בקשה להבהרת תשובות מומחה רפואי מטעם בית הדין

ביחס לשאלה השנייה, השיבה המומחית בחיוב וקבעה כך: "מקום עבודתה של האשה היה בקומה שנייה אליו הייתה צריכה לטפס במדריגות. האורתופד מתאר קשיים בהליכה, צליעה וחוסר יציבות והמליץ כי לא תעלה במדריגות. זוהי משימה שהיא מאוד קשה עד בלתי אפשרית בסימפיזיוליזיס ועודף משקל כפי שהיה לתובעת (BMI נושק ל- 42) והיא בתחילתו של הטרימסטר השלישי, המכביד ביותר, על פי התיאור מתקשה ללכת, לא כל שכן לעלות מדרגות, והיא הייתה צריכה לבצע אותה מידי יום.". בהחלטה מיום 25/11/2021, נעתר בית הדין חלקית לבקשת הנתבע להפניית שאלות הבהרה.

הנתבע טען, בין היתר, כי עמדת המומחית מחייבת גיבוי מאמרים ספרותיים, התובעת סבלה מסימפיוליזיס – היתרחבות של האגן כדי לאפשר ולהקל על מעבר העובר בתעלת הלידה, שהיא תחלואה חולפת המטופלת באמצעות שימוש בחגורת בטן, פיזיותראפיה ומשככי כאבים, או במקרה קיצון בהזרקת סטירואידים או אפידוראל, וכי לא הוצג כל תעוד רפואי המעיד על צירים מוקדמים ו/או טיפולים ו/או מעקב, והמומחית אישרה זאת בתשובותיה לשאלות ההבהרה.

בעב"ל 1035/04 דינה ביקל – המל"ל (מיום 06/06/2005) נפסק: "המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נימצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה". וכן נפסק כי "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, מיום 02/11/1999 וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, מיום 23/09/1999).

...

דיון והכרעה – לאחר בחינת מלוא החומר המונח לפנינו, לרבות סיכומי הצדדים, הגענו למסקנה לפיה דין תביעת התובעת לגמלת הריון עבור התקופה שמיום 26/01/2020 עד ליום 17/03/2020 להתקבל, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

תחילה נדגיש כי הואיל והלכה למעשה סיכומי הנתבע הם חזרה על הטיעונים אותם העלה בבקשתו מיום 28/03/2022 למינוי מומחה נוסף, הרי אין לנו אלא לחזור על האמור בהחלטה מיום 27/06/2022 (בה נדחתה כאמור בקשת הנתבע הנ"ל), אשר מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה. עם זאת, מצאנו לנכון להדגיש שוב כי אין לקבל את טענות הנתבע לפיה על המומחית להציג ספרות מקצועית המהווה "גיבוי" לעמדתה בכל הנוגע לעלייה במדרגות במצבה של התובעת בתקופה הרלוונטית לתביעה – מדובר בדרישה לא סבירה, כאשר הנתבע עצמו אינו מציג ספרות רפואית מקצועית אשר מציגה עמדה אחרת מזו אשר הוצגה על ידי המומחית ולפיה, במצבה הרפואי והפיזי של התובעת בתקופה האמורה, היה קושי בטיפוס במדרגות.

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בנסיבות העניין, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתה של המומחית וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת.

ביום 06/08/2021, ניתנה החלטת ראש המותב הבאה: "לאחר שבחנתי את טענות התובע בבקשתו מיום 18/07/21 למינוי מומחה רפואי אחר בתחום הקרדיולוגי (להלן: "הבקשה"), תגובת הנתבע מיום 02/08/21 וכלל החומר אשר בתיק, נחה דעתי כי בטרם מתן החלטה בבקשה, יש להפנות למומחה מטעם בית הדין, ד"ר סמיר דקה, שאלות הבהרה נוספות וזאת לאור המסמך הרפואי אליו הפנה התובע וצורף לבקשה, וכן לאור העובדה לפיה על פניו יש מקום שהמומחה יפרט וינמק את תשובתו לשאלת ההבהרה השנייה, אשר הופנתה אליו בהחלטה מיום 09/05/21 .

...

ביום 06/08/2021, ניתנה החלטת ראש המותב הבאה: "לאחר שבחנתי את טענות התובע בבקשתו מיום 18/07/21 למינוי מומחה רפואי אחר בתחום הקרדיולוגי (להלן: "הבקשה"), תגובת הנתבע מיום 02/08/21 וכלל החומר אשר בתיק, נחה דעתי כי בטרם מתן החלטה בבקשה, יש להפנות למומחה מטעם בית הדין, ד"ר סמיר דקה, שאלות הבהרה נוספות וזאת לאור המסמך הרפואי אליו הפנה התובע וצורף לבקשה, וכן לאור העובדה לפיה על פניו יש מקום שהמומחה יפרט וינמק את תשובתו לשאלת ההבהרה השנייה, אשר הופנתה אליו בהחלטה מיום 09/05/21 .

