בקשה להגדלת סכום הערבון בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בפתח תקווה

בית המשפט המחוזי בתל אביב –יפו בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 66562-06-23 ר.א נ' מדינת ישראל לפני כבוד השופטות ש. יעקובוביץ – אב"ד, ס. רסלר-זכאי, א. מור-אל המערער ע"י ב"כ עו"ד שחר בוטון המשיבה מדינת ישראל – משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד ליאת גור מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין

השופטת א. מור-אל לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבת-ים (כב' השופטת אידית קליימן-בלק) מיום 1/5/23, בגדריו התקבלה בחלקה תביעת המערער כנגד מדינת ישראל – משטרת ישראל, לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו בעקבות ארוע במהלכו נעצר לאחר שסירב להזדהות.

לשוטרים הייתה עילה סבירה לחשוד שבמקום מתבצעת עבירה וחובתם הייתה לחתור למגע עם הדמות החשודה ואף לידרוש מן המערער להזדהות ובלשון בית המשפט קמא: "נחה דעתי כי התובע אכן התבקש על ידי השוטרים להזדהות וסרב לעשות כן במופגן ובמפגיע, בנגוד לחובתו על פי חוק, התריס בשוטרים תוך זלול ופגיעה בכבודם עת ביקש לסלקם מהמקום ביודעו שמדובר באנשי חוק, והפריע לשוטרים בעת ביצוע ומילוי תפקידם. הדבר עולה ללא כל צל של ספק מצפיה בסירטון עצמו, כמו גם בתצהירי כל שלושת עדי ההגנה ומההודעות שנגבו מכל המעורבים בפרשה בתיק המישטרה, לרבות מהתובע עצמו" (סעיף 19 לפסק הדין).

באשר לראש הנזק של כאב וסבל, קבע בית המשפט קמא שהמערער זכאי לפצוי בראש נזק זה על חלקו השני של הארוע בעטיו קבע קיומה של התרשלות השוטרים בשמירה על העצור פן יפגע בגופו ומשכך פסק לו פיצוי בסכום של 20,000 ₪ במכלול הנסיבות ובשים לב לחלקו ולתרומתו של המערער לחלק הראשון של הארוע.

הוסיף המערער שיש להגדיל את הסכום הנפסק גם בנוגע לכאב וסבל בהנתן אופן היתנהגות השוטרים ופגיעתו של המערער שעה שהיה בהשגחתם.

אולם, במקרים חריגים וקיצוניים בהם הממצאים שנקבעו אינם מבוססים, אינם מתקבלים על הדעת או שנפל בקביעתם פגם היורד לשורשו של עניין, קיימת הצדקה להתערבות כאמור (ראו לעניין זה ע"א 8589/06 שפיגל נ' איינס ((14.5.2008), כך גם ניתן להתערב במסקנות המוסקות מן העובדות העומדות לבקורת של ערכאת העירעור (ע"א 8557/06 עריית פתח תקווה נ' חברת אולימפיה בניה השקעות ופיתוח (1994) בע"מ  ,((15.9.2010)בנסיבות המקרה דנן, וכפי שפורט לעיל, ההתערבות נידרשת, שעה שניכר שנפל פגם לשורשו של עניין.

העירבון שהופקד על ידי המערער יושב לו, על פירותיו, באמצעות בא כוחו.

...

בהינתן מסקנה זו, מצא עצמו בית המשפט קמא פטור מלעשות חלוקה בין החלק הראשון לחלק השני של האירוע ובהתאמה לחלק את הנכות שנקבעה.

לאחר שבחנתי את טענות המערער והתשובה להן ובעיקר את העדויות שנשמעו והראיות שהוגשו, אינני סבורה שיש להתערב במסקנות בית המשפט קמא בסוגיית האחריות.

השופטת ס. רסלר-זכאי אני מסכימה סיגל רסלר-זכאי, שופטת התוצאה הערעור מתקבל בחלקו.

ממועד השהיית ההליכים בתיק זה, ביום 12/3/19, ועד למועד מתן פסק הדין ביום 9/6/19, חלפו 85 ימים, שבהם חובו של המשיב גדל מדי יום בסך של 378 ₪, עד לסכום מיצטבר של 32,130 ₪.

