מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להגיש ראיות נוספות לאחר שכבר ניתן פסק דין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בבאר שבע תא"מ 22626-06-20 אלוני נ' אביעוז קריספין בע"מ תיק חצוני: בפני כב' הרשם הבכיר אורי הדר התובע גדעון אלוני ע"י ב"כ עוה"ד שני כהן הנתבעת אביעוז קריספין בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד משה אבקסיס פסק דין
הנתבעת הגישה כתב הגנה וטענה כי לא היתקיימה כל עילה לביטול העסקה וכי ביטול העסקה היה יכול להעשות עד למועד מסוים ולאחריו כבר לא היה ניתן לבטל את העסקה.
בתום הדיון התובע ביקש להגיש ראיות נוספות ביחס לאתר שנעשה ע"י הנתבעת וכמו כן הוסבר כי המועד לחקירת העד מטעם הנתבעת יתקיים במועד אחר.
התובע פנה לנתבעת במייל ובקש כי "בבקשה עידכנו אותי כיצד אוכל לקבל את השיקים חזרה ואת השיק שכבר נפדה". בהתאם לכך פנה מר קריספין לתובע במטרה להסביר כי הוא פועל על מנת שהתוצרים יהיו בהתאם לדרישות התובע ואף הבטיח כי יעשה כל שביכולתו לרצות את התובע ואף הובטח כי אם גם לאחר מכן לא יהיה מרוצה יינתן לו זכוי.
...
בנסיבות אלו טענת הנתבעת בעניין העתקת התוצרים נדחית.
בנסיבות אלו התביעה לפיצוי בגין עוגמת הנפש נדחית.
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 80% מהסכום שקיבלה בפועל מהתובע.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת הליך קודם בו נקטו המשיבים נגד המבקש, ניתן ביום 28.8.2014 פסק דין המורה על אכיפת הסכם המכר ועל מינוי בא כוח המשיבים ככונס נכסים (להלן: הכונס) לצורך ביצוע הפעולות הדרושות לאכיפתו (ת"א (מחוזי מרכז) 42418-09-11 לוי נ' גולדשטיין (28.8.2014) (להלן: ההליך הקודם)).
בית המשפט ציין כי שאלת תוקפו של הסכם המכר נדונה והוכרעה במסגרת ההליך הקודם; וכי המסמך שהמבקש עותר לצרפו כעת – לאחר שכבר הוגשו ראיות הצדדים – אינו רלוואנטי להליך ולשאלות המתעוררות במסגרתו.
בבואו לבחון בקשות להגשת ראיות נוספות, על בית המשפט לתת דעתו לשיקולים שונים, ובכלל זה לשלב בו נמצא ההליך; לאופי הראיה; למועד בו ידע המבקש או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה; לנימוק לאיחור בהגשתה; ולתרומתה לחקר האמת (ראו למשל: עניין אלח'רוטי, בפיסקה 11 וההפניות שם; רע"א 6901/22 א.ב. פסגות טבריה בע"מ נ' ע.ר. צים שיווק ישיר בע"מ, פסקה 8 (17.11.2022)).
...
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתשובות המשיבים.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

אציין כבר עתה כי מהראיות שהונחו לפניי, כמו גם מהעדויות שנשמעו לפניי, סבורתני כי ההסכמה שבין נתי ושקד הייתה כי הם ישקיעו את הכספים, בחלקים שוים ולא כי תנתן הלוואת בעלים לחברה שתושב מכספיה.
האינטנסיביות של חלופת ההודעות בין השניים גם לפני אפריל 2019 וגם אחרי אוקטובר 2019, כמו גם העובדה כי היו בקשרים במהלך התקופה שבין חודשים אלו, מעלות תהיות ביחס להעדרן של הודעות, אולם אף אחד מהצדדים לא טען בעיניין זה וגם לא הציג כל ראיה היכולה להעיד מדוע כך הוא והאם יש לכך נפקות לדיון שלפניי.
הנתבעים ביקשו להגיש ראיות בתמיכה לטענות אלו בישיבת הסיכומים בעל פה שהתקיימה ובקשתם זו נדחתה על ידי.
כאשר נישאל מדוע שילם את דמי הארנונה בגין הנכס, השיב כי עשה כן מאחר שניתן פסק דין כנגדו בהיעדר הגנה ועוקל חשבון הבנק שלו.
נוכח האמור, הרי שהגם שלא הוצגו ראיות על ידי שקד, משנתי העיד שאין לו טענה ביחס לטענת שקד על תשלום דמי ארנונה בסכום של 142,000 ₪, הרי שיש לקזז מחצית מסכום זה, מהסכום לו זכאי נתי על פי פסק דין זה. האם יש לחייב את שקד להשיב לנתי תמורת ההשקעות בגין הציוד? מהראיות שלפניי עולה כי נתי שילם, בין בעצמו ובין באמצעות התובעת 2, תשלומים לצורך רכישת ציוד לצורך הפעלת המיזם (נספחים 7 ו-8 לת/2).
באשר ליתרת הסכומים ששולמו, לאחר עיון במסמכי נספח 8 ובהיעדר אסמכתות המעידות על ביצוע תשלומים נוספים לצדדי ג' שאינם פמילי אופיס, על ידי אחת החברות כאמור, לא מצאתי כי יש להפחית סכומים נוספים.