אין לחשש עתידי כלשהו, כשלעצמו, כדי להביא למסקנה של קבלת תביעה הואיל ובבסיס חוות הדעת עומדת המסקנה לפיה מדובר בליקוי אשר אובחן שנים לפני התאונה, והתאונה לא גרמה להחמרה כלשהי באותו ליקוי.

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. מעיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה אשר הופנו אליו בשלושה סבבים, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה.

לסיכום, התביעה מתקבלת בנוגע לאבחנה ABDOMINAL PAIN, ונדחית בנוגע לאבחנה ASCENDIN AORTA DILATATION AGITATIONS.

רקע בהחלטה מיום 02/08/2021, מונתה פרופ' טלי זילברשטיין כמומחית רפואית מטעם בית הדין (להלן: "המומחית"), על מנת שתיתן את חוות דעתה בשאלה: האם בתקופה שמיום 26/01/2020 עד ליום 17/03/2020 (המועד בו התובעת ילדה), היתה התובעת בשמירת הריון כהגדרתה בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

במסגרת ההנחיות נקבעו הכללים הבאים בנוגע למינוי מומחה נוסף: "16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

במאמריו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה כב' השופט (בדימוס) סטיב אדלר (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199), נאמר כי פסילת מומחה הינה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום". סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת: כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן.

...

במאמרו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה כב' השופט (בדימוס) סטיב אדלר (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור "ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום". סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת: כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, שבתי ועיינתי בחוות דעתה של המומחית ובתשובותיה לשאלות ההבהרה ובכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה אין לפנינו מקרה המצדיק מינוי מומחה נוסף ולא מתקיים צורך לכך כאמור בהנחיה מס' 17 להנחיות בדבר מינוי מומחים רפואיים, כך שדין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים אשר יפורטו להלן.

לאור כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

ב"כ התובעת התייחסה להלכה הפסוקה בנוגע למקרוטראומה וכן ציינה מספר פסקי דין (שבעה של בתי דין איזוריים ואחד של בית הדין הארצי) וביקשה להקיש מהם על המקרה של התובעת ובהתאם למנות מומחה רפואי שכן התובעת עבדה פרק זמן משמעותי בעיקר עם עכבר מחשב - עובדה שיש בה כדי לתמוך בדרישות הפסיקה לצורך מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין הליקוי בכפות ידיה לבין עבודתה כגרפיקאית.

מאחר והתובעת אזכרה במסגרת סיכומיה, מספר פסקי דין מהם יש ללמוד ולהקיש לטענתה, על עניינה, נבחן להלן פסקי דין אלו ונסביר מדוע לא מצאנו כי הם מועילים לתובעת: בל. (ת"א)27167-01-17 אתי חמאמה - המוסד לביטוח לאומי (החלטה על מינוי ממומחה מיום 11/12/18): מעבר לעובדה שבסופו של דבר ולאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה שם (הוא ד"ר יפה) וכן תשובותיו לשאלות ההבהרה, ביקשה התובעת למחוק את תביעתה, הרי שגם המסד העובדתי שנקבע בעיניינה, על ידי ביה"ד שונה לחלוטין מהעובדות במקרה של התובעת שלפנינו שכן שם קבע ביה"ד כי:"..ניתן לבודד את פעולות ההקלדה אשר בצעה התובעת במסגרת עבודתה כמזכירה וכמנהלת לישכה, במשך 5 שעות ביום בממוצע.." וכן:"אשר לפעולות ההקלדה בתקופת עבודתה כאחראית רכש - מעדות התובעת עולה מפורשות כי פרק הזמן בו עסקה בהקלדת נתונים ומסמכים פחת.. ניתן לבודד את פעולת ההקלדה בעבודתה כאחראית רכש , ולהעמידו על 4 שעות ביום בממוצע. החל משנת 2017 עת החלה התובעת לעבוד בהקף משרה של 5 שעות ביום , יועמד פרק הזמן בו עסקה בהקלדה על 2.5 שעות ביום בממוצע"(ההדגשות אינן במקור.

