בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן

דיון והכרעה תיקון כתבי טענות הוסדר במסגרת תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א"): בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן, תוך היתחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.

...

לאור זאת יושתו על התובעת הוצאות, בסכומים שיפורטו להלן ואשר ייקחו בחשבון את האמור בסעיף זה. סוף דבר אני מתיר את הגשת כתב התביעה המתוקן.

התובעת תישא בהוצאות הנתבעים, באופן הבא: לנתבעות 1 ו- 10 תשלם התובעת הוצאות בסך 7500 ₪ לכל אחת.

לנתבעת 2 תשלם התובעת הוצאות בסך 4500 ₪.

ביום 28.2.22 ובתום הדיון המוקדם ניתנה החלטת הרשמת קרמר לפיה לא מצאה לנכון לשנות מהחלטתה בדבר צירופה של כתר להליך, כאשר הטעם שניתן לכך הוא כי במהלך הדיון המוקדם ציין המבקש כי עבד מול אדם בשם "יעקב", בעוד שב"כ המשיבה טען (אם כי ללא אסמכתא כלשהיא) כי אותו "יעקב" הוא "הנציג של כתר". לאור זאת חויב המבקש בהגשת כתב תביעה מתוקן אליו יצרף את כתר, ואף חויב בהוצאות בסך 1,000 ₪.

...

ערעורו נדחה בפסק דין מיום 25.8.22 (סגנית הנשיאה רוית צדיק ונציגי הציבור מר אבשלום אייזנר וגב' שלומית לוי), לאחר שנקבע כי לא הובאה הצדקה להתערבות בהחלטה דיונית מובהקת; כאשר "ראוי לסיים את ההליך המשפטי באופן שלם כך שיתבררו כל השאלות הכרוכות בתובענה לרבות ביחס לצדדים נוספים אשר קיימת אפשרות כי יחויבו בהליך או יוכרו כמעסיקים במשותף..."; וכן "משמדובר לכאורה במערכת יחסים משולשת ברי כי היה מקום להורות על צירוף הנתבעת הנוספת וזאת על מנת לברר את הפלוגתא העיקרית בתיק והיא שאלת זהות המעסיק". בית הדין הוסיף כי "לא נעלמה מעינינו טענת המערער על פיה המסמכים אשר צרפה המשיבה המלמדים לכאורה על הקשר של הנתבעת הנוספת אינם חתומים - מדובר בטענה הדרושה בירור וליבון עובדתי במסגרת הליך הוכחות, ואין בהעדר חתימה על המסמכים כדי להוביל בשלב זה לדחיית טענת המשיבה באשר להעסקת התובע על ידי הנתבעת הנוספת, חברת 'כתר'". נוכח דחיית הערעור חויב המבקש בהוצאות בסך של 3,000 ₪.

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן לא מצאתי שנפלה טעות בהחלטה מיום 31.3.23, ודאי לא טעות המצדיקה את התערבות ערכאת הערעור.

סוף דבר - בקשת רשות הערעור נדחית אך בנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ביום 29.08.2022 הוגשה בקשה להגשת כתב תביעה מתוקן בהתאם.

...

עובדת הכללתן של טענות לרשלנות כנגד המבטחת איננה משנה מסקנתי זו ואין בידי לקבל טענת התובעת לתחולת הסיפא שבסעיף 24 (א) (1) לחוק בית-הדין לעבודה לפיה, סמכותו של בית-הדין נפרסת על "תובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". לא זו אף זו שטענות התובעת לרשלנות כלפי המבטחת הינן שוליות ביחס לטענותיה לחיוב בתשלום מכוח הפוליסה, כבר נפסק בעבר כך: "עילת התביעה המהותית נגד הקרן אינה עילה נזיקית שנובעת מתוך חובת זהירות אלה עילה הנובעת מהיחסים החוזיים-מסחריים בין הצדדים, ובשל מהות הקרן כקרן שנועדה ליתן מענה לביטחון סוציאלי של העמית ביום פקודה, יום פרישתו או חלילה, כפי שארע במקרה זה, ביום פטירתו. הנני סבורה כי עטיפה נוספת של הטענות במונחי "רשלנות" הינה מלאכותית ולכל היותר טפלה ואין בכוחה לשנות סמכות שהוקנתה באופן ייחודי לבית הדין לעבודה" (ראו: ת"א (ת"א) 41499-01-19 אפרת אליעזר נ' מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ (פורסם בנבו, 03.10.2019)).

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, ובהתאם לסמכות המסורה לבית-המשפט לפי סעיף 79 לחוק [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, אני מורה כי התביעה כנגד הנתבעת מס' 2 תועבר לידון לפני בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

המזכירות תמציא עותק החלטתי לצדדים.

בהמשך, ולאחר שלטענת התובעת נודע לה כי הנתבעים 3 ו-4 רכשו את הזכויות בחלקות 23 ו-24 ממנהל העיזבון (להלן – הרוכשים), הוגשה בקשה לתיקון כתב תביעה על דרך של הוספת הרוכשים כנתבעים, וצרוף סעד נוסף של הסרת מכשולים שהציבו הרוכשים לשימוש בדרך הגישה ואיסור הקמת מכשולים כאמור שיש בהם לסכל שימוש בדרך הגישה.

...

גם הבקשה לסעד זמני (והתשובות לה בעקבותיה) אינה ממוקדות במישור הפוססורי להבדיל משאלת קיומן של ראיות לכאורה מספקות במישור הקנייני (הפטיטורי), ובסוגיה זו סבורני, כמפורט לעיל, כי עילתה אינה בעלת עוצמה.

בהתחשב במכלול הנתונים כמפורט לעיל, מסקנתי היא כי הכף נוטה לדחיית הבקשה לסעד זמני בכל הנוגע לשימוש בדרך הגישה מושא התביעה.

הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא, בכפוף לרישום הערה בדבר קיום ההליך דנן ביחס לחלקות 23 ו-24, במרשם המקרקעין.

ככל שהמשיבה מבקשת להגיש כתב תביעה מתוקן באופן שסכום התביעה יצומצם עד לתקרה של 2 מיליון ₪ עליה להגיש הודעה מתאימה עד המועד לעיל וכמובן להפקיד את הערובה הנמוכה בסך של 40,000 ₪.

...

דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, אם כי כל עוד יצומצם סכום התביעה כפי שיפורט, ניתן להסתפק בערובה בסכום נמוך מהנדרש.

לפיכך מתוקף סמכותי על פי סעיף 353א לחוק החברות, לאחר שנתתי דעתי לטענות שהועלו על ידי שני הצדדים ולאחר איזון בין זכותה של המשיבה-חברה בע"מ, לגישה לערכאות ובין זכותה של המבקשת להבטחת הוצאות המשפט ,אני מורה כי ככל שהתביעה תתוקן ותעמוד על סכום של עד 2 מיליון ₪ יהיה על המשיבה להפקיד ערובה בסך של 40,000 ₪, היינו 2% בלבד מסכום התביעה.