הגדלת החוב הקטינה את סכוייו של המבקש לגבות את מלוא חובו מכספי מכירת הנכס.

המשיב הגיש לבית משפט השלום בפתח תקווה תביעה נגד המבקש לביטול הסכם ההלוואה, שסכוייה להיתקבל גבוהים.

בית משפט כבר חייב את המשיב במסגרת פסק הדין בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 5,000 ₪, ולא ניתן לערער על הקביעה תחת כסות של בקשה לחילוט עירבון.

...

המסקנה המתחייבת מכך היא שאף הגשת הבקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכון בהליך זה לא הייתה סבירה, ולפיכך עומדת למבקש הזכות לחילוט מלוא סכום העירבון בגין נזק שהוכיח שנגרם לו, ללא הוכחת שיעורו.

מסקנתי היא שלא נגרמו למבקש נזק או הוצאות כתוצאה ממתן הסעד הזמני.

התוצאה היא שהבקשה לחילוט העירבון שהופקד בקופת בית המשפט נדחית.

העירעור הנידון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום, כבוד הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ, מיום 30.11.15, בת"ת 31800-07-15, אשר דחה את היתנגדות המבקש לתביעה לסכום קצוב שהגישה המשיבה על סך של 7,851 ₪.

עוד טען כי אחיו ציינו כי אין באפשרותם לסייע לו וכן כי הוריו אינם יכולים לסייע לו, לטענתו הוא גר לבד בדירת הוריו בפתח תקווה, אך נושא בעלויות אחזקת הדירה.

עוד העירה המשיבה לעניין זה כי יש לתמוה כיצד אדם צעיר אקדמאי וכשיר אינו מישתלב בשוק העבודה וזאת בייחוד נוכח החלטת רשם ההוצל"פ מיום 9.12.15 לפיה על המבקש לממש את פוטנציאל הישתכרותו ולהגדיל הכנסתו החודשית.

לאור כל האמור ובהיתחשב בסיכוי העירעור, יכולתו הכלכלית של המבקש כמפורט לעיל, וכן סכום פסק הדין עליו הוגש העירעור, אני מוצאת להפחית האגרה בתיק ולהעמידה על הסך של 500 ₪, וכן להפחית העירבון ולהעמידו על הסך של 2,000 ₪, ולאפשר תשלומו בשני תשלומים חודשיים ושווים החל מחודש אוגוסט 2016 (עד ל- 4 לכל חודש).

...

בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד (בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.2.95); בש"א 128/89, ע"א 229/89 מצא נ. מצא (29.5.89)).

לאור כל האמור ובהתחשב בסיכוי הערעור, יכולתו הכלכלית של המבקש כמפורט לעיל, וכן סכום פסק הדין עליו הוגש הערעור, אני מוצאת להפחית האגרה בתיק ולהעמידה על הסך של 500 ₪, וכן להפחית הערבון ולהעמידו על הסך של 2,000 ₪, ולאפשר תשלומו בשני תשלומים חודשיים ושווים החל מחודש אוגוסט 2016 (עד ל- 4 לכל חודש).

שתי בקשות בעיניין הערבון שעל המערער (דוידי; "המערער") להפקיד לשם הבטחת הוצאות המשיבים: בקשת משיב 1 (הלל; "משיב 1") להורות על הגדלת סכום הערבון שנקבע ("בקשת ההגדלה"), ובקשת המערער לפטור מהפקדת ערבון או למצער להפחית שיעורו ("בקשת הפטור").

שתי הבקשות הוגשו במסגרת ערעור שהגיש המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת עדנה יוסף-קוזין) מיום 09.10.17 בת.א. 16242-11-13 ("פסק הדין").

המשיב 2 טוען גם הוא שאין לקבל את בקשת הפטור, והוא מוסיף וטוען שמהתמונה שהציג המערער עולה כי ביכולתו להפקיד ערבון אף בסכום מוגדל שישקף את הקף ההוצאות הצפויות, וכי המערער מסרב לשלם את ההוצאות שנפסקו אף שביצוע פסק הדין לא עוכב.

...

המערער טוען שלא רק שיש לדחות את בקשת ההגדלה, אלא שיש להורות על הפחתת סכום העירבון אם לא לבטלו כליל.

ובאשר לסכום ההוצאות שנקבע בפסק הדין, הערעור שהוגש מכוון גם נגד ההוצאות שלטענת המערער אינן מידתיות.

