בקשה להגדלת סכום תביעה עקב גילויים חדשים

ככל שהתובעת סברה שהתגלו לה עובדות חדשות המצדיקות את פינוי הנתבעים, או כי יש להגדיל את סכום התביעה, הדרך הדיונית ההוגנת, היעילה ותמת הלב, הייתה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בהליך התלוי ועומד בבית המשפט בכפר סבא.

אדגיש, אין זה סביר כי כל אימת שבעל דין נידרש לתקן כתב תביעה עקב גילוי עובדות חדשות, במקום להגיש בקשה מנומקת לתיקון כתב התביעה, ייבחר זה להגיש תביעה חדשה ונוספת בבית משפט אחר וזאת על מנת לעקוף את הכללים החלים על תיקון כתב תביעה.

...

במקרה שלפניי, כאמור, דין שתי התביעות להידחות באופן מלא.

התובעת, כאמור חברת בעלת אמצעים רבים, אשר מאחוריה ניצבת מדינת ישראל, ניהלה הליך משפטי ארוך ונוקשה כנגד הנתבעים במשך שש שנים! בסופו של ההליך קבע בית המשפט, כי דין טענות התובעת להידחות וזאת בפסק דין מנומק.

אשר על כן, ולאור השיקולים שפירטתי בהרחבה לעיל, אני סבור כי יש מקום במקרה מיוחד זה לסטות מהכלל של פסיקת הוצאות ריאליות [ר' ע"א 2617/00‏ מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נצרת עילית [פורסם במאגר נבו] (30.6.2005)] ולפסוק הוצאות משמעותיות וגבוהות, הוצאות אשר ישקפו הן את חוסר תם הלב הקיצוני והשימוש לרעה בהליכי המשפט של התובעת והן את הפגיעה בנתבעים.

וכן: "בעל דין, שתביעתו בבית המשפט הועברה לדיון בבוררות, לא יוכל באופן חד צדדי להגדיל את תביעתו בפני הבורר: לכך לא נתנה הסכמה של הנתבע, ולא ניתן לאכוף עליו את ההדיון בתביעה המוגדלת בבוררות". (סמדר אוטולנגי בוררות: דין ונוהל כרך א 588-587 (מהדורה רביעית 2005)).זאת, אלא אם כן צד מגלה את דעתו, במסגרת הליך הבוררות, כי הוא מסכים להרחבת סמכות הבורר.

נקבע כי כאשר מועבר תיק לבוררות בשלב מיתקדם זה של ההליך, לאחר שהסתיים קדם המשפט והמסמכים כבר התקבלו, העובדה שבכתב התביעה שכנגד ביקש המבקש לשמור לעצמו את הזכות לתקן את התביעה לא מובילה למסקנה כי הסכמת הצדדים להעברת הסיכסוך לבוררות כללה בחובה הסכמה להסמיך את הבורר לקבל את הבקשה להגדיל את סכום התביעה (ת"א (שלום נת') 12761/04 אורן נ' אנגלמן ובניו סוכנות לביטוח (1999) בע"מ (24.3.2010), להלן: עניין אורן).

אף אם הן חוסות בצילה הרחב של עילת הקפוח, הרי שמדובר בטענות שאינן מופיעות בכתב התביעה ולפיכך לפי לשונו המפורשת של סעיף 5.1 להסכם דינן להוותר מחוץ להליך הבוררות.

הגדלת סכום התביעה אינה בגדר שינוי עילת תביעה ואינה מתייחסת לטענות חדשות אלא לטענות שפורטו כבר בכתב התביעה.

...

פרשנות ההסכם כמוצע על ידי הנתבע מובילה למסקנה כי התובעת כבלה עצמה מיוזמתה, מבלי שהתבקשה לכך, לסכום התביעה, וזאת בניגוד גמור לעולה מכתב התביעה.

אוסיף, כי מסקנה זו לא מקפחת את הנתבע, כנטען על ידו.

בשולי הדברים יצוין כי הנתבע טען כי אין להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה גם לגופו של עניין.

עוד טוענים המבקשים, כי הם שומרים על זכותם להגדיל את סכום התביעה שכנגד גם במידה ותביעתו העיקרית של המשיב תיתקבל, לרבות בסכומים נוספים שיידרשו לשלם בתיק פר"ק 47162-07-18 המתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, וכן את מלוא הסכומים שיתגבשו להם עד למועד מסירת החזקה בפועל, לרבות אך לא רק – דמי שכירות, ריביות על המשכנתא, ריביות בגין תשלום 86% מסכום התמורה ממועד תשלומה בפועל, ועוד.

זאת, על פני הדברים, הואיל ובמסגרת הדיון הבהירו המבקשים כי נוכח גילוי עובדה חדשה בדבר תשלום נוסף שבוצע מעבר לתמורה החוזית, הם מבקשים לתקן את כתב ההגנה ואת כתב התביעה שכנגד.

...

בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד הוגשה, ובית המשפט נעתר לבקשה והתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה שכנגד.

ביום 29.5.22, לאחר קבלת תשובת המשיב, מצאתי להיעתר לבקשה ואפשרתי למבקשים הגשת כתב תביעה שכנגד מתוקן בהתאם להיתר לתיקון שניתן על ידי בית המשפט.

הוסף, שאין כל שינוי נסיבות ממועד מתן הסכמתם הדיונית של המשיבים ועד למועד הבקשה, אלא התאמת סכום התביעה לערכו הנוכחי של מטבע הביטקוין ואין בהתאמה זו כדי להצדיק חזרת הנתבעים מהסכמתם להותרת צוי העיקול ולקבלת הבקשה לעיון מחדש בצוי העיקול.

לא למותר לציין, שכאשר התבקש התובע במסגרת גילוי מסמכים להציג מסמכים בהם מתיר קצין הציות של התובעת, רו"ח צרפתי, לקיים את הסכם ההלוואה, השיב שעל פי עצה משפטית שקבל המסמכים המבוקשים אינם רלוואנטיים לתביעה, בין היתר, היות והסכם ההלוואה הוא הסכם בינו ובין הנתבעת-2 (ראו סעיף 33 לסיכומי הנתבעים ונספח 4 המצורף להם).

התובעים לא הוכיחו שינוי נסיבות המצדיק את קבלת הבקשה פרט להגדלת סכום התביעה בשל עליית שער הביטקוין.

...

אשר לטענה שהתובעים עצמם ביקשו להרחיב את העיקולים ובכך הפרו את ההסכמה בין הצדדים, הרי ששעה שהבקשה להרחבת העיקולים נדחית, בין היתר בשים לב לאותה הסכמה, הרי שזו גם דינה של הבקשה דנן.

מדובר באיש עסקים מיומן, שנכח בדיון ולאחר שהבין את הסיכויים והסיכונים, ואת דברי בית המשפט הגיע למסקנה שההצעה שניתנה משקפת קניית סיכון ראויה ומכאן שהסכים להותרת העיקולים על נכסיו.

סוף דבר אחר כל האמור לעיל, המסקנה המתבקשת, הינה שדינן של שתי הבקשות להדחות וכך אני מורה.

תקנה 95(ג) אף קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת התביעה "אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובילבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצוו או בכל מועד עוד שעליו יורה בית המשפט". בעניינינו קיימים טעמים מיוחדים שיירשמו להיעתרות לבקשה להארכת מועד בשל גילוי סכום התביעה המלא לאחר מתן הצוו ונוכח הצהרת ב"כ התובע בדיון כי ככל שיתברר סכום התביעה המלא תוגש בקשה לתיקון התביעה.

על פי הפסיקה, השיקולים העקריים עליהם היו מבוססות החלטות בית המשפט ביחס לבקשות לסעדים זמניים והיקפו, בטרם התקנות החדשות היו שניים: הראשון, קיומה של עילת תביעה; השני, מאזן הנוחות, כלומר ההשפעה של החלטת בית המשפט על כל אחד מהצדדים.

הדבר נכון שבעתיים כאשר עסקינן בסעד זמני לפני הגשת תביעה, או כבעניינינו, בסעד זמני לאחר הגשת בקשה להגדלת סכום התביעה אך בטרם זו נדונה והכרעה.

...

טענה זו אינה ברורה לי ואין בידי לקבלה שכן הנתבעים לא הסבירו כיצד בדיוק יחמוק התובע מתשלום האגרה בגין סכום התביעה המתוקן ככל ויאושר, ומדוע לא ישלמה.

סוף דבר; במכלול השיקולים – בין היתר, העובדה כי ישנם מספר צדדים מעורבים, כאשר כל אחד מהם טוען שאינו יודע או מכיר או מעורב בפרטים הרלוונטיים וכל אחד מהם מטיל את האחריות על האחר באופן בו לא ניתן לקבל מענה לשאלות העולות; נכס שנמכר כאשר הצד המוכר לא מספק פרטים אודות המכירה (ראו הימנעותו של העד מר ינילביץ להשיב על שאלת גובה התמורה – עמ' 20 ש' 8-9); העברת מניות בחברות שלגביהן נטען על ידי צד אחד כי יש לראות בה ככיסוי החוב בעוד נציג החברות הנוכחי טוען כי הוא "מחזיק מניות עם ערך שלילי" (עמ' 18 ש' 23-24); סיכויי הבקשה לתיקון כתב תביעה להתקבל – אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת התובע, ועל כן יש להיעתר לבקשה לרחבת צו העיקול על הסכום הנקוב בבקשה לתיקון כתב התביעה.

מהטעמים המפורטים לעיל אני נעתרת לבקשה להגדלת סכום העיקול הזמני אצל המחזיקים עד לסך של 17,146,670 ₪.