...
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כמו גם הראיות שלפניי, באתי לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.
אשר על כן, בהתחשב במפורט לעיל, אני קובעת כי הסכמת הצדדים הייתה כי כל אחד מהצדדים ישקיע, במידה שווה, במיזם ובהקמתו.
משניתן צו הצהרתי כמבוקש לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה לפיצול הסעדים המפורטת בכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בתמצית אבהיר כי ההסדר הדיוני הושג, לאחר שכבר ניתן פסק דין במסגרתו נמחקה התביעה תוך חיוב התובעות בהוצאות (ראה פסק הדין מיום 17.1.2019), וזאת נוכח מחדליהן הדיוניים, ואף לאחר שבקשה לביטול אותו פסק דין, נדחתה גם היא על ידי כב' השופט שילה, כמפורט בהחלטתו מיום 25.2.2019.
לאחר מתן חוות הדעת, הוסיפו התובעות וטענו לכשלים שנפלו במסמך, וכן עתרו לאפשר להן להוסיף ולהביא עדים וראיות נוספות (בקשה 76).
טענתה זו של הנתבעת, בדבר יתרת חוב כלפיה, לא נזכרה במסגרת תמצית הטענות הבלתי מחייבת שהוגשה על ידה, לא נתמכה בראיות אובייקטיביות כלשהן, וכל אשר צורף בהתייחס לכך הוא חשבון סופי מחודש 9/2017, אשר נערך ע"י הנתבעת כשנתיים לאחר תום ביצוע העבודות, בסמוך מאוד להגשת התביעה ולאחר שלנתבעת כבר נשלחו מכתבי התראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים.
...
גם הטענה לפיה לא ניתן לייחס את הסכומים אשר הועברו לנושים להסכם מחלף דרור, היא טענה שדינה להידחות כל זאת מקום בו הצדדים התקשרו בשני חוזים, ובשניהם נכלל הוראת קיזוז המאפשרת לנתבעת לקזז כל סכום שיגיע לקבלן ממנה, מכל סכום אשר יגיע לקבלן, אם וככל שיגיע (ס' 21 להסכמים).
מכל האמור לעיל עולה, כי בהינתן הסכומים ששולמו לנושי התובעת, ביחס לפרויקט מחלף דרור, קיימת יתרת חוב של הנתבעת כלפי התובעת, בסך של 127,567 ₪ בתוספת מע"מ כדין.
סוף דבר: אני מוצאת לאמץ את הנתונים הנקובים בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, וזאת בכפוף לכך כי בגין פרויקט תחמ"ג איילון יופחת סך נוסף של 163,968 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

על פסק הדין הוגש ערעור והתיק הוחזר למתן החלטתי, כשבית המשפט המחוזי מציין בפסק דינו: "16.פסק הבורר, שאושר מחייב לכל דבר וענין כלשונו ואין בסמכות בית המשפט לקבוע סבירותו או לשנותו. נכון שהקביעה לגבי יתרת הסגירה לשנת 2012, אינה הוראה אופראטיבית, אך ניקח לדוגמא פס"ד של בית משפט שקובע ממצאים מסויימים, האם הם לא מחייבים והאם אינם מהוים פלוגתא פסוקה או מעשה בית דין או השתק והאם בהליך אחר ניתן לקבוע ממצאים שונים, שמתייחסים ספציפית לאותה תקופה, שכבר נדונה והוכרעה. על בית המשפט ליתן דעתו גם לשאלות אלה בבואו לידון בפרשנות פסק הבורר. יחד עם זאת יש להביא בחשבון לענין זה את עידכון חשבונות המים לאחר שנת 2012, בעקבות שינויים במיכסות המים, ככל שאלה לא הובאו בחשבון בפסק הבורר.
" לאחר שהתיק הוחזר מערכאת העירעור, לאור ההנחיות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי, באשר לאפשרות להעיד עדים נוספים, ביקש הנתבע- ישראל סגרון להורות על חקירת הבורר שמונה על ידי הצדדים בהליך הקודם ושפסק דינו הנו חלק עקרי מהסכסוך כאן, בהיות תוכן פסק הדין שנוי במחלוקת.
הצדדים השלימו טיעוניהם בכתב, לאחר שלא ביקשו להגיש ראיות נוספות ואין לי אלא ליתן שוב את פסק דיני.
...
אחר עיון בתובענה שבמסגרתה ניתן פסק הבורר, ת.א. 35829-10-12, נוכחתי לראות, כי פסק הדין המשלים כולל כנספח לו גם את החישובים שערך הבורר, בטרם הגיע למסקנה הסופית באשר לסכום החוב בשורה התחתונה ובתשובה לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי התובעת, שוב הבהיר את הסכומים ושוב פירט את דרך החישוב, כך שעל פניו, מדובר בחלק אופרטיבי של פסק הדין.
אלא שכאמור, מסקנתי הינה גם ללא אותן עדויות.
לא מצאתי, כי היו חיובים נוספים בגין צריכה חקלאית בחשבון זה ולכן דין התביעה בגין חשבון זה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו