מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להגשת קובלנה פלילית לאחר ביטול כתב אישום

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

זאת ועוד, לטענת המבקשים בכתב הקובלנה לא פורט מהו המעשה בגינו בוצעה עבירת "לשון הרע" וניתן להבין בין השורות כי הגשת האזהרה להוצאה לפועל הוא המעשה המיוחס למבקשים, אלא שהגשת האזהרה לכשעצמה איננה מהוה עבירת "לשון הרע". ודוק, מחומרי החקירה שצרף המשיב לקובלנה הפלילית עולה כי מי שביצע ההמצאה ומי שהחתים את המבצע על תצהיר – מסמכים שהוגשו ללישכת ההוצאה לפועל - הם כלל לא המבקשים.
הגשת קובלנה כנגד עו"ד בגין ייצוג - כיוון שהמבקש 3 הוא צד לעבירה לטענתו, הרי שניתן להגיש כנגדו כתב אישום, זאת בהתאם להוראת סעיף 87 לחסד"פ. ההליכים עד כאן הטיפול בקובלנה הועבר אליי ביום 18/10/21 ובהתאם להחלטתי נקבע מועד דיון בבקשה ליום 27/01/21, אשר לבקשת המבקשים נדחה ליום 15/11/21.
במעמד הדיון חזרו המבקשים על בקשתם לביטול כתב הקובלנה, והדגישו את השמוש שעושה המשיב בהליך הפלילי כחלק מיצר נקמה שלו לאור סיכסוך אזרחי המתנהל במקביל בפני מותב אחר.
באשר לסוגיית הטלת הוצאות – מחד גיסא, המבקשים נדרשו להגיב למספר בקשות ולהתייצב לדיון אחד, לאחריו בוטל כתב האישום ובשל כך נגרמו להם הוצאות מיותרות.
...
ראשית, לאור החלופות העומדות בפני מי שרואה עצמו נפגע ממעשיו של אחר- חלופות שהיו קיימות גם במקרה דנן- לאמור: הגשת ערר על החלטת המשטרה לסגור את התיק, או נקיטת הליך אזרחי (כפי שבסופו של דבר עשו המערערים).
לאור המפורט, בשים לב אף לפסיקת בית המשפט העליון והמחוזי כפי שהוצגה לעיל, אני סבורה כי קיימת למבקשים טענת הגנה מן הצדק, שכן בעצם ניהול ההליך במסגרת קובלנה פלילית, כפי שמתנהלת על ידי המשיב ובשים לב לקיום הליכים אזרחיים מקבילים - יש חשש ממשי כי ניהול ההליך עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
משכך, אני מורה על ביטול כתב הקובלנה.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עיון בפסיקה מלמד על כך שבתי המשפט, הדנים בבקשות לפסיקת הוצאות הגנה, בקובלנות פליליות, נוהגים, לא אחת, בהתקיים נסיבות מתאימות, לפסוק הוצאות גם במקרים, בהם לא זוכו הנאשמים ובמקרים בהם לא בוטל כתב האישום לפי סעיף 94 (ב) לחסד"פ. (ראו, לשם הדוגמה ק"פ 14927-06-18 חנוך דב מלביצקי נ' אהרון אפלבויים [12.7.20] והפסיקה הנזכרת שם וכן עק"פ (מחוזי ב"ש) 23220-12-16 אבירם דהרי נ' דרור לדרמן [15.10.2017]‏.
הקובלת חזרה בה מהקובלנה, לאחר שהוגשה, ע"י הנאשמים, בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ; בעיניינה היתקיים דיון, במהלכו, הורה ביהמ"ש לקובלת להמציא לעיונו, חומר חקירה; וכן בקשה לפי סעיף 108, בה הודיע ב"כ הנאשמים, שהנאשמים כופרים במיוחס להם בכתב האישום.
...
יתכן כי פרשנות תכליתית של התקנות תביא למסקנה כי אלה אינן חלות בקובלנה, אלא בכתב אישום המוגש על ידי המדינה בלבד.
סוף דבר לאור כל האמור, אני מורה לקובלת לשלם סך של 3,670 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, לכל אחד מהמבקשים וזאת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנאשם מבקש מבית המשפט שיורה על ביטול כתב קובלנה לפי סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן "החוק").
כבוד המשנה לנשיא השופטת מ' נאור (כתוארה אז) ציינה: "אחד מחסרונותיה הרבים של הקובלנה הפלילית הפרטית הוא העדר שיקול דעת כזה. לאחרונה הוגשה הצעת חוק לבטל את מוסד הקובלנה הפרטית (ראו הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 67) (ביטול קובלנה), התשע"א-2011, ה"ח 615). דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים היטב את הרקע להצעה. על יסוד ניסיוני – ובעיקר ניסיוני השפוטי כשופטת שלום – אני רואה בברכה את הצעת החוק האמורה. בין כך ובין כך – אין בחוק איסור לשון הרע פטור המוענק לנפגע עבירה. את תרופותיו בגין העבירה שפגעה בו עליו להשיג אך ורק במסגרת הדין". לעיניין טענת ההגנה מן הצדק נקבע בפסק דין נמרי, מפי כבוד השופטת ד' ברק-ארז: "אכן גם אני סבורה כי במקרים מתאימים – כשקובלנה פלילית מוגשת לאחר שכבר הוגש בעבר כתב אישום באותו עניין, כמו בעניינינו – ניתן להעלות טענה של הגנה מן הצדק. אחד המצבים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה לקבלתה של טענת הגנה מן הצדק היה מצב של "רדיפה" (ראו: ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, 370 (1996)).
...
בהעדר הסכמה לגבי העובדות שברקע הטענות המשפטיות, אין מנוס מניהול המשפט.
אשר על כן, ומכל האמור לעיל סבורני כי דין הבקשה להידחות בשלב זה. טרם נשמעו הראיות בתיק וטרם נבחן חלקו של הנאשם ביחס למעורבים האחרים בפרשה, ולכן לא ניתן לקבוע מראש כי החלטתו של הקובל כרוכה באכיפה בררנית פסולה להבדיל מאכיפה חלקית מותרת או אף אכיפה בררנית בעוצמה שאינה מצדיקה ביטול כתב הקובלנה.
סוף דבר, הבקשה נדחית, אך שמורה לנאשם הזכות להעלותה מחדש במהלך המשפט.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 22.5.2022 בטרם מענה לכתב האישום הגיש הנאשם בקשה למחיקת כתב הקובלנה, וזאת בשל טענות מקדמיות המבוססות על סעיף 149(3) + (10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").
לכאורה, עולה כי המפורט בסעיף אינו מהוה עובדה מעובדות האישום אלא מיפרט היתנהגות קודמת של הנאשם ולפיכך אין לה מקום בכתב האישום, בהתאם לכך לא מצאתי כי על הנאשם להתייחס לאמור בסעיף זה. לעניין הטענה לביטול הקובלנה מטעמים של הגנה מן הצדק בשל שימוש לרעה בהגשת הקובלנה – לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בקשה ובתגובה בכתב ולאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת החוק והפסיקה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
...
לכאורה, עולה כי המפורט בסעיף אינו מהווה עובדה מעובדות האישום אלא מפרט התנהגות קודמת של הנאשם ולפיכך אין לה מקום בכתב האישום, בהתאם לכך לא מצאתי כי על הנאשם להתייחס לאמור בסעיף זה. לעניין הטענה לביטול הקובלנה מטעמים של הגנה מן הצדק בשל שימוש לרעה בהגשת הקובלנה – לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בקשה ובתגובה בכתב ולאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת החוק והפסיקה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
לאור כל האמור, לא מצאתי לנכון להורות על ביטול הקובלנה.
בנסיבות אלו לא ניתן להימנע מהטלת חיוב בהוצאות הקובל ולפיכך אני מורה כי הנאשם יפקיד סך של 3,000 ₪ לתיק בית המשפט לצורך תשלום עבור הוצאות הקובל וזאת עד ליום 15.2.2023 קובע דיון במעמד הצדדים לצורך קבלת תשובת הנאשם לאישום בהתאם להוראת סעיף 152(א) לחוק סדר הדין הפלילי ליום 23.2.2023 בשעה 13:00 מזכירות תיידע הצדדים.

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: הגנה מן הצדק טענת ההגנה מן הצדק קבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], תשס"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), לפיו, אחת הטענות המקדמיות שרשאי נאשם להעלות לאחר תחילת המשפט היא הטענה: "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". בהמשך לכך קובע סעיף 150 לחסד"פ כי לאחר העלאת טענה מקדמית ודיון בה, וככל שהטענה מתקבלת, רשאי בית המשפט לבטל את כתב האישום או לתקנו: "רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום". האפשרות להגיש קובלנה פלילית קבועה בסעיף 68 לחסד"פ לפיו: "על אף האמור בסעיף 11 רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט". סעיף 70 לחסד"פ קובע כי: "הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על הקובלנה, בשינוים לפי העניין, בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם בקובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת". אין חולק כי הליך הקובלנה הפלילית מהוה חריג לכך שהמדינה היא האחראית לניהולו של ההליך הפלילי, לאכיפת החוק הפלילי, ולשמירה על האנטרס הצבורי הכרוכה בכך.
כך כותבת השופטת נאור בפסק הדין: "נדגיש: כשמוגש כתב אישום על ידי המדינה נשקלות כל נסיבות העניין. מותר למדינה להביא בחשבון בהחלטתה גם שיקולים כמו מידת אשמו של המתלונן, והאם הוא עצמו פגע במי שהוא מבקש שיוגש נגדו כתב אישום. אחד מחסרונותיה הרבים של הקובלנה הפלילית הפרטית הוא העדר שיקול דעת כזה. ...
...
אין לאפשר הגשת קובלנה פלילית פרטית על אף שהפרקליטות הגיעה לכלל מסקנה שראוי לסגור את התיק.
השופטת ברק-ארז מסכימה עם פסיקתה של השופטת נאור ומנמקת כי: "אכן גם אני סבורה כי במקרים מתאימים... ניתן להעלות טענה של הגנה מן הצדק. אחד המצבים שהוכרו בפסיקתו של בית משפט זה לקבלתה של טענת הגנה מן הצדק היה מצב של "רדיפה"..
אשר על כן, החלטתי להיענות לבקשת הנקבלים ולבטל את הקובלנה על הסף.
המזכירות תמציא את החלטתי לצדדים ותגנוז את התיק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו