בקשה להגשת הקלטה ותמלול כראיה בהליך

בהמשך אותו הדיון, ביקש בא כוח המבקשת להגיש לבית המשפט הקלטה ותמליל של שיחה שנערכה בין המבקשת למודיע, ממנה עולה כי האחרון כלל לא ראה את התאונה.

בית משפט קמא דחה את הבקשה, בקבעו, בין היתר, כי מוצג נ/10 הוגש לתיק המוצגים כדין וללא היתנגדות; כי התמליל כולל אמרה של המודיע לגבי התאונה ונסיבותיה, וכי מדובר בעדות מכלי ראשון ולא בעדות מפי השמועה; כי אין מדובר בהרחבת חזית מצד הפול, שהכחישה מראשית הדרך כי אין מדובר בתאונת דרכים; כי לבקשה לא צורף תצהיר כדין; וכי אין מקום להגיש תצלומים בשלב זה של הדיון, וזאת בנגוד לסדר הגשת הראיות שנקבע בראשית ההליך, ובהיעדר עילה המצדיקה הגשת ראיות בשלב כה מאוחר של הדיון.

...

ברם, לאחר שעיינתי בתמליל המדובר, לא שוכנעתי כי יש הצדקה להתערב בהחלטה שלא לזמן את העד בשנית.

המקרה שלפנינו אינו נמנה על מקרים חריגים אלו, ולא שוכנעתי כי מתקיימים תנאיו של סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 המצדיקים מתן רשות ערעור.

בנסיבות אלו, דומה כי טוב יעשה בית המשפט אם ישקול מחדש להתיר למבקשים להגיש את התמונות האמורות, ולוּ כדי למנוע פתחון פה לטענה כי המשיבים חטאו בהרחבת חזית וכי לא ניתנה למבקשים ההזדמנות להתמודד עם הרחבת חזית זו. בכפוף לאמור, הבקשה נדחית.

כך, לפי המערער, בית המשפט ציין במהלך הדיון השלישי, בנוגע להיבט משמעותי באישום הרביעי, כי "אין חקירה על זה. [...] [המערער] לא נישאל על זה", וביחס לאישום השני אמר בית המשפט בדיון כי "אף אחד לא נתן אפשרות להיתמודד עם התזה הזאת [...] אז אני לא יודעת להגיד איזה הסבר היה לו, אבל יכול להיות שהיה לו הסבר [...] אני לא יכולה לקבוע שזה מעבר לספק סביר". לפי המערער, חרף דברים אלה שאמר בית המשפט, בהכרעת הדין נקבע בנוגע לאישום השני כי "העובדה שהשאלה המפורשת לא נישאלה כפי שהצגתי אותה לעיל, איננה יכולה להעלות או להוריד. איזה הסבר יכול היה ליתן [המערער] שישכנע בהגיונם של דברים?". בדיון שהתקיים ביום 6.9.2018 דחה בית המשפט את הבקשה להגשת ראיות נוספות, בקבעו כי הטענה לפיה לא ניתנה למערער היזדמנות להשלים את הגנתו "נשענת על פער נטען בין דברים שנאמרו לכאורה על ידי בית המשפט, במסגרת ניסיונות פישור בין הצדדים, לאחר הגשת הסיכומים, ובין התוצאה הסופית בהכרעת הדין". בהקשר זה ציין בית המשפט: "אשר לדברים שנרשמו מפי בית המשפט בסעיף 20 בבקשה [להגשת ראיות נוספות] – הדיון לא הוקלט על ידי בית המשפט, והדברים אינם רשומים בפרוטוקול הדיון. כל שזכור לבית המשפט הוא כי בית המשפט חזר על הערות והארות שנאמרו בדיוני פישור קודמים והשמיע אותן שוב באוזני הממונה מטעם [המשיבה] שהתייצבה לדיון באותו היום. בנסיבות אלה, לא תועדו הדברים פעם נוספת. בישיבות אחרות שיועדו לגישור בין הצדדים לאחר הגשת הסיכומים [הדיון הראשון והדיון השני], העיר בית המשפט להגנה לא פעם, כי ישנו קושי בטענות ההגנה אשר עלול להביא בסופו של יום להרשעה". ביום 8.12.2019 ניתן גזר הדין בהליך, ועל המערער נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל וכן מאסרים מותנים וקנס כספי.

לעניין תימלול ההקלטה, קבע בית המשפט המחוזי כי מסעיף 68ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] (להלן: חוק בתי המשפט) עולה שהקלטת דיון ללא קבלת היתר מבית המשפט "אינה מותרת", והוסיף כי קבלת הקלטה כזו כראיה צריכה להיות שמורה לנסיבות "חריגות ביותר" והכלל צריך להיות שלא לאפשר "לחוטא לצאת נשכר". נוכח האמור, החזיר בית המשפט המחוזי את ההליך למותב כדי לגזור את עונשו של המערער בשל הרשעתו באישומים הראשון והשלישי.

...

אמנם, בצדק קבעו המותב ובית המשפט המחוזי כי אין לאפשר את הגשת תמלול דיון שהוקלט ללא רשותו של בית המשפט (השוו: ע"פ 9055/18 ליולקו נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (13.1.2019) (להלן: עניין ליולקו)).

משנטל על עצמו תפקיד זה, ובמהלך אותן ישיבות הציע לצדדים הצעות קונקרטיות להסדר טיעון – שעל תוכנן לא ניתן להתחקות בוודאות משלא קיבלו ביטוי בפרוטוקול – ואף האיץ בצדדים להסכים להן תוך הבעת דעה באשר לטיב הראיות שהוצגו, דומה כי אין מנוס מטעמים של מראית פני הצדק שמותב אחר ימשיך לדון בעניינו של המערער לאחר החזרת התיק לערכאה קמא.

