עוד צוין בהחלטה כי "הטעמים שהובילו אותי להחלטה זו הנם אלו שפורטו בבקשת המדינה, כאשר יש לשים לב כי לשיטת המדינה כפי שמצאה ביטוי כבר בכתב ההגנה שהגישה בהליך הקודם שהתקיים בין הצדדים (סע"ש 14787-11-14), המועצה אינה פועלת בנגוד לדין ו/או לחוזרי מנכ"ל עת היא לא מבקשת להגדיל את הקף משרתו של המבקר כאשר לצד זאת חזרה המדינה וציינה כי מקום שהמועצה תבקש להגדיל את הקף משרתו של המבקר, הרי שעניין זה ידון על ידה כנהוג וכראוי".
המבקש ביקש להעיד את הממונה, כשלטענתו בעזרת נציג משרד הפנים יוכיח כי החלטת המועצה הנה מגמתית וכי המנעותה מלבקש את הגדלת משרתו הנה מכוונת ואינה נובעת משיקולים עינייניים.
לטענתו, ההחלטה אינה צודקת ואינה נכונה והיא שגויה משפטית ומבחינת השאיפה לחקר האמת; בית הדין השעין את החלטתו על נימוקי המדינה שאינה בעלת דין בהליך; ההנמקה כי המדובר בתביעה מוקדמת לאו הנמקה היא, כיוון שהממונה יידרש לתמוך עובדתית מידיעתו האישית לגבי הסיבות לעוול שניגרם לו ולהפרת החוק; העובדה שהעניינים העובדתיים נמצאים בידיעת המועצה לאו הנמקה היא, כיוון שלדידו המועצה היא גורם עוין; ההנמקה לפיה בעינייני תקציב על המבקש לברר את העובדות במועצה ולא דרך משרד הפנים היא הנמקה מאולצת ובלתי הוגנת; גם אם ייקבע כי קודם כל על בית הדין לקבל פסק דין אופראטיבי אשר יחייב את המשיבה להגיש בקשה להגדלת הקף המשרה הרי שהמנעות המועצה היא החלטה מינהלית שהמבקש תוקף; לטענתו התמונה העובדתית בנוגע מספר התושבים, יכולות תקציביות, עגון שכרו בתקציב ועוד – שונות ומצדיקות קבלת בקשתו; לא היה מקום למנוע את עדות הממונה כעד ניטראלי.
וכך נאמר:
"החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בהחלטות כגון דא (השוו החלטת השופט זילברטל ברע"א 6115/12 קל-בנין נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ (26.8.2012)). לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת העירעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל הקפו, לעומת ערכאת העירעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת העירעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תמרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק".
החלטה בדבר זימון עד הנה החלטה דיונית, ולא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק היתערבות במיתחם שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר בחנה את הסוגיה לאור ירעת המחלוקת בתובענה הנוכחית ובראי השתלשלות העניינים שקדמה להחלטה מושא בקשת רשות העירעור, לרבות עמדת המדינה במסגרת בקשתה למחיקתה על הסף.
...
בענייננו נדחתה בקשה המבקש לזמן את הממונה כעד, ולכן בקשת רשות הערעור אינה באה בגדר סעיף 1(4) לצו ולכן אינה נדחית על הסף מבחינת סוגה.
וכך נאמר:
"החלטות בית משפט קמא, מצויות בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות כגון דא (השוו החלטת השופט זילברטל ברע"א 6115/12 קל-בנין נ' אינטל אלקטרוניקה בע"מ (26.8.2012)). לערכאה הדיונית יש יתרון מובנה על פני ערכאת הערעור, כמי שמכירה את הנפשות הפועלות ואת התיק על כל היקפו, לעומת ערכאת הערעור הנדרשת אך ל'פלח' מצומצם של התיק בדמות החלטה ספציפית המובאת בפניה במסגרת בקשת רשות ערעור. לא הרי השופט הדן בתיק ואשר יושב 'בשורה הראשונה' של הדיון, כשופט ערכאת הערעור המרוחק יותר מהמגרש הדיוני (כביטויו של השופט הנדל ברע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (25.10.2012)). לכן, וכעניין שבמדיניות, אני סבור כי יש ליתן לשופט הערכאה הדיונית 'מרחב תימרון' במסגרת האוטונומיה הניהולית של התיק, בהיותו הפורום הנאות לקבלת ההחלטות הדיוניות והטכניות בכל הקשור לניהול התיק".
החלטה בדבר זימון עד הינה החלטה דיונית, ולא מצאתי כי המקרה דנן מצדיק התערבות במתחם שיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר בחנה את הסוגיה לאור יריעת המחלוקת בתובענה הנוכחית ובראי השתלשלות העניינים שקדמה להחלטה מושא בקשת רשות הערעור, לרבות עמדת המדינה במסגרת בקשתה למחיקתה על הסף.
סוף דבר- דין הבקשה בהתייחס לאי זימון הממונה כעד, להידחות אף ללא קבלת תגובת הצד שכנגד, מן הטעמים האמורים לעיל.
