בקשה להגשת ראיות לאחר קביעת התיק להגשת סיכומים

הבקשה מוגשת לאחר שבתיק היתקיימו 2 דיוני הוכחות, התיק קבוע להגשת סיכומים והתובעים הגישו בקשה קודמת להגשת ראיות נוספות בשלב זה של ההליך – שנדחתה.

" ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, נקבע לעניין הגשת ראיות בשלב מאוחר, כדלהלן: "הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו:ב ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339).

...

לכן, כאשר מדובר בבעל דין שהחזיק בידיו מסמכים ולא גילה על אודותיהם במסגרת הליך גילוי המסמכים, המסקנה המתבקשת היא כי הוא לא ביצע את החקירה והדרישה הנדרשות בתקנות במועדים המתאימים לכך; אלא במועד מאוחר יותר – לעיתים, מאוחר מדי.

ברע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז בע"מ נ' ש.פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ, התייחס בית המשפט לנושא של ראיות הזמה, בדברים הבאים: "הנה כי כן, הבאת ראיות הזמה היא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע (ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (לא פורסם, 4.1.00)... בנוסף, ייתכנו מקרים בהם תותר הבאת עדות הזמה על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי ההגנה (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 508; ע"א 365/81 אזולאי נ' לביא, פ"ד לח(4) 125, 130 (1984); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ (לא פורסם, 31.7.01)). ואולם, מדובר בשאלה של שיקול דעת המסור לערכאה הדיונית." ומן הפרט אל הכלל, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, דין הבקשה להידחות.

לסיכומם של דברים, הבקשה נדחית והמבקשים, ביחד ולחוד, יישאו בהוצאות המשיבים, ביחד ולחוד, בסך של 1,500 ₪.

ישיבת קדם-המשפט היתקיימה במועד האמור, ולאחריה נקבע התיק לשמיעת ראיות, ליום 3.7.23.

אציין, לקראת סיום, כי הנתבע בחר לצרף לסיכומיו מסמכים שלא גולו ולא הוגשו לתיק במסגרת כתבי הטענות ושמיעת הראיות (נספחים 5, 6 ו-7 לסיכומים), וזאת על אף שבית-המשפט הבהיר לו היטב בתום דיון ההוכחות כי לאחר מועד זה לא יוכל להגיש ראיות נוספות מטעמו (ר' בעמ' 42 לתימלול), ודאי לא מבלי לקבל לכך את רשות בית-המשפט, שלא התבקשה וממילא לא ניתנה.

...

לנוכח המפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה העיקרית במלואה, כנגד הנתבעת 1 בלבד, ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובע סך 3,900 ₪ בגין השבת דמי ביטול שנגבו שלא כדין, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שהיה מיועד להשבת דמי הביטול ועד היום בסך 544.87, פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 2,000 ₪, החזר אגרות בסך 972.48 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

התביעה העיקרית כנגד הנתבע 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

עיקר טענות הנתבע בבקשות ע"פ האמור בבקשה להגשת ראיות נוספות, לאחר קבלת הייצוג בתיק הגיע בא כוחו הנוכחי של הנתבע למסקנה שהתיק איננו בשל לשמיעת הוכחות.

מדובר בבקשות שהנתבע יכול היה להגיש קודם לכן, למצער לפני ישיבת קדם המשפט המסכם או במהלכה, וכאשר באותה ישיבה נקבע דיון הוכחות על סמך התצהירים והבקשות לזימון עדים שהגישו הצדדים, ולו בשל כך יש לדחות את הבקשה.

...

עיקר טענות הנתבע בבקשות ע"פ האמור בבקשה להגשת ראיות נוספות, לאחר קבלת הייצוג בתיק הגיע בא כוחו הנוכחי של הנתבע למסקנה שהתיק איננו בשל לשמיעת הוכחות.

משכך לא ראיתי להיעתר לבקשה והיא נדחית בזאת.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקש ישלם לתובע ולמדינת ישראל הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 2,500 ₪ לכל אחד מהם (ובסה"כ 5,000 ₪) אשר ישולמו תוך 30 יום.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים במסגרת הבקשות המונחות בפני, ובחומר החסוי בהגישה הנתבעת לעיון בית המשפט, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לעיכוב ההליך שבפני להדחות, וממילא בית משפט זה אינו מוסמך לאחד את הדיונים, ולפיכך אין להדרש לכך.

דא עקא כי הפרזה והגזמה זו, אינה עולה כדי מירמה וקנוניה, אשר מקנה לנתבעת את הזכות לחלוק על קביעת המל"ל. בסופו של יום, הבקשה של הנתבעת להגשת ראיות וקביעת מועד הוכחות נדחית מכל הנימוקים שצויינו לעיל ואני קובעת את התיק להגשת סיכומים כמבוקש ע"י התובע.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים במסגרת הבקשות המונחות בפני, ובחומר החסוי בהגישה הנתבעת לעיון בית המשפט, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה לעיכוב ההליך שבפני להידחות, וממילא בית משפט זה אינו מוסמך לאחד את הדיונים, ולפיכך אין להידרש לכך.

כמו כן, אני קובעת כי יש לקבוע את התיק להגשת סיכומים, כפי שעתר המל"ל, ולא לראיות והוכחות כפי שעתרה הנתבעת: להלן נימוקי בהרחבה.

דא עקא כי הפרזה והגזמה זו, אינה עולה כדי מרמה וקנוניה, אשר מקנה לנתבעת את הזכות לחלוק על קביעת המל"ל. בסופו של יום, הבקשה של הנתבעת להגשת ראיות וקביעת מועד הוכחות נדחית מכל הנימוקים שצויינו לעיל ואני קובעת את התיק להגשת סיכומים כמבוקש ע"י התובע.

בית משפט קמא ציין כי מדובר בבקשה שהוגשה לאחר שהושלמה שמיעת הראיות בתיק ואף לאחר שהמשיבה הגישה את סיכומיה.

אינני מיתעלמת מכך שבמקרה דנן, אי הגשת הראיה הנוספת במועד מהוה מחדל אשר לא הוסבר דיו על ידי המערערת שכן כפי שנקבע, המערערת הייתה מודעת לקיומה לפחות שנה וחמשה חודשים בטרם עתרה להגשתה באיחור כה רב ולא ברור מדוע המתינה עד לרגע האחרון (לאחר הגשת סיכומי המשיבה), להגשת בקשתה.

...

לאור מהות הראיה שוכנעתי כי מדובר במקרה חריג בו היה על בית משפט קמא לשים את הדגש על עדשת הבחינה הראשונה אליה הפנה חברי-עדשת שיקולי הצדק וחקר האמת.

בעניין זה אפנה גם ע"א 2005/01 (ת"א) דדון אבנר נ' ישראכרט תעשיות בע"מ שם התייחס בית המשפט אמנם להגשת ראיות נוספות בערעור, אך יש בכך ללמד על העמדה הראויה גם בענייננו עת מדובר בהגשת בקשה להגשת ראיה נוספת באיחור כה רב במהלך ההליך הדיוני: "בצד האמור, בתקנה 457 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1974, נקבע, כי בית המשפט יתיר לבעלי-דין, לבקשתו, להגיש ראיות נוספות בערעור אם הוא סבור כי הראיה הדרוש לו על-מנת "לאפשר לו מתן פסק דין מכל סיבה חשובה אחרת". בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין; זאת כאשר הוא סבור כי הגשתה דרושה לשם ברור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי –הדין (ראה: רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נה (579, 577 (4), רע"א 4127/02 – דוד יעקובוביץ ושות' בע"מ נ' רהיטי הפירמה.

[פורסם בנבו] תק-על 2002 (3), 2709, עמ' 2710, ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי פ"ד יט (4), 337; ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון פ"ד מו (738 (3; א' הרנון דיני ראיות (חלק ראשון, תשמ"ה), 132).מצאנו כי בראיה זו יש כדי לסייע לנו לעמוד באופן שלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, ויכול ויהא בה כדי להשפיע על תוצאות ההתדיינות, על כן, החלטנו לקבל הראיה.