אשר על כן, הערעור מתקבל.

רקע כללי בתמצית לפניי בקשת התובעת להתיר לה לצרף לראיותיה קלטת ותימלול שיחה שנערכה עם מר דקר אזולאי שהנו מצהיר מטעם הנתבעים (ר' נספח 3).

ההחלטה מיום 28.10.20 תואמת את הוראות תקנה 66 לתקסד"א–התשע"ט, לפיה על בעל דין להגיש ראיותיו כ"חבילה אחת" ואין בפי המבקשת כל הצדק סביר במחדליה לאי־צירוף ההקלטה במועד שנקבע להבאת ראיותיה, כאשר אין חולק שהיא הייתה ברשותה (ר' סעיפים 14–19).

לדבריה לא נוהלו הליכים מקדמיים קודם להגשת ראיות הצדדים ואף לא הוחלפו תצהירי גילוי מסמכים, ומעולם לא צוותה התובעת (או הנתבעים) על גילוי מסמכים רלוואנטיים (ר' סעיפים 7–8).

...

יחד עם זאת בית המשפט רשאי להיעתר לבקשתו של בעל דין לתקן פגם שנפל בתביעתו וזאת על דרך הוספת ראיות נוספות.

בשלב זה של הדיון סבורני כי יש מקום לאפשר את צירוף הראיה וזאת על מנת שתיחשף האמת במלואה וייקל על בית המשפט לעשות מלאכתו באופן "ראוי והוגן כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" (ר' תקנה 1 לתקסד"א–התשע"ט).

נראה אף כי בענייננו אנו ובהינתן כל האמור לעיל, נכונים דברי בית המשפט בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477, שם נקבע בין היתר כי: הפרוצדורה איננה מיטת סדום [כי אם] מסגרת רחבה וגמישה למדי .

סוף דבר הלכה היא כי החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות–ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין (ר' רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ (פורסם בנבו, 6.1.15, פסקה 13; רע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' (פורסם בנבו, 11.1.16), פסקה 10).

עוד טענו טענות שונות באשר למשמעות הדבר בעיקר טענה של הגנה מן הצדק מטעמים של הסתמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי וכיוצ"ב. בקשת הנאשמים כי הקלטת הסתר והתמלול שנילווה לה יתקבלו כראיה בהליך העירעור נדחתה כמו גם טענותיהם הנסמכות על אותה הקלטת סתר, כדברי בית המשפט בפסק הדין שלערעור [בעמ' 118-117 לפסק הדין]: "אכן, מקיום ישיבות שכאלו ע"י מותב הדן בתיק העקרי, עולה קושי של ממש.

לעניין הקלטת הסתר והתמלול אציין למעלה מן הצורך, כי הנאשמים טענו טענות אלה גם בהליך העירעור, וגם שם ביקשו להגיש את הקלטת הסתר והתמלול לה. בית המשפט דחה את הטענות ואין מקום לטענות אלה שוב היום.

...

אמון הציבור במערכת ייפגע אם יחליט בית המשפט לפסול את עצמו מאחר שצד לדיון בחר לתקוף את בית המשפט או את התנהלותו בגין המלאכה השיפוטית ובשל תוצאות שאינן נוחות לו. לעניין זה אין אלא לצטט את כב' הנשיאה השופטת חיות: " . . עיקרון יסוד בדיני הפסלות, בין לפני תיקון 38 לחוק ובין לאחריו, הוא שאין לאפשר לבעל דין לקבוע מי יפסוק בעניינו או להחליפו כאוות נפשו באמצעות פרובוקציות... אחרת, כפי שכבר נפסק, יתאפשר לכל בעל דין שדעתו אינה נוחה מן המותב הדן בעניינו, לייצר לעצמו בדרך זו "עניין אישי ממשי" ובכך "ייפתח פתח רחב לכל בעל דין לבחור את המותב המתאים לו". .

לאור כלל האמור אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

כמו כן, התבקש בית המשפט להתיר הגשת דיסק (תקליטור) עליו מצויה הקלטת השיחה (אשר תמלילה צורף כנספח A), כשצויין שהדיסק יוגש פיזית לבית המשפט בכפוף לאישור הבקשה.

ככל שהמבקשים לא ויתרו על חסיון עו"ד-לקוח מול עו"ד איתמר יהושוע בעצם זמונו כעד מטעמם והגשת התמליל, ויבקשו לשמור על החיסיון כאמור, יש בכך לפסול את התמליל מלהוות ראיה בהליך דנן.

...

עיקר טענות המשיבים בתגובותיהם לבקשה תגובת נתבעת 1: דין הבקשה להידחות.

על מנת להפיג את חששות המשיבות, אני מורה כי ההקלטה ומכשיר ההקלטה המקוריים יועברו לידי כל משיבה המעוניינת בכך, שתעבירם לבדיקת מומחה מטעמה.

לגבי יתר טענות המבקשות בכל הקשור להקלטה, לתמליל ולחוסר בפרטים, סבורני כי התצהיר שמסר תובע 1 בתשובתו עונה על הטענות שהועלו בתגובות המשיבות.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי לקבל את הבקשה ולהתיר למבקשים להגיש את הקלטת השיחה והתמלול כמבוקש, בתנאים שפורטו לעיל.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.