בקשה להגדלת סכום התביעה מעבר לסמכות בית המשפט

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 13.2.22 (ת"א 44380-04-21) בגדרה נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב התביעה להגדלת סכום הנזק ובקשה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי.

התיקון המתבקש מעלה את סכום הפצוי מעבר לסמכות בית משפט השלום, על כן התבקש להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי.

...

לאור מסקנה זו נקבע שאין צורך להידרש לטענת המשיבה שהתיקון המבוקש מהווה למעשה בקשה לתיקון הטיעון העובדתי והרחבת היריעה הכל בחלוף תקופת ההתיישנות.

בהקשר זה נפסק זה לא מכבר ב-רע"א 8518/21 מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל נ' ג'וסלין אבישר, פסקה 15 (‏27.2.2022): "ברבות השנים השתרשה בפסיקה גישה ליברלית בנוגע לסמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשות לתיקון כתבי טענות. נטיית בתי המשפט היא להיעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (רע"א 8966/20 מוהנא נ' סולימאן, פסקה 10 [פורסם בנבו] (17.1.2021); רע"א 6222/20 הדר נ' שם טוב, פסקה 13 [פורסם בנבו] (27.10.2020)) אף הובהר, כי הגם שבמקרים מסוימים בקשת התיקון כרוכה בעוול מסוים לצד השני, נדירים המקרים שבהם אין אפשרות לתקן את העוול בפיצוי כספי (ר"ע 9/84 אגודת ארתור רובינשטיין למוסיקה נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ, פ"ד לח(1) 566, 569-568 (1984)). כך גם נקבע, כי היעתרות לבקשות תיקון המוגשות עובר לסיום קדם המשפט או סמוך לסיומו, אינה צפויה בדרך כלל לגרום לעיכובים בניהול ההליך, ומשכך אינה פוגעת כמעט באינטרס הציבורי-מערכתי (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקה 14 [פורסם בנבו] (11.1.2015)). דין זה, שנהג, הוא שנוהג גם לאחר התקנת התקנות החדשות. תקנה 46(א) לתקנות אלה מסמיכה את בית המשפט "בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג" (ראו: ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 והאסמכתאות הנזכרות שם [פורסם בנבו] (4.4.2021) (להלן: עניין רמתיים)).

סוף דבר הערעור מתקבל, התובעת רשאית לתקן את כתב תביעתה כפי שביקשה.

המבקשת תשלם למשיבה בגין תיקון כתב התביעה הוצאות בסך 8,000 ₪, התשלום נקבע בהתחשב בהוצאות הליך זה. ניתן היום, ל' ניסן תשפ"ב, 01 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

בית משפט קמא נהג לטעמי כראוי בכך שסקר את ההלכות הנוהגות ושקל את השיקולים המנחים ולא הסתפק באמירה כי די בבקשה לתיקון כתב תביעה על דרך הגדלת סכום התביעה מעבר לסמכות בית משפט שדן בתיק, כדי לאשר את הבקשה.

...

המומחה מטעמו של בית המשפט מצא לקבוע בשנת 2019, כי נכותה של המבקשת עומדת על כ – 45% נכות נפשית כוללת.

כעיקרון מקובלת עלי עמדת כב' השופט חבקין שהובאה בהחלטת בית משפט קמא ולפיה מקום שתובע מבקש לתקן את כתב תביעתו בחלוף זמן רב מהגשת התביעה המקורית, פתרון נכון הוא הסכמה למחיקת כתב התביעה והגשתה מחדש.

סוף דבר לאור כל דבריי שלעיל, ראיתי לקבל את בקשת רשות הערעור.

כך גם על סמכותו של בית משפט זה להתיר תיקון כתב תביעה על ידי הגדלת סכום התביעה באופן המוציא את התובענה מגבולות סמכותו העניינית ולהעברת התובענה, לאחר התיקון, לבית המשפט המחוזי.

אמנם לכתב התביעה צורפו דיווחי המוכרת (קבוצת רוטנשטיין) על קיומה של עסקת האופציה, אולם בתצהיר התומך בבקשה הבהיר התובע כי רק לאחר קבלת הסכם המכר על נספחיו והסכם האופציה בעקבות ההליכים המקדמיים והחלטת בית המשפט מיום 2.1.2023, התברר הסכום בו מומשה עסקת האופציה.

טענת התובע בכתב התביעה המקורי שהוסכם להאריך את הסכם התיווך "במידה והמשא ומתן יתארך מעבר לזמן זה.." טעונה בירור ומעלה שאלה, לאור הטענה בכתב התביעה לתקופות נתק בין הצדדים למו"מ. עולה שאלת זכאות התובע לדמי תיווך משרוכשת המקרקעין בעסקת המכר ובעסקת האופציה אינה צד להסכם התיווך, כשמנגד טוען שמדובר בחברת אחות של הנתבעת, באמצעותה רכשה הנתבעת את המקרקעין.

...

מכל האמור הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.

לפניי בקשת התובע להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, ולתיקון סכום התביעה מעבר לסמכותו של בית משפט זה. הרקע לבקשה עסקינן בתביעה אשר הוגשה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, אשר עניינה ניזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה ממעורבותו בת"ד מיום 6.8.2015.

התובע מפנה לאסמכתאות רפואיות המעידות על קבלת טפול במרפאת כאב ומתן אישור לנטילת קנביס רפואי בכמות של כ-60 גר' באופן חודשי (המינון הוגדל ביוני 2022).

...

עם זאת, נקבע כי לבית משפט השלום שיקול הדעת וככל שהוא סבור כי התיקון יכול להביא לשיבוש הליכים או לסיבוכם יכול שלא להיעתר לבקשה.

לאור האמור לעיל, נכותו הנוכחית של התובע, זו שעשויה להתקבל בסופו של ההליך, גילו, נתוני השתכרותו, הדין והפסיקה, לא ניתן למנוע מהתובע לנסות ולהוכיח את נזקיו בפני בית המשפט המחוזי, ולפיכך אני נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה וכפועל יוצא מכך מורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

נימוקי הבקשה וטענות הצדדים לטענת התובע, נוכח הנכות הרפואית המשוקללת הגבוהה – 81% שהנה תפקודית, ונוכח שכרו של התובע ערב התאונה (כ- 7,500 ₪ לחודש), סביר כי הפצוי בתיק זה חורג מעבר לסמכות בית המשפט.

בנוסף נטען כי לא הונחה בפני בית המשפט תשתית כלשהיא, אף לא לכאורה, שיהיה בה להעיד על שינוי נסיבות כלשהוא, וודאי לא שינוי מהותי המצדיק את הגדלת סכומי התביעה עד כדי הצורך להעביר את התובענה להמשך בירור ביהמ"ש המחוזי.

...

עם זאת, נקבע כי לבית משפט השלום שיקול הדעת וככל שהוא סבור כי התיקון יכול להביא לשיבוש הליכים או לסיבוכם יכול שלא להיעתר לבקשה.

עם זאת, נוכח שיעור הנכויות השונות ובפרט הנכות הנוירולוגית הגבוהה בשל שיתוק גפיים ימניות – 60% וקביעות המומחים כי מדובר ב"פגיעה נוירולוגית קשה, כוללת הפרעה קשה בזיכרון, יכולת למידה, ריכוז ויכולת ארגון", לרבות "פגיעה מוטורית – המטופל לא יכול ללכת לבד ונעזר בהליכון ובעזרת האם" וכן- "קיימת תלות באחר – אינו עצמאי בפעילות יום יומית כמו רחיצה, אוכל או היגיינה – תמיד זקוק לעזרה" ובנוסף, "סובל מסימנים של הפרעת פוסט טראומתית מלווה בסימנים דכאוניים וחרדות כרוניים אשר פוגעים בכושר התנהגות והתפקוד החברתי, התעסוקתי, המשפחתי והזוגיות" (מסקנות חוות הדעת של ד"ר חלאילה סוהיל, עמ' 8 לחוות הדעת מיום 11.1.23 ומסקנות חוות הדעת המשלימה של פרופ' קורצ'ין)- מביאים למסקנה כי נכותו התפקודית של התובע עשויה להיות גבוהה, ומשכך הפיצוי לו יהיה זכאי התובע עשוי אף הוא להיות גבוה מגבול סמכותו של בית משפט זה. בנוסף, מהודעת פרופ' קורצ'ין מיום 26.6.23 עולה כי ייתכן ותוסף נכות נוספת בגין אפילפסיה (בכפוף להשלמת בדיקות עזר ובדיקה חוזרת של התובע).

הבקשה הוגשה בשלבים מוקדמים של ההליך, בטרם הוגשו תחשיבים, כאשר נתוני שכר התובע אינם מצויים בפני בית המשפט בשלב זה. לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.