מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להבהרת פסק דין ותיקון השמטה מקרית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ההלכה הפסוקה קבעה לעניין סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו, כי המדובר בסמכות מצומצמת ודווקנית, שבאה לאפשר לו תיקון טעויות טכניות בלבד, "שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי" (ראו למשל: ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פד"י נז (5), 462, 475-476), ובפסיקה מאוחרת המאזכרת אותו: "עקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להדרש פעם נוספת לנושא ההיתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הנתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה. הבהרת פסק-דין על-פי חוק ההוצאה לפועל איננה אלא מתן הסבר ופירוש לפסק-הדין ככל הנידרש לשם ביצועו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. אין בבקשת הבהרה כזו כדי להסמיך את בית-המשפט להוסיף על פסק-דינו או לתקנו אלא להבהירו בלבד. עיקרון "גמר המלאכה" “Functus Officio” נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם.
...
בכתב התגובה מבקש הנתבע שלא להיעתר לבקשה בשלב זה, שכן בכוונתו להגיש ערעור בזכות על פסק הדין המשלים.
יחד עם זאת, ועל-מנת שלא לסכל את כוונות הערעור של הנתבע, אני משהה החלטתי זו על-מנת לאפשר לנתבע, ככל שירצה בכך, להגיש בקשה כדין לעיכוב ביצוע פסק הדין המשלים, בתוך 20 יום מהיום, בין לערכאה זו, ובין לערכאת הערעור בד בבד עם הגשת הערעור.
בקשת הנתבע לתיקון/הבהרת פסק הדין המשלים על דרך של הוספת רכיב המע"מ לסכום הפסוק, נדחית בזאת, מכלל הטעמים המפורטים בהחלטתי.
אני מורה לנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪, בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה או החלק ממנו שלא שולם במועדו, הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך, למשל, ב-רע"א 3875-96 א. דורי חברה לעובדות הנדסיות בע"מ נ' ש. בן אברהם מהנדסים בע"מ (17.11.1997) נדחה ערעור המערערת על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתה לתקן את פסק הדין שניתן על ידי הוספת מע"מ, וכך נכתב (פסקה 2): " לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של השופט קמא. גם מבלי להכריע בשאלת הדרך הנכונה לערער על החלטה לדחיית בקשה לתיקון טעות סופר על פי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, אם בזכות או ברשות, הרי שהשאלה העולה בפני היא עובדתית בעיקרה, וככזו נתונה להכרעת הערכאה הראשונה. . . ". בעיניין שנידון ב-רע"א 5804/19 סיב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ (3.11.2021) התבקש בית המשפט העליון עצמו לתקן טעות בפסק דין שנתן על ידי הוספת רכיב המע"מ. בית המשפט דחה את ההחלטה בכותבו (פסקה 3): "במישור העקרוני, ספק אם תיקון פסק דין באופן שיתווסף רכיב של מע"מ עולה כדי השמטה או תיקון טכני הנכנסים בגדריו של סעיף 81(א) לחוק. . . מכל מקום, וגם אם נניח כי ייתכנו מקרים שבהם הוספת רכיב של מע"מ תהווה תיקון טכני, לא זה המקרה שלפנינו. שאלת החיוב האפשרי במע"מ בעת מכירת מניות במקרה שלפנינו לא נתלבנה כלל. . .". בהחלטה שניתנה ב-ע"א 856/12 צרפתי שמעון בע"מ נ' פרחי ביקל בע"מ (12.2.2012) דן בית המשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה להבהרת פסק דין, בה נקבע כי על המבקשת להוסיף מע"מ על הסכום שנפסק.
במצב השני, אם עניין המע"מ עלה בדיון בערכאה הדיונית, ובפסק הדין נקבע כי יש להוסיף מע"מ על סכום החיוב, אזי חוסר ההתייחסות לכך בערכאת העירעור הוא בגדר "השמטה מקרית", שניתן לדעתנו לתקנה לפי סעיף 81(א).
...
אנו סבורים, שיש להבחין בין מצב שבו עניין רכיב המע"מ עלה לראשונה בערכאה שנתנה את פסק הדין, לגביו מוגשת בקשת התיקון, ובין מצב שבו ענין רכיב המע"מ כבר נדון והוכרע בפסק הדין של הערכאה הדיונית, אך לא היתה לגביו התייחסות מפורשת בפסק דינה של ערכאת הערעור, כמקרה דנן.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 9.11.2020 הגישה המבקשת "בקשה דחופה להבהרת פסק דין (לחילופין, תיקון טעות סופר)" בה טענה כי סעיף 63 לפסה"ד ממצה את הסעד האופרטיבי, אליו מתייחס פסק הדין וכי סעיף 61 לפסה"ד אינו מהוה חלק אופראטיבי ממנו.
...
ביום 11.11.2020 דחה כב' השופט א. ביטון את הבקשה וקבע "למעלה מן הצורך, עיינתי בנימוקי הבקשה ולא ראיתי טעם בתיקונו של פסק הדין, כפי שניתן בתיק. המסקנה בסעיף 61 לפסק הדין הינה חלק ממנו, ואינה דורשת הבהרה נוספת. אכן בית המשפט דחה את ההתנגדויות במסגרת התיקים שלפניו בלבד, אך הכריע במכלול טענות המבקשת, הקשורות בהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים. ככל וטענות המבקשת הן כי אופן החישוב והמסקנות בפסק הדין – שגויות, אין ראוי לדון בכך במסגרת בקשה לתיקון פסק הדין ובמילא הבקשה לא מבססת כל טעות באופן המצדיק את תיקונו של פסק הדין". בקשה נוספת הוגשה ביום 12.11.2020 "בקשה דחופה להבהרת ההחלטה" במסגרתה ביקשה המבקשת שיובהר כי פסה"ד קובע כי עליה לשלם את החיובים השטריים שהוטלו בגדר סעיף 63 בלבד.
עוד, נתבקש בית המשפט לקבוע כי כל בקשה נוספת של המבקשת באותן טענות (של חישוב הסכומים המגיעים למשיבה על פי פסה"ד) תחייב אותה בהפקדת ערבון בגובה 20,000 ₪ לכל הפחות המהווים כ- 3% מסכום חובה של המבקשת למשיבה בהוצל"פ. ביום 20.4.21 הוגשה לתיק "בקשת רשות ערעור". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בבקשה לתיקון ובתשובה לה החלטתי לקבל את הבקשה לתיקון הודעת הערעור.
ומן הכלל אל הפרט; לאחר ששקלתי השיקולים המנויים לעיל מצאתי כי יש להיעתר לבקשה.
בנסיבות אלו, אני מקבלת הבקשה ומאשרת התיקון המבוקש של הודעת הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כעת בפניי בקשת נתבעת 3 להבהרת פסק הדין או לתיקון בטעות סופר.
דיון והכרעה תיקון טעות סופר סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט קובע לאמור: "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה – "טעות" – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
...
אי לכך ולאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.
בהתאם לתקנה 53 לתקנות סד"א, המבקשת תשלם למשיבות הוצאות הבקשה בסך 1,800 ₪.
המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים בדואר רשום ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ד, 22 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.

בהליך עמ"ש (עמ"ש) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מחיקת אישתו ובת זוגו החדשה של האיש מכתב התביעה, שומטת את הקרקע תחת טיעוניה של האישה בכל הנוגע לדמי השמוש הנטענים.
האיש שילם את התשלומים על מנת שהבנק לא יגיש תביעה כספית נגד הצדדים בגין אי עמידה בתשלומי החזר ההלוואה, ובכך האיש היטיב עם האשה שנחסכו ממנה, הן מעורבות בהליכים משפטיים והליכי גביה מאת הבנק, הן תשלום ריבית פיגורים לבנק, והן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. שגה בית משפט קמא בדחותו את בקשת ההבהרה לפסק דין ו/או לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק הדין קמא, שהגיש האיש ביום 23.11.22.
...
לפיכך, יש לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין קמא בתמ"ש 7881-03-21, לדון בשני החיובים המקבילים הנובעים מפסק הדין בתביעת פירוק השיתוף, ולחייב את האיש בהוצאות משפט ובשכ"ט, אשר ישולמו ישירות לאשה.
לפיכך, טען האיש בהודעת הערעור כי יש לקבל את הערעור ולחייב את האישה לשלם לאיש את מלוא סכום התביעה בסך של 63,704 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בנקאית בשיעור של 4%, מיום הגשת התביעה (1.3.21) ועד התשלום המלא בפועל, וכן לחייב את האישה בהוצאות ובשכ"ט עו"ד. דיון והכרעה בערעורים ההדדיים בסוגיית המשכנתה: מקובלת עלי טענת האישה כי תביעת האיש בגין חלקה של האישה בהחזרי המשכנתה בעבור תקופה המאוחרת לשבע שנים ממועד הגשת התביעה התיישנה.
קביעתי זו מייתרת את הדיון בתביעת האיש בגין החזרי המשכנתה, ואף את הכרעת בית משפט קמא בתביעה זו. בטענתה של האישה כי קיימים יחסי גומלין בין תביעת דמי השימוש לתשלומי משכנתה, מתפרצת האישה לדלת פתוחה הואיל וגם אני סבורה כי השכר הראוי המגיע לאישה מבטא את ההפרש בין דמי השימוש החודשיים למשכנתה החודשית.
לא מצאנו ממש בערעור האיש לפיו, על תשלומי המשכנתה שעל האישה להשיב לאיש, יש להוסיף ריבית בנקאית.
ואולם, בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, במסגרת הערעורים בתביעת דמי השימוש, ומאחר שהצפי הוא שתביעת דמי שימוש תבלע את החיובים בגן דמי המשכנתה, אני מורה על ביטולן של כל קביעות בית משפט קמא בעניין החיוב בהחזרי המשכנתה במסגרת פסק הדין, כאשר תחתיהן יבוצע החישוב בהתאם לאמור בפסק הדין בערעורים ההדדיים בעניין דמי השימוש.
סוף דבר: סוף דבר, אני מורה כאמור בסעיפים 94-85 וסעיפים 101-100 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו