוגשת מדיניות חדשה של רשות מקרקעי ישראל שלא הייתה ידועה בעבר ומשכך לא יכולה הייתה להיות מוגשת כמקשה אחת עם שאר תצהיריה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

לפני בקשת הנתבעת, כי בית המשפט יאפשר לה להגיש תצהיר מטעמה בנוגע לדמי החכירה אותם גובה רשות מקרקעי ישראל.

סבורני, כי אין להיתעלם מהעובדה שמותב זה נחשף זה מכבר למסמך האמור במסגרת התיקים הרבים המתנהלים לפניו בעינייני הפקעות במסגרתם הוגש מיסמך זה. מצאתי, כי אין טעם או הצדקה לחסות כעת את המסמך האמור ולא לאפשר את הגשתו תוך חסימת דרכה של הנתבעת מהאפשרות לתמוך את עמדתה בסוגיה שבמחלוקת באמצעות התצהיר האמור.

...

סבורני, כי פסיקת הוצאות לחובת הנתבעת יש בה כדי לתת מענה לנזק אשר ייגרם לתובעים בעקבות העיכוב בהגשת חוות דעת המומחה בשל המועד בו הוגשה הבקשה שלפני.

מקובלת עליי הטענה, לפיה היה בידי הנתבעת לפעול לשם הגשת התצהיר בשלב מוקדם יותר ובין היתר לצרפו לחוות הדעת העדכנית אשר הגישה, כך שלא היה נגרם עיכוב בהגשת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לאור המפורט לעיל, נעתרת לבקשה ומתירה לנתבעת להגיש את התצהיר המבוקש לתיק בית המשפט ולמומחה מטעמו.

במישור סכויי העירעור להיתקבל נטען, כי נוכח ההלכה שנפסקה בעיניין איסמאעיל, פסק הדין לא יוכל לעמוד על מכונו, שכן חוות הדעת שאומצה בגדריו, אינה מבוססת על עיסקאות השוואה המוכיחות את גובה דמי החכירה שניתן היה לקבל בפועל בגין הקרקע המופקעת.

אשר לתצהיר שהגיש משיב 2 לבית המשפט המחוזי, טוענת המבקשת כי לא ניתן ללמוד הימנו על אודות נזילות ממונם של המשיבים, על העידר חובות קודמים שרובצים על כתפיהם, ועל כך שלא נעשה שימוש ב'מינוף' לצורך רכישת הנכסים.

...

בגדרה טוענת המבקשת, כי החלטת בית המשפט המחוזי סותרת החלטות רבות של בית המשפט העליון, שבכולן נעתר בית המשפט לבקשות לעיכוב ביצוע שהוגשו בנסיבות דומות לענייננו.

האם בעניין דנן, הוצג טעם משכנע שלא להורות כך? סבורני, כי התשובה לכך שלילית.

9 הערעור מתקבל אפוא באופן חלקי.

המבקשת תשלם למשיבים סך של 850,000 ₪ ללא דיחוי.

אשר לסכויי העירעור, נקבע כי "פסק הדין שניתן בעיניין איסמאעיל, [אינו] מבטל או סוטה מהלכות קודמות שנקבעו בנוגע לתשלום פיצויים לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות". אשר למאזן הנוחות, נקבע כי החשש שהעלתה המבקשת מפני קושי בהשבת מצב הדברים לקדמותו, לא נתמך בתשתית עובדתית מתאימה, ואילו טענת המשיבים באשר לחוסנם הכלכלי, נתמכה בתצהירו של מר גרבוני.

המבקשת סבורה, כי נוכח פסק הדין שניתן בעיניין איסמאעיל, סכויי העירעור להיתקבל – "גבוהים מאד". במישור מאזן הנוחות נטען, כי מדובר בתשלום סכום משמעותי לאנשים מן השורה; כי התביעה הוגשה בחלוף כ-55 שנים ממועד ההפקעה, ולפיכך ברי כי הפצוי אינו מיועד לסיפוק צרכים מידיים; וכי לאידך גיסא, אם ידחה העירעור, אין ספק כי המדינה תשלם באופן מיידי את מלוא סכום הפצוי.

פעם, פעמיים ושלוש, קבע בית משפט זה כי השלכותיה של הילכת איסמאעיל טרם התבהרו, ולפיכך סכויי קבלת הערעורים שמגישה המבקשת בעיניין אומדן 'דמי החכירה האבודים' – אינם מבוטלים (ראו לדוגמה: רע"א 4466/20 רשות מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוח מסרי, פסקה 5 (14.9.2020); ע"א 6191/19 רשות מקרקעי ישראל נ' בדראן, פסקה 9 (23.10.2019); ע"א 6192/19 מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל נ' תאופיק בדראן סעיד, פסקה 4 (23.10.2019)).

...

על רקע האמור, מבחן סיכויי הערעור להתקבל, תומך בקבלת הבקשה לעיכוב ביצוע.

נוכח האמור, ובהתחשב בשני השיקולים המשמעותיים שנזכרו לעיל – כי המשיבים המתינו למעלה מ-5 עשורים עד להגשת התביעה, ולפיכך המתנת פרק זמן נוסף עד למתן פסק דין בערעור, לא תזיק להם באורח בלתי-מידתי; וכי מדובר ב-6 זוכים שונים שעתידים לחלוק ביניהם את ה'עוגה' – אני סבור כי הכף נוטה לטובת קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע, חרף הוכחת בעלותם של חלק מן המשיבים על נכס מקרקעין (ראו גם: ע"א 6059/19 רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוחה ח'לאילה, פסקה 3 (27.10.2019); ע"א 1638/20 מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל נ' אסדי, פסקה 4 (28.4.2020); עניין יאסין, שם).

הערעור מתקבל אפוא בזאת.