בל. (ת"א) 36562-07-14 ציון מזוז - המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 4/11/16) - גם במקרה של מר מזוז להבדיל מעניינה של התובעת כאן ובדומה לדוגמא לענייניה של גב' בן חמו, הסכים הנתבע למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין כאשר מעיון בעובדות המוסכמות עולה ההבדל בין המסד העובדתי של התובעת כאן לבין זה שנקבע בעיניינו של מר מזוז שהיה כזה: - התובע יליד 1948.

...

בתאריך 26/1/22 הגישה התובעת, בקשה מוסכמת לביטול פסק הדין הראשון ובית הדין נעתר לבקשתה.

מאחר והתובעת אזכרה במסגרת סיכומיה, מספר פסקי דין מהם יש ללמוד ולהקיש לטענתה, על עניינה, נבחן להלן פסקי דין אלו ונסביר מדוע לא מצאנו כי הם מועילים לתובעת: בל. (ת"א)27167-01-17 אתי חמאמה - המוסד לביטוח לאומי (החלטה על מינוי ממומחה מיום 11/12/18): מעבר לעובדה שבסופו של דבר ולאחר קבלת חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה שם (הוא ד"ר יפה) וכן תשובותיו לשאלות ההבהרה, ביקשה התובעת למחוק את תביעתה, הרי שגם המסד העובדתי שנקבע בעניינה, על ידי ביה"ד שונה לחלוטין מהעובדות במקרה של התובעת שלפנינו שכן שם קבע ביה"ד כי:"..ניתן לבודד את פעולות ההקלדה אשר בצעה התובעת במסגרת עבודתה כמזכירה וכמנהלת לשכה, במשך 5 שעות ביום בממוצע.." וכן:"אשר לפעולות ההקלדה בתקופת עבודתה כאחראית רכש - מעדות התובעת עולה מפורשות כי פרק הזמן בו עסקה בהקלדת נתונים ומסמכים פחת.. ניתן לבודד את פעולת ההקלדה בעבודתה כאחראית רכש , ולהעמידו על 4 שעות ביום בממוצע. החל משנת 2017 עת החלה התובעת לעבוד בהיקף משרה של 5 שעות ביום , יועמד פרק הזמן בו עסקה בהקלדה על 2.5 שעות ביום בממוצע"(ההדגשות אינן במקור.

בל (י-ם) 28719-07-14 חנה לוי - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 1/5/18): מעבר לעובדה שבמקרה זה, מונה המומחה הרפואי (ד"ר יפה) בעקבות הסכמת הצדדים (הסכמה שאינה קיימת במקרה שלפנינו), הרי שתביעתה של גב' לוי ממילא נדחתה לאחר ששני המומחים שמונו על ידי ביה"ד (ד"ר יפה ופרופ' וולפין) קבעו שאין קש"ס בין ליקוי בכפות ידיה ידיה לבין עבודתה ככספרית בבנק - עבודה אשר תנאיה אינם כשל תנאי עבודתה של התובעת שלפנינו ולכן אין, לטעמנו גם בעניינה של גב' לוי כדי להואיל לתובעת כאן.

סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובשל הטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובעת והואיל ולא מצאנו כי היא הוכיחה שיש בתנאי עבודתה כגרפיקאית כדי לענות על התנאים הנדרשים לצורך קביעה כי מתקיימת תשתית העובדתית הראשונית להכיר בליקוי ממנו היא סובלת בכפות ידיה כנובע מתנאי עבודתה, על דרך המיקרוטראומה, הרינו מורים על דחיית תביעתה.

בעב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל – המל"ל (מיום 6/6/05) נפסק: "המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נימצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה". ועוד נפסק כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, מיום 02/11/1999 וכן עב"ל (ארצי) 341/96 מליחי - המל"ל, מיום 23/09/1999).

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. כאמור, מעיון בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו ומסקנותיו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה, הגם שהמומחה הבהיר מדוע אינו מסכים עם הקביעה של הנתבע משנת 2012 בעיניין ההכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.

...

באשר לטענות התובע כנגד מסקנות המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה – לאחר שבחנו את טענות התובע, שבנו ובחנו את חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, וכלל החומר אשר בתיק, ועל רקע הדין החל, לא מצאנו הצדקה משפטית או עובדתית לסטייה ממסקנת המומחה לפיה אין קשר סיבתי בין הטנטון ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו, כפי שנפרט להלן.

כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. כאמור, מעיון בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו ומסקנותיו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה, הגם שהמומחה הבהיר מדוע אינו מסכים עם הקביעה של הנתבע משנת 2012 בעניין ההכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.