מכל האמור הבקשה לפטור או הפחתת עירבון נדחית.

אין מדובר בהליך מורכב במיוחד, אין מדובר בתיק מרובה צדדים המיוצגים על ידי עורכי דין נפרדים (דוגמת ע"א (מרכז) 24813-11-15 קיקוב נ' טובים; ע"א (מרכז) 56524-10-15 באור השקעות (1995) בע"מ נ' כונסי הנכסים; ע"א 5018/12 סינבטי נ' לבייב ואח'), אין מדובר בהליך ששוויו הכספי גבוה מאוד (דוגמת ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ; ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ), גם אין מדובר במקרה בו המערער אינו מצוי בתחום המדינה (דוגמת ע"א 8553/08 הנ"ל), ולא שוכנעתי כי נתקיימו שיקולים אחרים המצדיקים שינוי ההחלטה שניתנה.

מכל האמור שתי הבקשות נדחות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 15518-11-22 דוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ נ' קרודו ואח' לפני כבוד השופטת עמיתה שרה דותן מערערת דוד אזולאי הנדסה אזרחית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לין אילנה נפורנט משיבים 1.שרה קרודו 2.שלמה קרודו ע"י ב"כ עו"ד יוסף יפרח פסק דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט י' דלוגין) מיום 3.7.2022 ב-ת"א 37089-11-18, לפיו התקבלה חלקית תביעת המשיבים בגין הפרת הסכם מכר דירה, והמערערת חויבה לשלם למשיבים 66,380 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום חתימת החוזה, 30,000 ₪ בגין נזק לא ממוני שניגרם מהפרת ההסכם וכן הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך 15,000 ₪.

בפסק דינו קיבל בית המשפט קמא את עמדת המשיבים, אשר לפרשנות ההסכם וקבע כי, היו זכאים לבחור בין ביטול ההסכם לפיצויים, ולאחר שבחן את חוות דעת הצדדים וזו של המומחה מטעם בית המשפט, קבע בהסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט את סכום הפצוי וכן קבע כי המשיבים זכאים לפצוי בשל הנזק הלא ממוני שניגרם להם בשל חסרונה של חניה ואי הנוחות הנובעת מכך.

ואף הוסיפה טענה שלא בא זיכרה קודם לכן, לפיה החניה היתה מותנית בתנאי מתלה, ומוסיפה: "אדם מן השורה שזה מצבו הבריאותי, לא היה קושר את עצמו בהסכם כזה מלכתחילה. יש פה חוסר תום לב מובהק." ואף הגדילה לעשות בכך שהוסיפה טיעונים לעניין אשם תורם שאף הוא לא נזכר בכתב ההגנה.

אני תקווה שהדברים נטענו מתוך טעות ולא בכוונה להטעות, מכיוון שבפרטי הדירה במסמך צוין כי "מובהר שהחניה היא מתקן חניה מתחת לקרקע ככל שנרכשים כאלו יחד עם הדירה, יקראו להלן: 'הדירה')". עוד צוין במסמך שנוסח על ידי המערערת, כי בקשה זו אינה מהוה עסקה במקרקעין, והעסקה מותנית וכפופה בחתימת הצדדים על הסכם הרכישה בנוסח הנהוג אצל החברה.

אשר לפסק הדין ב-ת"א (פ"ת) 37089-12-18, משה נ' גינדי ישראל 2010 בע"מ, שלהשקפת המערערת תומך בגישתה, לא מצאתי שהאמור שם רלוואנטי לענייננו מאחר שהוסכם בין הצדדים שאם יחולו שינויים בדירה בשל היתר הבניה, הסעד היחיד הנו ביטול ההסכם ואם יבחרו הרוכשים שלא לבטלו, יהא עליהם לחתום על נספח להסכם.

סכום זה ישולם מתוך הערבון שהופקד באמצעות ב"כ המשיבים.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, החלטתי כי דין הערעור להידחות.

לגופו של ענין, מקובלת עלי טענת המערערת לפיה, ברכישת דירה "על הנייר" על המתקשרים להיות מודעים לשינויים אפשריים ב"מוצר המוגמר".

אשר להוצאות, אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא. לסיכום, הערעור נדחה.

המערערת תשלם הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.